פורום אוצר החכמה

כמובן אזהרת "כי ביום אכלך" ניתנה עוד לפני שאדם התנדב לתת שבעים שנה מחייו לדוד המלך ע"ה, וממילא יוצא שהאזהרה בעצם אומרת כך: כי "ביום" - כלומר (כביכול) ב"מיליניום" - שבו תאכל מהעץ מות תמות, ואכן אדם הי' צריך למות אלף שנים אחרי האכילה, אלא שבגלל שהוא התנדב לתת מחייו שבעים שנה לדויד - אז אדם מת רק תשע מאות ושלושים שנה אחרי האזהרה, ומ"מ לכאורה למדנו מהפסוק - שלשון "יום" בתורה - פירושו (לפעמים) אלף שנה.

(אגב מספרי המפרשים ז"ל, ידוע כמובן מקור אחר לכך, מהפסוק בתהלים "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור", אבל אני שואל האם - יש מי שמביא מקור לכך - מהפסוק בבראשית).

זה שיינע תורה המובא במפרשים (אולי מדרשים) 'אחר' שיודעים כבר שיומו של הקב"ה אלף שנים, אבל זה לא מקור כמובן

מעודי תמהתי על המקור מ'כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול', הרי הפסוק מסיים 'ואשמורה בלילה' נמצא שאלף שנים אלו כוללים גם אשמורה אחת מהלילה ויום לחוד הוא פחות מאלף שנים

כמדמני שבזהר.

בראשית רבה י"ט ח

כולל יונגערמאן כתב:'אחר' שיודעים כבר שיומו של הקב"ה אלף שנים, אבל זה לא מקור כמובן

האמנם לא מקור?
הלא אם תפרש "יום" כפשוטו - אז יוצא שאזהרת "כי ביום אכלך" לא התקיימה, וא"כ בהכרח ש"יום" הוא לפחות תשע מאות ושלושים שנה...

ולמעשה זה אלף שנה - לפי המדרש שאדם התנדב לתת שבעים שנה לדוד המלך ע"ה, ואז יוצא שהאזהרה - שכמובן ניתנה לפני שאדם התנדב לתת שבעים שנה לדוד המלך ע"ה - בעצם אומרת: כי "ביום" (כלומר כביכול "במילניום") שבו תאכל מהעץ מות תמות, ואז יוצא שאדם הי' צריך למות אלף שנים אחרי האכילה - אלא שבגלל שהוא התנדב לתת מחייו שבעים שנה לדוד המלך ע"ה - אז אדם מת רק תשע מאות ושלושים שנה אחרי האזהרה, ומ"מ לכאורה למדנו מהפסוק - שלשון "יום" בתורה - פירושו (לפעמים) אלף שנה.

לכן לענ"ד זה בהחלט מקור לכתחילה (לפחות לכך ש"יום" הוא לפחות תשע מאות ושלושים שנה, ולמעשה לכך ש"יום" - הוא אלף שנה - לפי המדרש שאדם התנדב לתת שבעים שנה לדוד המלך ע"ה), ולא כביכול רק בדיעבד (כביכול רק אחרי שכבר יודעים את דברי חז"ל שיום הוא אלף שנה).

לעמל יולד כתב:בראשית רבה י"ט ח

ייש"כ.

בפשטות אדם חזר בתשובה ולכן לא התקיים בו העונש של 'ביום אכלך' ממש אלא נדחה לאחר מכן.

וכמו שמצינו בדור המדבר ועוד שהעונש נדחה לזמן מאוחר יותר.

כולל יונגערמאן כתב:מעודי תמהתי על המקור מ'כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול', הרי הפסוק מסיים 'ואשמורה בלילה' נמצא שאלף שנים אלו כוללים גם אשמורה אחת מהלילה ויום לחוד הוא פחות מאלף שנים

הלא מפורש הוא ברש"י על-אתר:

כי אלף שנים בעיניך. אלף שנים של בני אדם - הם כיום אחד של הקב"ה ועוד מן הלילה עמו, כי יום א' של הקב"ה ומעט מן הלילה של הקב"ה הם אלף שנים; שהרי לא אמר הכתו' שיהא יומו של הקב"ה אחד כאלף שנים, אבל כשיצא מעט מן הלילה עמו - אז יומו שלם, והוי אלף שנים. ולכך מת אדם הראשון תוך אלף, שאם הי' חי אלף הי' יותר מיומו של הקב"ה; ושמא שיעור אותה אשמורה הוא כמו שיש ממיתת אדם הראשון עד אלף שנים. ואנן לא ידעינן כמה הוי אותה אשמורה, כי אם מסברא (מצאתי):
כי אלף שנים בעיניך וגו'. וכשעלתה תשובה בדעתך מתחלה, יפה דנת ובראת אותה, וראוין היו השנים לכך; לפי (שלא) היו ימי בני אדם רבים, שלא היו אלף שנים בעיניך אלא כיום הולך שעבר וחלף ומעט מן הלילה עמו, שהרי אמרת לאדם הראשון - "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", וחי' תשע מאות ושלשים שנה; נמצאו אלף שנים עולים ליום שלם ומעט מן הלילה עמו:

בקיצור אתה אומר שרש"י כבר כותב כדבריי. וכל הפלפולים והפשטים שנאמרו כבר במשך 1500 שנים האחרונות בחשבון שיומו של הקב"ה אלף שנים שלמות (ומסתמא יום שלם ולילו עמו) אכן שלא בדקדוק.

לענין האשמורה, האם לא אמרינן בגמ' כמה הוי אשמורה (או שליל או רביע הלילה)? וזה הרבה יותר מחשבון של שבעים שנה לכאורה. ובכלל לא נראה שהמדרש שחשב אלף שנים שלמות (מינוס שבעים דדוד) ליום הלך כרש"י זו

רש"י כתב פירושו יותר ע"ד הפשט (אף שבנ"ך נטה לקו הדרש שבפשט גופא), והגמ' והמדרש ע"ד הדרש והרמז נאמרו.
ועל כגון דא הוא מאמר העולם: 'הפשט ייאמר, והדרש יידרש'...

כולל יונגערמאן כתב:בקיצור אתה אומר שרש"י כבר כותב כדבריי. וכל הפלפולים והפשטים שנאמרו כבר במשך 1500 שנים האחרונות בחשבון שיומו של הקב"ה אלף שנים שלמות (ומסתמא יום שלם ולילו עמו) אכן שלא בדקדוק.

לענין האשמורה, האם לא אמרינן בגמ' כמה הוי אשמורה (או שליל או רביע הלילה)? וזה הרבה יותר מחשבון של שבעים שנה לכאורה. ובכלל לא נראה שהמדרש שחשב אלף שנים שלמות (מינוס שבעים דדוד) ליום הלך כרש"י זו

גם בחז"ל מצינו כן

אלפיים שנה קדמה תורה לברייתו של עולם, שנאמר ואהי' אצלו אמון ואהי' שעשועים יום יום, ויומו של הקב"ה אלף שנה

לבי במערב כתב:

כולל יונגערמאן כתב:מעודי תמהתי על המקור מ'כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול', הרי הפסוק מסיים 'ואשמורה בלילה' נמצא שאלף שנים אלו כוללים גם אשמורה אחת מהלילה ויום לחוד הוא פחות מאלף שנים

הלא מפורש הוא ברש"י על-אתר:

כי אלף שנים בעיניך. אלף שנים של בני אדם - הם כיום אחד של הקב"ה ועוד מן הלילה עמו, כי יום א' של הקב"ה ומעט מן הלילה של הקב"ה הם אלף שנים; שהרי לא אמר הכתו' שיהא יומו של הקב"ה אחד כאלף שנים, אבל כשיצא מעט מן הלילה עמו - אז יומו שלם, והוי אלף שנים. ולכך מת אדם הראשון תוך אלף, שאם הי' חי אלף הי' יותר מיומו של הקב"ה; ושמא שיעור אותה אשמורה הוא כמו שיש ממיתת אדם הראשון עד אלף שנים. ואנן לא ידעינן כמה הוי אותה אשמורה, כי אם מסברא (מצאתי):
כי אלף שנים בעיניך וגו'. וכשעלתה תשובה בדעתך מתחלה, יפה דנת ובראת אותה, וראוין היו השנים לכך; לפי (שלא) היו ימי בני אדם רבים, שלא היו אלף שנים בעיניך אלא כיום הולך שעבר וחלף ומעט מן הלילה עמו, שהרי אמרת לאדם הראשון - "כי ביום אכלך ממנו מות תמות", וחי' תשע מאות ושלשים שנה; נמצאו אלף שנים עולים ליום שלם ומעט מן הלילה עמו:

התוספת (מצאתי) אומרת שזה משהו שנוסף במשך השנים ולא דברי רש"י. וכן נראה סביר גם מסגנון הדברים.