פורום אוצר החכמה

"וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ" (איכה ב, ו)
בפירושי ראשונים רבים - אשר מן הסתם מייצגים נוסחאות מארצות שונות) על אתר גורסים "סכו" בסמ"ך:
מדרש איכה, רס"ג, אבן עזרא, ר"י קרא, ר"י כספי, מדרש ר' דוד הנגיד (נכד הרמב"ם), ר"י מטראני, מהרא"י איסרלין (בעל תרומת הדשן), ושמא יש גם כן ראשונים נוספים.
ראו כאן למשל:
https://www.mgketer.org/tanach/32/2/6

רש"י מציין על אתר:
"ויחמס - לשון כריתה , וכן "יחמס כגפן בסרו" (איוב טו , לג); "נחמסו עקיביך" (יר' יג , כב). כגן - כמו שגוזזין ירקות הגנה. סוכו - מעונתו (ע"פ תה' עו , ג). שכו כתיב , ששיכך חמתו מעל בניו בחורבן ביתו. כך נדרש במדרש קינות (איכ"ר ב , י)|.

מאידך בפירוש רש"י שבאתר זה- קטע זה לא קיים משום מה, וצ"ע (לכאורה המהדורה של בר אילן מדויקת יותר):
https://mg.alhatorah.org/Full/Eikhah/2.6#e0n6

ייתכן שהקושי בנוסחה זו והשמטתה נבע מהתמיהה מה ההבדל בין הקרי לכתיב...

ובפירוש חסר ויתיר לרבי משה אלבדילה (ספר התעודה עמוד קמד - לא זכיתי לדעת מאיזו תקופה הוא) כתוב כך:
"כל סכו כתיב בסמ"ך. במ"א "ויחמס כגן שכו" בשי"ן למה? מלמד שכיון שגלו ישראל שככה חמתו של הקב"ה". (מצאתי דברים זהים ב"בתי מדרשות" - ורטהיימר, עמוד שכ"ח).

אי משום הא לא איריא. הרבה תיבות שבאו בתנ"ך בסי"ן נכתבות בספרי חז"ל בסמ"ך להקל על הקורא וכן עשו כאן אף שהעתיקו פסוק.

במסתרים כתב:אי משום הא לא איריא. הרבה תיבות שבאו בתנ"ך בסי"ן נכתבות בספרי חז"ל בסמ"ך להקל על הקורא וכן עשו כאן אף שהעתיקו פסוק.

אי משום הא, לכאורה היה עליהם לנהוג כן בכל מקום (להחליף שׂין בסמך) ולא לנהוג כך דוקא בפסוק זה.

דוגמה נוספת מתהלים פט, מ:

נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ חִלַּלְתָּ לָאָרֶץ נִזְרוֹ:

רש"י, ראב"ע, ר"י קרא, ר"י בכור שור, ר"י מטראני, מדרש רבי דוד הנגיד (נכד הרמב"ם), ר"י סקלי, האברבנאל, האלשי"ך, כולם גורסים נארת ללא תוספת ה"א. [מצד שני גם המלבי"ם גורס כך, ומן הסתם גירסתו הייתה כשל לפנינו].

https://www.mgketer.org/tanach/32/2/7

רש"י תהלים פרק ק
(ג) הוא עשנו ולא - כשלא היינו בעולם:
ואצלנו הוא בקרי כתיב, ובקרי ''ולו''

וכאן יש נ''מ נמי בהפיסוק