פורום אוצר החכמה

תנינא בפרק בני העיר: יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח קוֹרִין 'וַיְהִי בְּשַׁלַּח', וּמַפְטִירִין 'וַיְדַבֵּר דָּוִד'.
שמעתי תוהים:
מה הטעם שבפרשת בשלח לא נהגו להפטיר 'וידבר דוד', אלא המנהג הוא להפטיר בשירת דבורה, ולעומת זאת בפרשת האזינו המנהג הוא להפטיר 'וידבר דוד'?
ושמעתי להשיב:
הטעם הוא משום שבשירת דבורה נזכרת מלחמת יהושע בעמלק, כמה שנאמר:

יְיָ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים. מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק, אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ.
מִנִּי אֶפְרַיִם. מִן אֶפְרַיִם יָצָא שֹׁרֶשׁ, יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, לִרְדּוֹת בַּעֲמָלֵק לַחֲלשׁ אוֹתוֹ לְפִי חָרֶב.
וּמְחֻבָּר מִקְרָא זוֹ לָעֶלְיוֹן לְפָרֵשׁ 'יְיָ יְרַד לִי בַּגִּבּוֹרִים', אֶת יְהוֹשֻׁעַ הֵקִים לְרַד בַּעֲמָלֵק.
אַחֲרֶיךָ. יָקוּם מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין שָׁאוּל בֶּן קִישׁ, שֶׁיְּגָרְמֶנּוּ וִיעַמֵּם אוֹתוֹ כְּגֶחָלִים עוֹמְמוֹת. (רש"י)

ונראה נכון.

ראיתי שיש ע"ז ביאור בשיחת האדמו"ר מלובאוויטש פר' בא ופר' בשלח תשנ"ב, האם מישהו יכול להעלות א"ז?

דרך ישרה כתב:ראיתי שיש ע"ז ביאור בשיחת האדמו"ר מלובאוויטש פר' בא ופר' בשלח תשנ"ב, האם מישהו יכול להעלות א"ז?

תמצית מדברי הרבי בענין זה (חלקי)

בזוה"ק פ' בשלח (מ"ו ב') לפי מה שמפרש ה'מתוק מדבש' שם 'ויקח שש מאות רכב בחור' השר של מצרים לקח בהשאלה שש מאות מרכבות (של טומאה) משאר העמים בהשאלה ואח"כ 'כל רכב מצרים', ובזמן קריעת ים סוף נפלו רק של מצרים, ואלו שמשאר האומות נפלו כולם בזמן סיסרא. (ועי' גמ' פסחים קי"ח ב' והובא להלן ע"י הרב 'ביקורת תהיה' ויל"ע אם סותר או משלים לזוה"ק הנ"ל).
ולפי זה מבואר היטב מה שלפי מנהג האשכנזים קוראים להפטרה כל הפרשה של נפילת סיסרא וחייליו ולא רק השירה בלבד.

דרומי כתב:א. למה קבעו חז"ל בהפטרה את שירת דבורה דוקא?
ב. השירה של הנשים היא בסך הכל שני פסוקים מתוך הפרשה.

א. הפטרת שירת דבורה בשבת שירה – מנהג קהלות ישראל בעלמא הוא. אדרבה, במשנת חכמינו ז"ל הפטרת 'ויהי בשלח' ביו"ט אחרון של פסח היא שירת דוד.
ב. 1. רבנו החזקוני ורבנו אליהו מזרחי כתבו בפירוש, כי לא הפסוק הראשון בלבד אמרה מרים עם הנשים, אלא שהכתוב קיצר וכתב הפסוק הראשון ממנה.
2. 'שני פסוקים'. מאי האי?

כמדומני שרוח הדברים הכללית מובנת.

ומחד ינוקא כבן יב שמעתי נקודה נפלאה בדבר הקשר של שירת דבורה לפרשת בשלח, על יסוד דרשתו של רבה בר מרי בפרק ערבי פסחים:

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַשַּׂר שֶׁל יָם: פְּלֹט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה. אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ עֶבֶד שֶׁנּוֹתֵן לוֹ רַבּוֹ מַתָּנָה וְחוֹזֵר וְנוֹטֵל מִמֶּנּוּ?! אָמַר לוֹ: אֶתֵּן לְךָ אֶחָד וּמֶחֱצָה שֶׁבָּהֶן. אָמַר לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יֵשׁ עֶבֶד שֶׁתּוֹבֵעַ אֶת רַבּוֹ?! אָמַר לוֹ: נַחַל קִישׁוֹן יְהֵא לִי עָרֵב. מִיָּד פָּלַט אוֹתָן לַיַּבָּשָׁה.
כִּי אֲתָא סִיסְרָא, מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ הַכּוֹכָבִים. כֵּיוָן דִּנְחִתוּ כּוֹכְבֵי שְׁמַיָּא עֲלַיְהוּ, אַקְדִּרוּ הָנֵי דַקְרֵי דְפַרְזְלָא, נְחִתוּ לְמִסְחֵי נַפְשַׁיְהוּ בְּנַחַל קִישׁוֹן. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַחַל קִישׁוֹן: לֵךְ וְהַשְׁלֵם עִרְבוֹנְךָ. מִיָּד גְּרָפָם נַחַל קִישׁוֹן וְהִשְׁלִיכָן לַיָּם. שֶׁנֶּאֱמַר: 'נַחַל קִישׁוֹן גְּרָפָם, נַחַל קְדוּמִים'. מַאי 'נַחַל קְדוּמִים'? נַחַל שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב מִקֶּדֶם. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּתְחוּ דָגִים שֶׁל יָם וְאָמְרוּ: 'וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם'.

זכאה דרא דאלין אינון ינוקי דיליה!

אליהו חיים כתב:ועי' גמ' פסחים קי"ח ב'. ויל"ע אם סותר או משלים לזוה"ק הנ"ל.

בפירוש פליגי אהדדי, לרבה בר מרי – שש מאות הרכב הן הן מרכבות פרעה שנורו בים, ולדעת רבי חייא – שש מאות הרכב הם משאר עמים, והם עתידים ליפול במחנה סיסרא.
ואף מכילתא דרבי ישמעאל פליגא אדרבה בר מרי. דתניא התם:

נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ. מַגִּיד, שֶׁהַיָּם זְרָקָן לַיַּבָּשָׁה, וְיַבָּשָׁה זְרָקָן לַיָּם. אָמְרָה הַיַּבָּשָׁה: וּמָה אִם בַּשָּׁעָה שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶלָּא דָמוֹ שֶׁל הֶבֶל, יְחִידִי, נֶאֱמַר לִי: 'וְעַתָּה אֲרוּרָה הָאֲדָמָה'; וְעַכְשָׁו הֵיאַךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְקַבֵּל דָּמָן שֶׁל כָּל אֻכְלוּסִין הַלָּלוּ? עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִידָהּ בְּדִין. שֶׁנֶּאֱמַר: 'נָטִיתָ יְמִינְךָ', וְאֵין יָמִין אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ'. (מתוך ילקו"ש בשלח קיד)

באמת הדרש הזה קשה, כי לכאורה פרעה ומצרים היו מעצמה בינלאומית שרדפו אחר מספר עצום של מיליוני ישראל, ולמה הסתפקו במועט, רק שש מאות רכב לעומת שר צבא של מלך אחד קטן (אכן ידועים דברי הגמרא שסיסרא היה שר צבא על אלפי חיילים אך בל נשכח דברי המדרש שחיילי מצרים היו ס' ריבוא פעמים ס' ריבוא), אך התירוץ מפורש בקראי, שכן במצרים היה שש מאות רכב בחור, בין 'כל רכב מצרים', לעומת זה בסיסרא היה רק תשע מאות רכב ברזל ותו לא, כלומר במצרים היו אמנם אלפים ואולי רבבות רכב, אבל בסיסרא היו רק תשע מאות

ומעתה קשה אמרו "אחד ומחצה" שכן כאמור במצרים היה הרבה יותר.