עמוד 1 מתוך 1

וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ג' מאי 05, 2020 3:54 pm
על ידי ארי שבחבורה
שמואל א' יד, לב-לד:
וַיַּעַט הָעָם אֶל הַשָּׁלָל וַיִּקְחוּ צֹאן וּבָקָר וּבְנֵי בָקָר וַיִּשְׁחֲטוּ אָרְצָה וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם: וַיַּגִּידוּ לְשָׁאוּל לֵאמֹר הִנֵּה הָעָם חֹטִאים לַה' לֶאֱכֹל עַל הַדָּם וַיֹּאמֶר בְּגַדְתֶּם גֹּלּוּ אֵלַי הַיּוֹם אֶבֶן גְּדוֹלָה: וַיֹּאמֶר שָׁאוּל פֻּצוּ בָעָם וַאֲמַרְתֶּם לָהֶם הַגִּישׁוּ אֵלַי אִישׁ שׁוֹרוֹ וְאִישׁ שְׂיֵהוּ וּשְׁחַטְתֶּם בָּזֶה וַאֲכַלְתֶּם וְלֹא תֶחֶטְאוּ לַה' לֶאֱכֹל אֶל הַדָּם וַיַּגִּשׁוּ כָל הָעָם אִישׁ שׁוֹרוֹ בְיָדוֹ הַלַּיְלָה וַיִּשְׁחֲטוּ שָׁם:

וכתב רש"י:
"צאן ובקר ובני בקר" - אומר אני, זה "אותו ואת בנו לא תשחטו" (ויקרא כב, כח), ולכך קראם "חוטאים". ורבותינו אמרו בשחיטת קדשים שהיו מקדישים אותם שלמים ואוכלים לפני זריקת דם, הוא שאמר "ויאכל העם על הדם" - אוכלים קדשים ועדין דם במזרק. "[גלו אלי] היום" - מבעוד יום, ולמטה נאמר "ויגישו איש שורו בידו הלילה". רבותינו נחלקו בדבר בסוף מסכת זבחים (קכ ע"ב), יש מהן פירשו: כאן בחולין כאן בקדשים, ויש מהן פירשו: כאן בקדשים שהוקדשו ליקרב בבמת נוב גדולה, כאן בקדשים שהוקדשו ליקרב בבמה קטנה, למד על עולת יחיד שכשירה לשחט בלילה.

ולא זכיתי להבין את תירוצו של שמואל 'כאן בחולין כאן בקדשים', שכן אם מדובר שם על חולין אזי תמוה ביותר לשם מה הם הוצרכו להביאם לשאול שיקריבם על האבן, והרי בחולין אין זריקת דם על גבי המזבח ואם כן לא הייתה צריכה להיות כל בעיה שכל אחד ואחד ישחטם במקומו?

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ג' מאי 05, 2020 3:59 pm
על ידי מקדש מלך
בחולין יז: "סכין בדק להם".

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ג' מאי 05, 2020 7:47 pm
על ידי ארי שבחבורה
מקדש מלך כתב:בחולין יז: "סכין בדק להם".

ראה ברד"ק שם שפירש שחז"ל דרשו כן מדיוק לשון שאול - "ושחטתם בזה", היינו 'בזה הסכין, שבדק להם הסכין, וסמכו מכאן לבדיקת הסכין' כלשונו, אבל ברור שלא זו הייתה הסיבה שהוא הורה לכל העם להביא אליו את הבהמות, אלא הסיבה הייתה כפי שהוא אומר בפירוש - "ושחטתם בזה ולא תחטאו לאכול על הדם" ועל כן "ויגישו אליו כל העם איש שורו בידו", ועל כך אני שואל - מדוע לדעת שמואל הביאו אליו גם בהמות חולין שחטא זה אינו שייך בהן?

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ג' מאי 05, 2020 7:48 pm
על ידי ארי שבחבורה
ועוד קשה לי על מש"כ רש"י על פי הפשט שהם חטאו ב"אותו ואת בנו" - והרי הכתוב אומר בפירוש שחטאם היה אכילה על הדם?

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ג' מאי 05, 2020 8:24 pm
על ידי מקדש מלך
ארי שבחבורה כתב:
מקדש מלך כתב:בחולין יז: "סכין בדק להם".

ראה ברד"ק שם שפירש שחז"ל דרשו כן מדיוק לשון שאול - "ושחטתם בזה", היינו 'בזה הסכין, שבדק להם הסכין, וסמכו מכאן לבדיקת הסכין' כלשונו, אבל ברור שלא זו הייתה הסיבה שהוא הורה לכל העם להביא אליו את הבהמות, אלא הסיבה הייתה כפי שהוא אומר בפירוש - "ושחטתם בזה ולא תחטאו לאכול על הדם" ועל כן "ויגישו אליו כל העם איש שורו בידו", ועל כך אני שואל - מדוע לדעת שמואל הביאו אליו גם בהמות חולין שחטא זה אינו שייך בהן?

הבנתי שאמנם עיקר החטא שהביא את שאול להידרש לעניין היה אכילה על הדם, אבל אחרי ששאול השגיח על סדר ההשגחה והאכילה, שוב ברור ששחטו על פי השגחתו. והלימוד שנצרך מושחטתם בזה, היינו לומר שצריך בדיקת סכין דייקא.

לגבי השאלה השניה, גם לי היה קשה. ובדוחק גדול נראה שמכיון שעל פי הפשט לא היה כאן קדשים, אם כן החטא היה קשור לשחיטת חולין. והמעוררים נקטו את החטא במליצה על פי לשון הפסוק במקום אחר. ואיננו שווה.

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ד' מאי 06, 2020 9:15 am
על ידי ארי שבחבורה
מקדש מלך כתב:
ארי שבחבורה כתב:
מקדש מלך כתב:בחולין יז: "סכין בדק להם".

ראה ברד"ק שם שפירש שחז"ל דרשו כן מדיוק לשון שאול - "ושחטתם בזה", היינו 'בזה הסכין, שבדק להם הסכין, וסמכו מכאן לבדיקת הסכין' כלשונו, אבל ברור שלא זו הייתה הסיבה שהוא הורה לכל העם להביא אליו את הבהמות, אלא הסיבה הייתה כפי שהוא אומר בפירוש - "ושחטתם בזה ולא תחטאו לאכול על הדם" ועל כן "ויגישו אליו כל העם איש שורו בידו", ועל כך אני שואל - מדוע לדעת שמואל הביאו אליו גם בהמות חולין שחטא זה אינו שייך בהן?

הבנתי שאמנם עיקר החטא שהביא את שאול להידרש לעניין היה אכילה על הדם, אבל אחרי ששאול השגיח על סדר ההשגחה והאכילה, שוב ברור ששחטו על פי השגחתו. והלימוד שנצרך מושחטתם בזה, היינו לומר שצריך בדיקת סכין דייקא.

כל זה היה טוב ויפה לו שאול היה מורה בסתמא "הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה" ותו לא, אבל לאחר שהוא הוסיף ואמר לעם בפירוש שהבעיה שלהם היא לא סדרי שחיטה אלא "ולא תחטאו לה' לאכול על הדם" לא מובן מדוע העם הביאו אליו בהמות לשחיטה שאכילה על הדם כלל אינה שייכת בהם.
לגבי השאלה השניה, גם לי היה קשה. ובדוחק גדול נראה שמכיון שעל פי הפשט לא היה כאן קדשים, אם כן החטא היה קשור לשחיטת חולין. והמעוררים נקטו את החטא במליצה על פי לשון הפסוק במקום אחר. ואיננו שווה.

וכיצד שאול הבין את האמת? ומדוע הוא עצמו המשיך להשתמש במליצה לא נכונה זו כלפי העם שמן הסתם בוודאי לא היה כל כך למדן להבין שאומרים דבר אחד ומתכוונים לדבר אחר?

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ד' מאי 06, 2020 11:38 am
על ידי מקדש מלך
לגבי הדיוק הראשון ממה שהוסיף בפירוש וכו'. לפו"ר איני רואה בזה דיוק מכריע, והבוחר יבחר.

לגבי ההערה השניה. מי קבע שהמליצה אינה נכונה? ברור שלדעת רש"י מדובר במליצה מתאימה, ולכן שאול השתמש בה. וכמו כן, לדידי ברור שהנביא אינו מביא תמליל מדויק מהשיח שהיה שם, אלא רודף את העניין ולא את המילות, וגם מקצר את השיח (התנ"ך אינו טורח לציין שהדו שיח בין משה רבינו לפרעה לדוגמא הוא תרגום חופשי או מדוייק ממצרית עתיקה...), כך שאין כל כך מקום לשאלה כיצד המשוחחים עצמם הבינו את מה שאנו מתקשים להבין מהפשט.

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ד' מאי 06, 2020 12:06 pm
על ידי ארי שבחבורה
מקדש מלך כתב:לגבי הדיוק הראשון ממה שהוסיף בפירוש וכו'. לפו"ר איני רואה בזה דיוק מכריע, והבוחר יבחר.

לגבי ההערה השניה. מי קבע שהמליצה אינה נכונה? ברור שלדעת רש"י מדובר במליצה מתאימה, ולכן שאול השתמש בה. וכמו כן, לדידי ברור שהנביא אינו מביא תמליל מדויק מהשיח שהיה שם, אלא רודף את העניין ולא את המילות, וגם מקצר את השיח (התנ"ך אינו טורח לציין שהדו שיח בין משה רבינו לפרעה לדוגמא הוא תרגום חופשי או מדוייק ממצרית עתיקה...), כך שאין כל כך מקום לשאלה כיצד המשוחחים עצמם הבינו את מה שאנו מתקשים להבין מהפשט.

ברור שככה רש"י הבין (ולפי שיטתו ככה גם הם הבינו), וזה בדיוק מה שלא מובן.

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ש' אוגוסט 19, 2023 9:01 pm
על ידי אליהועיני
קושיא אחרת לי בזה, היאך יש לומר כאן בחולין הרי המעשה בזמן היתר במות שנאסר בשר תאוה?

Re: וַיֹּאכַל הָעָם עַל הַדָּם

פורסם: ש' אוגוסט 19, 2023 9:15 pm
על ידי עזריאל ברגר
אליהועיני כתב:קושיא אחרת לי בזה, היאך יש לומר כאן בחולין הרי המעשה בזמן היתר במות שנאסר בשר תאוה?

מעולם לא שמעתי שבימי נוב וגבעון נאסר בשר תאווה.