פורום אוצר החכמה

מפשט הכתובים בשמואל נראה שחנה נכנסה לתוך העזרה להתפלל, שהרי עלי היה יושב על פתח היכל ה'.

ויש לשאול האם היה מותר לנשים להיכנס לעזרה להתפלל? והלא אפילו לביהכנ"ס צריך מחיצה?

ועי' תוס' קידושין נב: שהוכיחו שאשה מותרת ליכנס לעזרה. וע"ש בילקו"מ עוז והדר שכתבו שאסורה ליכנס שלא יתגרו בה פרחי כהונה.

להזכירך: מדובר על משכן שילה.

נו, ו..?
במשכן שילה לא היתה עזרה?

תלמיד-חכמים כתב:ויש לשאול האם היה מותר לנשים להיכנס לעזרה להתפלל? והלא אפילו לביהכנ"ס צריך מחיצה?

ומה עשו כל הנשים שנצרכו להיכנס?

וע"ע כאן https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=33653

יש לחלק בין אם נכנסה לצורך או לא, שהרי היא מחויבת בסמיכה בעזרה, ולכן מותר לה להיכנס, אבל להתפלל יכולה גם בחוץ, אין חיוב דוקא להיכנס.

ולגבי האשכול שציינת אליו - אכן היעב"ץ בקידושין נב: כותב בדעת רש"י שהסיבה שנקראת "עזרת נשים" - שהיתה עזרה מיוחדת לנשים שלא יהיו עם אנשים בערבוביא. ושם גם כתב שלא היו הנשים רשאות להיכנס לעזרת ישראל אם לא לצורך גדול.

ובגליוני הש"ס שם ציין לירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ג דאיתא התם: רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה, ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה, והא כתיב (שם) ואכלתם אותו בכל מקום בא ואוכלו עמו בקבר, אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה, אמר ליה והא כתיב (שם) אתם וביתכם, ואשה נכנסת לעזרה?!

ומשמע שאשה מן התורה אסורה להיכנס לעזרה.

תלמיד-חכמים כתב:יש לחלק בין אם נכנסה לצורך או לא, שהרי היא מחויבת בסמיכה בעזרה, ולכן מותר לה להיכנס, אבל להתפלל יכולה גם בחוץ, אין חיוב דוקא להיכנס.

אמנם אין חיוב אבל גם אין איסור, כדברי תוס'.
ולכן חנה, שהייתה מרת נפש והיה חשוב לה להתפלל דווקא בפנים, נכנסה.

תלמיד-חכמים כתב:ובגליוני הש"ס שם ציין לירושלמי מעשר שני פ"ה ה"ג דאיתא התם: רבי יהושע בן חנניה אמר אין נותנין מעשר לכהונה, ורבי לעזר בן עזריה אמר נותנין מעשר לכהונה. מתיב רבי יהושע בן חנניה לרבי לעזר בן עזריה, והא כתיב (שם) ואכלתם אותו בכל מקום בא ואוכלו עמו בקבר, אמר ליה מהו בכל מקום בעזרה, אמר ליה והא כתיב (שם) אתם וביתכם, ואשה נכנסת לעזרה?!

ומשמע שאשה מן התורה אסורה להיכנס לעזרה.

א. ייש"כ על מ"מ חשוב זה.
ב. כיצד ניתן לומר שדבר אסור מן התורה בזמן שהוא לא כתוב בתורה בשום מקום?

לענ"ד כוונת הירושלמי שהיות ואין דרך נשים להיכנס לעזרה*, ומלשון הכתוב נשמע שמרבה מקום שדרך להיכנס בו אנשים ונשים, צ"ל שאין הכוונה לעזרה.

*כלשון התוספתא (ערכין פ"ב ה"א): "לעולם לא נראית אשה בעזרה אלא בשעת קרבנה בלבד ולא נראה קטן בעזרה אלא בשעה שהלוים אומרים בשיר".

ועדיין קשה, איך יתרץ רש"י קראי דחנה?
וגם לפי תוס', זה שהיתה מרת נפש אינו צורך מצוה כמו סמיכה וסוטה וכו', ומנ"ל לכת"ר שזהו חשיב צורך ליכנס?

ואכן לגבי הירושלמי לכאורה אפשר לדחות כן (אלא שהגליוני הש"ס גופיה הוכיח מהירושלמי הזה שאסורה מהתורה). ובשו"ת ר' בצלאל זאב שפרן ח"א סי' ב' פירש בהדיא דהירושלמי ס"ל כהתוספתא שהבאת, ואף את רש"י ביאר כהתוספתא (ונראה מכח זה שהבין שהתוספתא כוונתה לומר שאסור לאשה להיכנס, ולא שאין דרכה בכך, שהרי לשון רש"י "ונשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות" משמע שרש"י גופיה אוסר, ואכן צ"ע מנ"ל לאסור).

ובתשב"ץ (סי' שצז) כותב לגבי נשים שהיו נוהגים ליכנס להיות סנדק, ואפילו אם בעלה מוהל או אביה או בנה, דלאו אורחה דאשה ליכנס מקושטת בין האנשים ובפני השכינה, וכי האי גוונא פרכינן בפ' האיש מקדש (דף נב) אשה בעזרה מנין, פן יתגרו בה פרחי כהונה וכו'. עכ"ל.

ועי' מו"ק (יח.): אשה בי מדרשא לא שכיחא.

יש לציין את דברי ראב''ע שמות לח, ח
על הנשים הצובאות פתח אוהל מועד. ע''ש.

תלמיד-חכמים כתב:ועדיין קשה, איך יתרץ רש"י קראי דחנה?

גם לפי רש"י אין כאן איסור דאורייתא. לכל היותר דרבנן, וגם זה לא בטוח. אולי רק מנהג.
כך שא"א להקשות ממה שהיה במשכן שילה על מה שהיה מקובל בבית שני.

תלמיד-חכמים כתב:וגם לפי תוס', זה שהיתה מרת נפש אינו צורך מצוה כמו סמיכה וסוטה וכו', ומנ"ל לכת"ר שזהו חשיב צורך ליכנס?

לא הבנתי. לפי תוס' אין הבדל בין אנשים לנשים, אז מה קשה מחנה?

תלמיד-חכמים כתב:ואכן לגבי הירושלמי לכאורה אפשר לדחות כן (אלא שהגליוני הש"ס גופיה הוכיח מהירושלמי הזה שאסורה מהתורה). ובשו"ת ר' בצלאל זאב שפרן ח"א סי' ב' פירש בהדיא דהירושלמי ס"ל כהתוספתא שהבאת, ואף את רש"י ביאר כהתוספתא (ונראה מכח זה שהבין שהתוספתא כוונתה לומר שאסור לאשה להיכנס, ולא שאין דרכה בכך, שהרי לשון רש"י "ונשים אין נכנסות לה כדתנן באבות הטומאות" משמע שרש"י גופיה אוסר, ואכן צ"ע מנ"ל לאסור).

ראה חסדי דוד על התוספתא, שכתב שבאשה אין איסור, ולא נקטה לה התוספתא אלא אטו קטן.

תלמיד-חכמים כתב:ועי' מו"ק (יח.): אשה בי מדרשא לא שכיחא.

מה רואים משם? וכי בבית המדרש בו לומד/מתפלל כת"ר כן מצויות נשים?

אכן לפי התוס' משמע שמותר בכל ענין.

אך בחסדי דוד שם כתב גם כן שלא היו מניחין אותה ליכנס מפני הכבוד (כבוד המקדש? כבוד האשה? כבוד הציבור?) אלא רק במקום צורך,כדי לסמוך או לראות את קרבנה. ולמה בזמן משכן שילה כן היו מניחים ליכנס? מה השתנה?

וממו"ק רואים שאין איסור לאשה להימצא בביהמ"ד, ולכאורה גם בביהמ"ק ה"ה דמאי שנא.

תלמיד-חכמים כתב:אך בחסדי דוד שם כתב גם כן שלא היו מניחין אותה ליכנס מפני הכבוד (כבוד המקדש? כבוד האשה? כבוד הציבור?)

קרוב לוודאי - כבוד הציבור.

תלמיד-חכמים כתב:אלא רק במקום צורך,כדי לסמוך או לראות את קרבנה. ולמה בזמן משכן שילה כן היו מניחים ליכנס? מה השתנה?

באלף שנים יכולים להשתנות הרבה דברים, במנטליות של אנשים וביחס שלהם לכל מיני תופעות.
ומ"מ הגמ' בקידושין מזכירה אפשרות של "דחקה ונכנסה". אפשר שכך היה עם חנה.

תורא"ש קידושין עח: והלא אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. והא דכתיב ועלי הכהן יושב על מזוזת היכל יי' לאו בעזרת ישראל קאמר אלא בסמוך להיכל כגון עזרת נשים. (אמנם אין הדבר פשוט שהיתה עזר"נ במשכן, דברמב"ם ביה"ב ז,יא מבואר ל"כ, ותלוי בגירסאות בזבחים קיז תלתא וכו', ובעזרת כהנים במסכת מדות דן בזה. ובלש' תנד"א "כשהיו בני עלי מכעיסים אותי בעזרת ישראל ובעזרת נשים לא אמרתם באי זה מונח").

עושה חדשות כתב:ובלש' תנד"א "כשהיו בני עלי מכעיסים אותי בעזרת ישראל ובעזרת נשים לא אמרתם באי זה מונח"

המפרשים ביארו שהחטא בעזרת ישראל היה "כל אשר יעלה המזלג" וכו', והחטא בעזרת נשים היה "אשר ישכבון את הנשים הצבאות" וכו'. ובתרגום יונתן בס' שמואל שם פירש "וְיַת דִי שָׁכְבִין יַת נְשַׁיָא דְאַתְיָן לְצַלָאָה בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא", ממש כתרגום אונקלוס בפרשת ויקהל "בְּמִחְזְיָת נְשַׁיָּא דְּאָתְיָן לְצַלָּאָה בִּתְרַע מַשְׁכַּן זִמְנָא".