פורום אוצר החכמה

אולי יש כבר אשכול לפרשת בהר. אפשר לצרפו לשם. לפו"ר לא מצאתי.

בסוף הפרשה או "דודו". בתרגומים הרגילים "אח אבוהי".

בתרגום המדוייק של הרב פוזן "אחבוהי" בתיבה אחת. וכן בכל שאר הדודים שבמקרא.

ועלה בדעתי שמזה נוצרה תיבת חביבי, כינוי לדוד בש"ס.

ואם כנים אנו בזה, הרי שתיבת חביבי תשמש רק לאחי האב ולא לאחי האם.

ובזה עלה בדעתי יישוב לרש"י ריש מכות (ג:) דאמר רב על רבי חייא "חביבי" וכתב שם רש"י אחי אביו.
וקצת צ"ע שהרי היה גם אחי אמו כדאי' ריש פסחים.
ולהנ"ל א"ש כמין חומר.

הרב השוחט חזק ואמץ

וע"ע שיעורי משמר הלוי מכות שם.

יישר כח גדול.

מה שהק' באהל ירמיה (אגב, מי הוא?) מרש"י עירובין ועוד, ל"ק כ"כ, דשם אמר רש"י את האמת, שר"ח היה דודו משני צדדים, אבל במכות נתכוון לתרגם חביבי באופן מדוייק.

ושם בהס' הנ"ל ע"פ רש"י בירמיה, הנידון שדוד במקרא לא מצינו על אחי האם. [ואגב, כדבריו, לחלק בין לישנא דאינשי ללשון המקרא, מוכח מתוכו ממש ממה שהביא, שגזרו על אשת אחי האם משום בי דודי, והרי לפנינו שמן התורה ערוה זו היא רק באשת אחי האב, שאכן נאמר דודתך היא, ערות דודך, רק על אחי האב]. ועכ"פ אני דנתי שתיבת חביבי נמצאה רק על אחי האב, ובזה לא דן שם.

בכל אופן דומה שעדיין מקום הניחו לי להתגדר לבאר שתיבת חביבי מקורה מאחבוהי.

משמר הלוי אינו מצוי תח"י. בל"נ לכשיזדמן אם אזכור אראה בדבריו.

וקרוב הדבר, שאף אחי האב אינו מכונה 'דוד' בלשן המקרא אלא אם כן היו האב והדוד אחים מאב. ראה המובא מ'עטרת צבי':
viewtopic.php?f=45&t=46574&p=561189&hilit=%D7%A9%D7%9E%D7%9B%D7%A0%D7%94%D7%95#p560682

.השוחט כתב:יישר כח גדול.

מה שהק' באהל ירמיה (אגב, מי הוא?) מרש"י עירובין ועוד, ל"ק כ"כ, דשם אמר רש"י את האמת, שר"ח היה דודו משני צדדים, אבל במכות נתכוון לתרגם חביבי באופן מדוייק.

ושם בהס' הנ"ל ע"פ רש"י בירמיה, הנידון שדוד במקרא לא מצינו על אחי האם. [ואגב, כדבריו, לחלק בין לישנא דאינשי ללשון המקרא, מוכח מתוכו ממש ממה שהביא, שגזרו על אשת אחי האם משום בי דודי, והרי לפנינו שמן התורה ערוה זו היא רק באשת אחי האב, שאכן נאמר דודתך היא, ערות דודך, רק על אחי האב]. ועכ"פ אני דנתי שתיבת חביבי נמצאה רק על אחי האב, ובזה לא דן שם.

בכל אופן דומה שעדיין מקום הניחו לי להתגדר לבאר שתיבת חביבי מקורה מאחבוהי.

משמר הלוי אינו מצוי תח"י. בל"נ לכשיזדמן אם אזכור אראה בדבריו.

אהל דוד לר' דוד קאהן. והנני לצרף לך דברי הרמ"מ [חייבים לכב' הרבה הכרת הטוב]

יישר כח גדול מאד.

[ל"י על מה חייבים לי הכרת הטוב, בפרט כת"ר שהוא מעמודי התווך ומגדולי מזכי הרבים באתרא הדין, ומימיו אנו שותין תמידין כסדרן].

על ספוריך המחכימין והמעוררים לירא"ש.

1. בפסוק ב' ובפסוק ד' כתוב שבת לה'. האם רז"ל דורשים משהו מזה ?

2. זרעו שש והשמיטו וכו' , אטו משביתה (השמטה) שבתית שבועית לא ידעינן "שהארץ שלי" ?

3. איפה כתוב הירושלמי הזה ?

"מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני..."

איפה רואים במקראי הקודש בפרשתנו ששמיטה - נאמרו כללותיה וכו' מיסיני ? במילים אחרות, מאיפה יודע הת"כ ששמיטה - נאמרו וכו' מסיני ?

יש למישהו דוגמא של כלל, של פרט ושל דקדוק שמבואר מהכתובים ?

יעקל כתב: 2. זרעו שש והשמיטו וכו' , אטו משביתה (השמטה) שבתית שבועית לא ידעינן "שהארץ שלי" ?

2. זו שבת האדם וזו שבת הארץ.

יעקל כתב:"מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני..."

איפה רואים במקראי הקודש בפרשתנו ששמיטה - נאמרו כללותיה וכו' מיסיני ? במילים אחרות, מאיפה יודע הת"כ ששמיטה - נאמרו וכו' מסיני ?

יש למישהו דוגמא של כלל, של פרט ושל דקדוק שמבואר מהכתובים ?

הכוונה לכאורה לספר דברים.

אשמח אם תוכל לפרש א"ע טיפה יותר, ותודה מראש !

ראיתי פעם שהכוונה שלא נטעה לומר שמה שמופיע רק בדברים, או בעיקר בדברים, נאמר בערבות מואב ולא בהר סיני.

בברכה המשולשת כתב:

יעקל כתב: 2. זרעו שש והשמיטו וכו' , אטו משביתה (השמטה) שבתית שבועית לא ידעינן "שהארץ שלי" ?

2. זו שבת האדם וזו שבת הארץ.

הרבה ממלאכות המשכן (שליש או רבע) - עבודות שבשדה, כדאי' בשבת, הזורע והקוצר וכו'. הרי ששבת הארץ נכללת בשבת האדם, והיינו הך.

יעקל כתב:"מה שמיטה נאמרו כללותיה ופרטיה ודקדוקיה מסיני..."

איפה רואים במקראי הקודש בפרשתנו ששמיטה - נאמרו כללותיה וכו' מיסיני ? במילים אחרות, מאיפה יודע הת"כ ששמיטה - נאמרו וכו' מסיני ?

יש למישהו דוגמא של כלל, של פרט ושל דקדוק שמבואר מהכתובים ?

האם אין הכוונה לפתיחת הפרשה, "וידבר ... בהר סיני לאמר" ?

בהמצו"ב נתבארו דברי התו"כ ורש"י בדרך מחודשת

.השוחט כתב:אולי יש כבר אשכול לפרשת בהר. אפשר לצרפו לשם. לפו"ר לא מצאתי.

בסוף הפרשה או "דודו". בתרגומים הרגילים "אח אבוהי".

בתרגום המדוייק של הרב פוזן "אחבוהי" בתיבה אחת. וכן בכל שאר הדודים שבמקרא.

ועלה בדעתי שמזה נוצרה תיבת חביבי, כינוי לדוד בש"ס.

כן כתב הליכות עולם בשער ראשון