פורום אוצר החכמה

עניין הקטרוג של מלאכי השרת על ישמעאל, שעתידים בניו להמית את ישראל, קצת תמוה, איך יתכן שהמלאכים ידעו עתידות בבחירתם של בני ישמעאל להמית את ישראל?

הרבי מחב"ד מסתפק באיזהו מקומן האם לגוים יש בחירה.

זוהי שאלת הידיעה והבחירה הרגילה המופיעה בריבוי מקומות, כגון ברמב"ם הלכות תשובה.

לא ממש, כי כאן מדובר על ידיעת המלאכים ולא על ידיעת ה' (שעליה - דייקא - מרחיב הרמב"ם שאין לנו יכולת לשאול עליה כיון שהיא למעלה מהבנתינו).

מקדש מלך כתב:הרבי מחב"ד מסתפק באיזהו מקומן האם לגוים יש בחירה.

אם כן על מה נענשו מצרים, מפורש בראשונים שזה היה בבחירתם, גם לדעת הרמב"ם וגם לדעת הראב"ד והרמב"ן.
ויתכן שבחירתם אינו משפיע על הנהגת העולם כבני ישראל שנבראו בצלם אלוקים, אבל תמוה לי טובא לומר שאין להם בחירה בכלל, שהלא מצינו שהקב"ה משלם להם גמול על מעשיהם, והצור תמים פעלו כל דרכיו משפט.

מקדש מלך כתב:לא ממש, כי כאן מדובר על ידיעת המלאכים ולא על ידיעת ה' (שעליה - דייקא - מרחיב הרמב"ם שאין לנו יכולת לשאול עליה כיון שהיא למעלה מהבנתינו).

דבריך נכונים, רק ליתר דיוק, ובמחילת כבוד הרב עזריאל, במקום "לא ממש" הייתי כותב "ממש לא".

בדומה לתירוץ על גזירת ועבדום וענו אותם, שאינה סותרת לבחירה כי הגזירה היא על המצרים כעם ולא על איש פרטי.

אם אתה מתכוון להסביר שאין בחירה לגויים, אני מניח שאתה מתכוון לתירוצו של הרמב"ם, הרי מפורש שם שהיה בחירה בידי פרעה ומצרים! וכן הוא בראב"ד ורמב"ן לשיטתם.
ובלי שיהיה להם בחירה איך תירץ בזה למה יענשו?
וח"ו לומר לית דין ולית דיין ושהאומות יענשו ללא עול בכפם.

לעמל יולד כתב:

סגי נהור כתב:בדומה לתירוץ על גזירת ועבדום וענו אותם, שאינה סותרת לבחירה כי הגזירה היא על המצרים כעם ולא על איש פרטי.

אני מניח שאתה מתכוון לתירוצו של הרמב"ם, הרי מפורש שם שהיה בחירה בידי פרעה ומצרים! וכן הוא בראב"ד ורמב"ן לשיטתם.
ובלי שיהיה להם בחירה איך תירץ בזה למה יענשו?
וח"ו לומר לית דין ולית דיין ושהאומות יענשו ללא עול בכפם.

כמובן, היתה להם בחירה ולמרות זאת עיקר הדבר היה צפוי וגלוי (לא רק להקב"ה). והוא הדין בענייננו.

תירוץ זה הוא רק לדעת הרמב"ם אבל לדעת הראב"ד והרמב"ן אינו כן.
וככל שיהיה גזירה כללית, אדרבה למצוה יהיה מי שיעשה גזירת המלך ע"ש.
וא"ת באמת לא היה להם לחטא, ולא נענשו על זה, הרי איזה קטרוג היה להם למלאכי השרת למנוע הצלת ישמעאל בעבור זה.

אכן התכוונתי לתרץ לדעת הרמב"ם.
להעיר שדברי הרמב"ם מובנים מאוד לאור תורת הסטטיסטיקה.
לשם דוגמא: אני משוכנע בוודאות שמחר יהיו נוסעים באוטובוס מב"ב לירושלים, וזאת מבלי שנטלתי מאף נוסע את הבחירה אם לעלות על האוטובוס או לא.

במחשבה שניה אינני יודע למה לא יתאים גם לדברי הראב"ד. הראב"ד חולק מפני ששם מדובר על גזירה ממש, וכמו שכתבת, אבל בעניננו מדובר על ידיעה בלבד וקושיית הראב"ד אינה חלה על זה.

סגי נהור כתב:במחשבה שניה אינני יודע למה לא יתאים גם לדברי הראב"ד. הראב"ד חולק מפני ששם מדובר על גזירה ממש, וכמו שכתבת, אבל בעניננו מדובר על ידיעה בלבד וקושיית הראב"ד אינה חלה על זה.

אתה צודק, כי לא היה כאן נבואה כמו שהיה לאברהם, (אף אם יתכן שהנבואה היה לישעיהו, עדיין ודאי אין כאן גזירה שהמקיימו קיים דבר המלך).

להחזיר עטרת האשכול ליושנה, ולענות על השאלה:

לעמל יולד כתב:עניין הקטרוג של מלאכי השרת על ישמעאל, שעתידים בניו להמית את ישראל, קצת תמוה, איך יתכן שהמלאכים ידעו עתידות בבחירתם של בני ישמעאל להמית את ישראל?

יש קטע נפלא בספה"ק נועם אלימלך בפרשת בהעלותך על הפסוק וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו שדרשוהו חז"ל במס' יומא ע"ה ע"ב, על עסקי עריות, ושם בתוה"ד, אחר שהסביר שהמלאכים אינם יודעים 'מחשבות', אבל יודעים ומרגישים מה שבלב האדם המתפלל, כי מריחים איזה סוג בנאדם הוא, צדיק או לא וכדו', ועי"ז ממילא יודעים מחשבותיו, ומביא שם בהמשך בזה"ל "והנה השבתי על דברי אדם אחד, הלא מצינו אצל ישמעאל שאמרו המלאכים לפני השם יתברך זה שעתיד וכו' ואתה מעלה לו הבאר (בר"ר נ"ג י"ד)
ונמצא שידעו אף המחשבה העתידה לבא על ידי בחירת האדם, והכל שכן מחשבה שהיתה כבר שיהיו יודעים, והשבתי לו שגם זה לא ידעו, אלא על ידי תפלת אברהם עליו השלום שהתפלל (בראשית י"ז י"ח), לו ישמעאל יחיה לפניך, שבודאי אברהם אבינו ע"V שהשיג כל התורה והיה נביא וידע שעתיד ישמעאל להרע לישראל וכו', ובאותו תפלה שהתפלל על ישראל הכניס אותו מחשבה וכו' ועל ידי זה ידעו המלאכים אותו המחשבה העתידה להיות כנ"ל.

עיי"ש קטע נפלא מכבשונו של עולם.

ואגב, נתברר ג"כ כמה טוב לנו הוא שהתפלל אברהם אבינו על ישמעאל, לו יחי' לפניך, דלפעמים נדמה לנו, שאם לא היה להם להישמעאלים ימ"ש כח זו של תפלת אברהם אבינו, לא היו מציקים כ"כ לבני ישראל, וכאן מתוך דבריו הקדושים של בעל הנועם אלימלך נתברר לנו שאדרבה, שרק ע"י שהתפלל עליהם, נודע למלאכי השרת רוע מעלליהם, הן על העבר והן על העתיד להיות, ואדרבה תפלת אברהם על ישמעאל, בלי קשר לתוכן מילולי של התפלה, רק הזיק להם והטיב לנו.

כמה גדול כח הצדיקים שמהפכים רוגז לרחמים.

אתי שפיר כתב:להחזיר עטרת האשכול ליושנה, ולענות על השאלה:

לעמל יולד כתב:עניין הקטרוג של מלאכי השרת על ישמעאל, שעתידים בניו להמית את ישראל, קצת תמוה, איך יתכן שהמלאכים ידעו עתידות בבחירתם של בני ישמעאל להמית את ישראל?

יש קטע נפלא בספה"ק נועם אלימלך בפרשת בהעלותך על הפסוק וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו שדרשוהו חז"ל במס' יומא ע"ה ע"ב, על עסקי עריות, ושם בתוה"ד, אחר שהסביר שהמלאכים אינם יודעים 'מחשבות', אבל יודעים ומרגישים מה שבלב האדם המתפלל, כי מריחים איזה סוג בנאדם הוא, צדיק או לא וכדו', ועי"ז ממילא יודעים מחשבותיו, ומביא שם בהמשך בזה"ל "והנה השבתי על דברי אדם אחד, הלא מצינו אצל ישמעאל שאמרו המלאכים לפני השם יתברך זה שעתיד וכו' ואתה מעלה לו הבאר (בר"ר נ"ג י"ד)
ונמצא שידעו אף המחשבה העתידה לבא על ידי בחירת האדם, והכל שכן מחשבה שהיתה כבר שיהיו יודעים, והשבתי לו שגם זה לא ידעו, אלא על ידי תפלת אברהם עליו השלום שהתפלל (בראשית י"ז י"ח), לו ישמעאל יחיה לפניך, שבודאי אברהם אבינו ע"V שהשיג כל התורה והיה נביא וידע שעתיד ישמעאל להרע לישראל וכו', ובאותו תפלה שהתפלל על ישראל הכניס אותו מחשבה וכו' ועל ידי זה ידעו המלאכים אותו המחשבה העתידה להיות כנ"ל.

עיי"ש קטע נפלא מכבשונו של עולם.

ואגב, נתברר ג"כ כמה טוב לנו הוא שהתפלל אברהם אבינו על ישמעאל, לו יחי' לפניך, דלפעמים נדמה לנו, שאם לא היה להם להישמעאלים ימ"ש כח זו של תפלת אברהם אבינו, לא היו מציקים כ"כ לבני ישראל, וכאן מתוך דבריו הקדושים של בעל הנועם אלימלך נתברר לנו שאדרבה, שרק ע"י שהתפלל עליהם, נודע למלאכי השרת רוע מעלליהם, הן על העבר והן על העתיד להיות, ואדרבה תפלת אברהם על ישמעאל, בלי קשר לתוכן מילולי של התפלה, רק הזיק להם והטיב לנו.

כמה גדול כח הצדיקים שמהפכים רוגז לרחמים.

ממש תודה, בל"נ אעיין בזה