פורום אוצר החכמה

למה תעמוד בחוץ: אין הגמלים רצו ליכנס בבית משום ע'בודה ז'רה שהיתה בה, הרגיש לבן בדבר ופינה אותם מחוץ לבית, וזהו שאמ'ר לו: ואנכי פניתי את הבית, מע'בודה ז'רה.

ורבותי'נו אמרו: אין זה היה שבחו של לבן, שהיה אומ'ר לו: למה תעמוד בחוץ, ואנכי פיניתי את הבית, כשראיתי שלא רצו הגמלים ליכנס בבית, זה היה גנאי לע'בודה ז'רה שלו, ואינו היה אומ'ר כך להקל ע'בודה ז'רה שלו בעיניו, לומר, בשביל שע'בודה ז'רה בבית אינם רוצים ליכנס, אלא כך הוא פתרונו: אמור לגמליך, כבר פיניתי את הבית מע'בודה ז'רה מכמה שנים, שהייתי מתחרט על עווני, ואיני משתחווה עוד להם. וכל כך למה, כדי שיהא נראה כחסיד, שלא יהא בלבו עליו על שביקש להורגו, ושלא יהא מרגיש בדבר שיש בדעתו לשום לפניו סם המות, כמו שמשמע בסוף העיניין, ב"ויושם לפניו לאכול".

איני יודע מקור דברים מחודשים אלו. ואפשר שמדרש עלום זה נתבסס על כך שהוא נתן לפניהם "מַיִם לִרְחֹץ רַגְלָיו וְרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ" (להלן, פסוק לב), והראה בעצמו הקפדה יתירה שלא להכניס עבודה זרה לביתו, כמנהגו של אברהם, לרחוץ את רגלי אורחיו מחשש שהם משתחוים לאבק רגליהם (פירוש רש"י, לעיל יח ד). והשווה פירוש חזקוני, להלן פסוק לב. אמנם כמובן, כל זאת היה מלפנים ולמראה עיניים, כי באמת לבן לא פסק מלעבוד לאלהי נכר, כמוכח מגנבת רחל את התרפים אשר לאביה, הם אלוהיו; עי' להלן לא יט,ל.

חד ברנש כתב: עיקר החידוש הוא, שלבן הציג את עצמו כבעל תשובה מזה כמה שנים, עד שניסה לשכנע את אליעזר שהוא 'חסיד'!

יתן חן כתב:לתשומת לבך, אמור לגמליך הוא לא פחות חידוש, ואולי יותר, לבן מתווכח עם הגמלים!!!

חד ברנש כתב:בחידושי מהרי"ק כתב כהסברו הראשון של המיוחס לרע"ב, שאינו נוגע לענייננו.
ובנוגע להסברו השני של רע"ב, זה לא מספיק. כי עיקר החידוש הוא, שלבן הציג את עצמו כבעל תשובה מזה כמה שנים, עד שניסה לשכנע את אליעזר שהוא 'חסיד'!

מה שנכון נכון כתב:

יתן חן כתב:לתשומת לבך, אמור לגמליך הוא לא פחות חידוש, ואולי יותר, לבן מתווכח עם הגמלים!!!

הוא ע"פ דברי חז"ל באדר"נ שגמליו של אברהם מעצמם לא רצו להכנס לבית לבן בגלל הע"ז. [השווה למעשה ר' יוחנן בן תורתא].

חד ברנש כתב:אחרי היו"ד יש גרש, המשמש כסימן קיצור.
ניתן אולי לפתור "רבותי'כם", אבל אני מעדיף "רבותי'נו"...

חד ברנש כתב:

. . כמו שמשמע בסוף העיניין . .

חד ברנש כתב:

למה תעמוד בחוץ: אין הגמלים רצו ליכנס בבית משום ע'בודה ז'רה שהיתה בה, הרגיש לבן בדבר ופינה אותם מחוץ לבית, וזהו שאמ'ר לו: ואנכי פניתי את הבית, מע'בודה ז'רה.

עד כאן דבריו מבוססים על פירוש רש"י (שעל פי בר"ר על אתר).

הקשתי לאבי: למה נתן לבן אחותו ליצחק ובנותיו ליעקב, לפי אמונתו שהיה עובד עבודה זרה ויודע שיצחק ויעקב יגיירום וימנעום מעבודה זרה. ותירץ לי: כך היה מנהגם, שכולם היו מאמינים בהקב"ה, אלא גם עבודה זרה היו עובדין כדי להגיד להם עתידות, ולא היו חוששים אם לא יעבדו זרעם עבודה זרה.

חד ברנש כתב: . . רש"י מתבסס על אבות דר"נ ולא על בר"ר. כך גם כתבתי בהערותי וציוני כאן לבר"ר היא פליטת קולמוס.

לָמָּה תַעֲמֹד בַּחוּץ, אֵין כְּבוֹדְךָ שֶׁתֵּשֵׁב בַּחוּץ. וְאָנֹכִי פִּנִּיתִי הַבַּיִת, מִטִּנֹּפֶת שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים

למה תעמוד בחוץ: אין הגמלים רצו ליכנס בבית משום ע'בודה ז'רה שהיתה בה, הרגיש לבן בדבר ופינה אותם מחוץ לבית, וזהו שאמ'ר לו: ואנכי פניתי את הבית: מע'בודה ז'רה*.

רק המשפט האחרון בפירוש רש"י: "'פניתי הבית', מעבודה זרה". וכל העניין מאבות דר"נ, נו"א, סוף פרק ח, עמ' 38: "כשם שהצדיקים הראשונים היו חסידים, כך בהמתן היו חסידות. אמרו: גמליו של אברהם אבינו לא נכנסו לבית שיש בו עבודת אלילים, שנאמר: 'ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים'. 'ואנכי פניתי את הבית', מתרפים, ומה תלמוד לומר: 'ומקום לגמלים'? מלמד, שלא נכנסו לבית לבן הארמי עד שפנו כל העבודת אלילים מפניהם".

חד ברנש כתב:בנוגע לעניין השני, בכלל לא ברור כיצד לקרוא את המשפט "לא היו גמליו של אברהם אבינו...", שיש אומרים שיש לקראו בלשון בתמיהה, והתמה סובר שגמליו של אברהם לא היו פחותים מחמורו של רפב"י, והם נזהרו לבד מהגזל. עי' במפרשי המדרש.