פורום אוצר החכמה

ישעיהו פרק כא
(יג) מַשָּׂ֖א בַּעְרָ֑ב בַּיַּ֤עַר בַּעְרַב֙ תָּלִ֔ינוּ אֹֽרְח֖וֹת דְּדָנִֽים:
(יד) לִקְרַ֥את צָמֵ֖א הֵתָ֣יוּ מָ֑יִם יֹשְׁבֵי֙ אֶ֣רֶץ תֵּימָ֔א בְּלַחְמ֖וֹ קִדְּמ֥וּ נֹדֵֽד.
רש"י פרש' וירא פרק כא פ' יז
והיכן המית את ישראל בצמא, כשהגלם נבוכדנצר, שנאמר (ישעיה כא יג - יד) משא בערב וגו' לקראת צמא התיו מים וגו' כשהיו מוליכין אותם אצל ערביים היו ישראל אומרים לשוביהם בבקשה מכם, הוליכונו אצל בני דודנו ישמעאל וירחמו עלינו, שנאמר (שם שם) אורחות דודנים [אל תקרי דודנים אלא דודים] ואלו יוצאים לקראתם ומביאין להם בשר ודג מלוח ונודות נפוחים, כסבורים ישראל שמלאים מים, וכשמכניסו לתוך פיו ופותחו, הרוח נכנס בגופו ומת:

רש"י ישעיהו
ביער בערב תלינו - ראיתי מה עשיתם בהגלות אשור את עמי והיו מבקשים לשבאים שלהם להוליכם דרך עליכם לפי שאתם בני דודיהם אולי תרחמו עליהם ואתם הייתם יוצאים ולנים ביער דרך העברת שיירות:
אורחות דדנים - בני דודכן:
(יד) לקראת צמא - דרך להביא מים ואתם יושבי ארץ תימא לא עשיתם כן אלא בלחמו קדמו נודד הביאו להם מיני מאכלים מלוחים ונודות נפוחים מלאי רוח והיה אוכל ומבקש לשתות ונותן פי הנוד לתוך פיו והרוח נכנס במעיו והוא מת, ד"א לקראת צמא התיו מים לא כן עשיתי לאביכם כשהיה צמא גליתי לו באר מים:

גלות נבוכדנצר, או גלות אשור שהייתה למעלה ממאה שנים קודם?

ראה מדרש רבה איכה (ב' ד'): "שמונים אלפים פרחי כהונה בקעו בחיילותיו של נבוכדנאצר ובידן מגיני זהב הלכו להם אצל ישמעאלים והוציאו להם מיני מלוחים ונודות מנופחות אמרו להם נשתה קדמיי אמרו להן אכלו קדמיי ולבתר כן אתון שתיין מן דאכלון הוה נסיב כל חד וחד מינייהו זיקא ויהב ליה בפומיה והוה רוחא עליל בכריסה ובקעה ליה הה"ד (ישעיה כ"א) משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דודנים לקראת צמא התיו מים יושבי ארץ תימא בלחמו קדמו נודד מי נתון ביער הלבנון בערב תלינו אלא ארחות דדנים וכו' , וכן הוא בתנחומא יתרו ס"ה שבימי נבוכדנצאר היה ראה שם.

ייש"כ, בכל המקורות ראיתי נבוכדנצר, והיא גופא קשיא מה הפשט ברש"י?

כיון שישעיהו קדם לגלות נבוכדנצר והתנבא על רעת בני ערב, ודאי פשוטו של מקרא כרש"י שהיה בגלות אשור, שכל זמן שאפשר לפרש נבואת תוכחה על מה שנעשה בעבר אין לפרשה על העתיד. ומ"מ למדו חז"ל מכך על דרכם הנשחתה של בני ערב, שחזרה על עצמה גם בגלות אחרת.

ייש"כ, מסתבר כדבריך.
אכן היא גופא קשיא - מדוע בכל המקומות האחרים מוזכר נבוכדנצאר, הרי בשביל ללמדנו על רעת הישמעאלים אפשר גם לכתוב שזה קרה בימי גלות אשור, כפשטות זמן הנבואה?

בספר שמחת יהושע להגר"ש מיימון שליט"א הקשה קושיא זו, והשאירו בצ"ע.

אולי יתכן שכוונת רש"י הוא באופן אחר (כעין מה שכתב הרב הוגה ומעיין).

שישעיהו הקדים לנבואתו "ביער בערב תלינו ארחות דדנים", מה שראה שעשו בעת גלות אשור, שבקשו להוליכם לבני דודיהם, וניבא על הגלות העתידה להיות ע"י נבוכדנצר שבקשתם יהיה דומה למה שהיה באשור, ואז יהרגו בידי בני דודיהם שיביאו להם נודות נפוחים וכו', וכן משמע ברש"י שם, "ראיתי מה עשיתם בהגלות אשור".

אבל עדיין צ"ע כי ברש"י שם פסוק י"ד, משמע שגם עניין הנודות היה ע"ד מה שראה ולא מה שניבא, כי כתב "ואתם יושבי ארץ תימא לא עשיתם כן", ואולי אפשר ליישב לשון זה.

לעמל יולד כתב:בספר שמחת יהושע להגר"ש מיימון שליט"א הקשה קושיא זו, והשאירו בצ"ע.

ייש"כ, אפשר מיקום יותר מפורט. [ראיתי באוצר ספר אחד שלו בשם שיעורי חומש]

שיעורי חומש זה מה שהוציאו תלמידיו שומעי לקחו.
שמחת יהושע זה מה שהוא הוציא (יש על מסכתות הש"ס, על התורה ועוד), נראה לי שזה לא באוצר.
בספרו על התורה בפרשת וירא הקשה את הקושיא.