חוות יאיר, מיקומם, מספר עריהם.

[פי האתון]

בששה מקומות בתנ"ך הוזכרו 'חות יאיר'.

פרשת מטות (במדבר לב מא-מב) - וְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר: וְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמו.

פרשת דברים (ג יד) - יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אותם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה.

יהושע (יג כט-ל) - ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם ויהי גבולם ממחניים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר.

שופטים (ג ד) - ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה. ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם ולהם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד.

מלכים א ד יג - (בשנים עשר הנצבים שמינה שלמה המלך) בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדולות חומה ובריח נחשת.

דברי הימים (א ב כב כג) - ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד: ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנותיה ששים עיר גו'.

והעולה מהפסוקים: א) חוות יאיר היו בגלעד. ב) היו בחבל ארגוב עד גבול גשור ומעכה, והיו בבשן. ג) בקרא דיאיר הגלעדי כתוב שהיו שם שלשים ערים. ד) בקרא דמלכים נקרא שהיו חוות יאיר בגלעד, וחוץ מזה עוד ששים עיר מוקפו"ח בחבל ארגוב בבשן. ה) בקרא דיאיר בן שגוב כתוב שהיו עשרים ושלש עיר בגלעד, וקנת ובנותיה (שכבש נבח) היו ששים עיר, (ויל"ע אם הכוונה יחד עם חוות יאיר או שהיו ששים עיר בפני עצמן).

למעשה אני נבוך כמה ערים היו? והיכן מיקומם?
הדעת נוטה לומר שהיו ב' חלקים בחות יאיר, החלק שבגלעד, והחלק שבבשן, ולפי זה מיושבות כמה קושיות - האם יש מי שדיבר מזה?

[פי האתון]

יש לציין גם: שלדעת רמב"ן ואבן עזרא ועוד, יאיר בן שגוב המוזכר בדברי הימים, הוא הוא יאיר בן מנשה המוזכר בתורה.

[אשי ישראל]

יש לציין גם: שלדעת רמב"ן ואבן עזרא ועוד, יאיר בן שגוב המוזכר בדברי הימים, הוא הוא יאיר בן מנשה המוזכר בתורה.

לגבי הזיהוי בין הדמויות הללו [יאיר בן מנשה, ויאיר בן שגוב, וכו'] הארכתי במאמר שפירסמתי בזמנו בהאוצר [לא זוכר איזו חוברת] , וכאן אני מצרף לך את הדברים [אולי מה שמובא כאן זה קצת משופר ממה שפורסם]. מקווה שאם תצטט זה יהיה בשם אומרו.

[אשי ישראל]

המובא לעיל הוא קטע מתוך ספרנו 'אשי ישראל לספר שופטים' פרק א, סעיף יד.

[פי האתון]

יש לציין גם: שלדעת רמב"ן ואבן עזרא ועוד, יאיר בן שגוב המוזכר בדברי הימים, הוא הוא יאיר בן מנשה המוזכר בתורה.

לגבי הזיהוי בין הדמויות הללו [יאיר בן מנשה, ויאיר בן שגוב, וכו'] הארכתי במאמר שפירסמתי בזמנו בהאוצר [לא זוכר איזו חוברת] , וכאן אני מצרף לך את הדברים [אולי מה שמובא כאן זה קצת משופר ממה שפורסם]. מקווה שאם תצטט זה יהיה בשם אומרו.

יש"כ, דברים נפלאים.
אגב, הספר פרדס יוסף המוזכר במאמר, אינו לר"י פאצאנווסקי, אלא למשלים הסדרה אחריו הרב מנדלבוים.

[פי האתון]

ראיתי בביאור הגר"א בדברי הימים א פרק ב שנראה מדבריו שגם למד שהיו ב' חלקים בחוות יאיר.

הגרא.jpg (68.44 KiB) נצפה 4705 פעמים

[אשי ישראל]

יש לציין גם: שלדעת רמב"ן ואבן עזרא ועוד, יאיר בן שגוב המוזכר בדברי הימים, הוא הוא יאיר בן מנשה המוזכר בתורה.

לגבי הזיהוי בין הדמויות הללו [יאיר בן מנשה, ויאיר בן שגוב, וכו'] הארכתי במאמר שפירסמתי בזמנו בהאוצר [לא זוכר איזו חוברת] , וכאן אני מצרף לך את הדברים [אולי מה שמובא כאן זה קצת משופר ממה שפורסם]. מקווה שאם תצטט זה יהיה בשם אומרו.

יש"כ, דברים נפלאים.
אגב, הספר פרדס יוסף המוזכר במאמר, אינו לר"י פאצאנווסקי, אלא למשלים הסדרה אחריו הרב מנדלבוים.

תיקנתי. תודה. יישר כוח על הפרגון.

[קו ירוק]

יש לציין גם: שלדעת רמב"ן ואבן עזרא ועוד, יאיר בן שגוב המוזכר בדברי הימים, הוא הוא יאיר בן מנשה המוזכר בתורה.

אבל הגר"א חלק, וכ"פ רד"ק (שופ' ד יד בפירוש שני), והגמ' בב"ב קיא: משמע כוותם.
נמצא שהיו ד' 'חוות יאיר':
א. של יאיר בן מנשה שכבש חוות חצי הגלעד של מנשה, וקראן חוות יאיר (במד' לב מא).
ב. של אותו יאיר בן מנשה שכבש שישים עיר בחבל הארגב אשר בבשן (דבר' ג יד, יהו' יג לט).
ג.של יאיר בן שגוב שהם כ"ג ערים בארץ חצי הגלעד של מנשה (דהי"א ב כב-כג. ואינן החוות של ערי הגלעד של יאיר בן מנשה).
ד. של יאיר הגלעדי השופט (שלפני יפתח), שהיו לו שלושים ערים בגלעד (שופ' ג ד).

יש לציין שלפי חז"ל יאיר בן מנשה נהרג במלחמת העי, וממילא עכ"פ אינו יאיר הגלעדי השופט, המאוחר בזמן.
ומאן דאמר שנפלו ממש 36 איש במלחמת העי, אין הכרח שסבר שלא נפל שם יאיר בן מנשה, ופשוט.

[פי האתון]

ג.של יאיר בן שגוב שהם כ"ג ערים בארץ חצי הגלעד של מנשה (דהי"א ב כב-כג. ואינן החוות של ערי הגלעד של יאיר בן מנשה).

יתכן שהן אותן חוות יאיר של הגלעד, אבל לא מחוות יאיר של הבשן (ארגוב).
אם כבר זכיתי שהשתתפת באשכול זה אשמח אם תוכל להעלות מן הידוע לך על המיקום של חבל ארגוב קמון וכו' (יש הרבה מפות אבל מסתמא אינן מדוייקות...).

t.jpg (294.19 KiB) נצפה 4657 פעמים

[קו ירוק]

הלכתי עם משמעות דברי הגמרא, כהרד"ק בפירושו השני ופי' הגר"א, שיאיר בן מנשה ויאיר בן שגוב הינם שני אנשים.
א"כ יאיר כבש את חוות הגלעד וקרא להן חוות יאיר, וגם כבש שישים עיר כל חבל ארגב וגם להן קרא חוות יאיר. ואלו שני אזורים שונים.

ליאיר בן שגוב היו כ"ג ערים בגלעד. בפשוטו אינם חוות יאיר בן מנשה.
וגם אינם שלושים ערים בגלעד (בתקופה מאוחרת יותר) של יאיר הגלעדי השופט.

קמון לא ידועה.

הארגב מתורגם טרכון גם בתרגום אונלקוס ובשאר התרגומים, כשמו העממי בתקופת בית שני (טרכוניטיס).
אלא שבזמן הבית הטרכון נקרא החבל הלא מיושב הנקרא כיום לג'ה, אזור בזלת בלתי יצלח לישוב וחקלאות ומרעה.
יתכן שחבל הארגב הוא החבל שסביב ה'טרכון', ושם היו שישים הערים של ממלכת עוג בבשן.

יש להסתפק האם קנת ובנותיה וסלכה ואדרעי חלק מאותם שישים עיר. בפשטות הם אינם חלק מערי חבל הארגב (ערי סביב הארגב). וכך פירש הגר"א בדבה"י (א ב כג), וכך לפי דיוק הפסוקים שקנת ובנותיה אינם חלק מערי חבל הארגב, ולפי זה גם ציר סלכה ואדרעי שהם גבול דרום הבשן אינם שייכים לערי הארגב של יאיר.

הבשן והגלעד.jpg (1.17 MiB) נצפה 4650 פעמים

נוף בזלת טיפוסי בטרכון.jpg (689.89 KiB) נצפה 4648 פעמים

[פי האתון]

יש"כ עצום על המפות.

יש להסתפק האם קנת ובנותיה וסלכה ואדרעי חלק מאותם שישים עיר.

א) האם העיר דרעא המצויינת במפה היא אדרעי? (מצלצל דומה מאד).
ב) מהיכן ידוע על המיקום של קנת (האם לפי השם הערבי?).

[קו ירוק]

א. דרעא היא אדרעי. שמה ומקומה ידוע ולא פסק ממנה ישוב. גם לא ישוב יהודי - ברוב התקופות.
ב. קנת קצת יותר מורכב. היא איננה קנוואת (Kanawat) שבהר הבשן (כפי שטועים, כמה וכמה חוקרים, אף שטעותם מובנת), אלא חרבות ליד העיר אל כארך שבחורן (דרום הבשן). מקומה ידוע מכתובות עתיקות, וגם מתיאור פתולימאוס היווני מלפני 2000 שנה, ובתקופות מאוחרות יותר. היא נקראה גם אל קוניה, וכך זיהה אותה הכפתור ופרח.

[פי האתון]

א. דרעא היא אדרעי. שמה ומקומה ידוע ולא פסק ממנה ישוב. גם לא ישוב יהודי - ברוב התקופות.
ב. קנת קצת יותר מורכב. היא איננה קנוואת (Kanawat) שבהר הבשן (כפי שטועים, כמה וכמה חוקרים, אף שטעותם מובנת), אלא חרבות ליד העיר אל כארך שבחורן (דרום הבשן). מקומה ידוע מכתובות עתיקות, וגם מתיאור פתולימאוס היווני מלפני 2000 שנה, ובתקופות מאוחרות יותר. היא נקראה גם אל קוניה, וכך זיהה אותה הכפתור ופרח.

יש"כ.
מי החוקרים שטענו שהיא קנוואת?

[קו ירוק]

כך 'מקובל'..
למשל: החוקרים של ה-pef הבריטיים באמצע המאה ה-19 למנינים, וכך רשמו במפות הבריטיות המפורסמות. והחרה אחריהם החוקר מ. אבי יונה אטלס כרטא.
לעומתם החוקר ר' נפתלי צבי ב"ר עזריאל הילדסהיימר, בספרו הקטן גבולות הארץ (שהו"ל פרופסור ר' שמואל קליין), כבר הראה שהיא באל-כארך. אך הוכחות רבות יותר התגבשו עם השנים.

[פי האתון]

כך 'מקובל'..
למשל: החוקרים של ה-pef הבריטיים באמצע המאה ה-19 למנינים, וכך רשמו במפות הבריטיות המפורסמות. והחרה אחריהם החוקר מ. אבי יונה אטלס כרטא.
לעומתם החוקר ר' נפתלי צבי ב"ר עזריאל הילדסהיימר, בספרו הקטן גבולות הארץ (שהו"ל פרופסור ר' שמואל קליין), כבר הראה שהיא באל-כארך. אך הוכחות רבות יותר התגבשו עם השנים.

יש"כ.
עוד שאלה במטותא.
האם ידוע היכן עבר הגבול בין חצי הגלעד דמנשה, לבין של בני גד וראובן?

[קו ירוק]

לא, כי איננו יודעים היכן היא מחניים, והיכן היא בטונים ודביר (יהו' יג כו; 'ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר').
יתכן להניח שרום ההר הינו של גד, ושאר הגלעד של מנשה (חצי הגלעד של מנשה מתואר בדב' ג יג; 'ויתר הגלעד').

[פי האתון]

אלא שבזמן הבית הטרכון נקרא החבל הלא מיושב הנקרא כיום לג'ה, אזור בזלת בלתי יצלח לישוב וחקלאות ומרעה.

שמעתי ממדריך טיולים שרוב החקלאות בממלכת ירדן מתרכזת באיזור נהר הירדן, כיון ששאר הממלכה הוא מדברי ולא יצלח, א"כ ודאי שבני גד ובני ראובן (ומסתמא גם חצי המנשה) בבואם לנחול מקום מרעה, התרכזו באיזור זה של הבקעה ולא בעומק ירדן.

(כפי שניתן לראות בצילומי הלווין).

חצי הגלעד של מנשה.jpg (419.64 KiB) נצפה 4421 פעמים

חצי הגלעד של מנשה 2.jpg (250.89 KiB) נצפה 4421 פעמים

[קו ירוק]

אבל בתורה כתוב שארץ יעזר וארץ הגלעד וארץ המישור היא ארץ מרעה היא.
כלומר לא הערבה אלא ההר.
לא זו בלבד אלא שבמקרה ראיתי בספר א"י ושכנותיה - הורוביץ, בערך 'אבל כרמים' הארץ שמצפון מזרח לרבת עמון היא ארץ דשנה שמעטים כמותה https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 16&hilite=
אינני משוכנע שהיום זה לא כך. ולפני שתי שמיטות היה נידון על יבול חקלאי ליצוא, מהעיר סחב סיטי שממזרח לעמאן.

המדריך לא דייק רובה של הממלכה אכן מדברי אבל האזור המערבי פורה.

[פי האתון]

הארץ שמצפון מזרח לרבת עמון היא ארץ דשנה שמעטים כמותה, אינני משוכנע שהיום זה לא כך. המדריך לא דייק רובה של הממלכה אכן מדברי אבל האזור המערבי פורה.

כנראה כוונתו לאיזור מידבא שמדרום לעמאן, ואכן כך נראה בצילומי הלווין שיש שם הרבה חקלאות.

רבת עמון.jpg (1.41 MiB) נצפה 4329 פעמים

אכן שם זה באיזור שממזרח לים המלח, אבל עיקר כוונתי על האיזור שלמעלה שהבא לצייר מפה של שבט מנשה או גד אין לו לצייר את האיזור ההררי כחלק מנחלת חצי המנשה כיון ששם כבר לא היה ארץ מרעה...
את ראייתך מארץ יעזר לא הבנתי, אודה אם תרחיב!

[קו ירוק]

למה לומר שכוונתו למה שלא כתב? כוונתו לאזור פורה בעל אדמה דשנה - באזור שבין עמאן לזרקא.
בני גד בני ראובן חשקו בארץ הגלעד וארץ יעזר שבהר, ולא בערבה.
תמונות לווין באיכות של גוגל עלולות להטעות.

[ר_חיים_הקטן]

האם יש כפר ערבי באותו איזור בסוריא או בגלון שנקרא rujeib/rujib? חיפשתי בגוגל ורק מצאתי שיש כזה כפר באיזור השומרון, אבל לא באיזור שאמור להיות חבל הארגוב.

[קו ירוק]

למה החלטת לחפש את השם 'ארגב' של המקרא במילה רוג'יב (rujeib/rujib)?
ה'ארגב' בתקופת בית שני ואחריה - היה נקרא טרכוניטיס/טרכון.
כיום הוא נקרא בערבית "לג'ה"
וזה שם של אזור גדול ולא של ישוב.

[ר_חיים_הקטן]

למה החלטת לחפש את השם 'ארגב' של המקרא במילה רוג'יב (rujeib/rujib)?

כך ראיתי בספרים.

[קו ירוק]

הספרים יכולים לבדוק בפואוצה"ח..

[כדכד]

פקח בן רמליהו הרג את פקחיה בן מנחם ונזכר שם "הארגב". רש"י מביא את זה על "הארגב" שבספר דברים שזה שם של מלכות.
כיוו שמלכי ישראל האחרונים (מעמרי) מלכו בשומרון אז אולי הכפר שהזכיר ר חיים הוא הארגב של פקח?

[קו ירוק]

אצל פקח השם 'ארגב' הוא ארמון לפי מה שמפרש רש"י. וזה כינוי. אז איך תחפש ישוב שקרא ע"ש ארמון שאפילו אינו שורש המילה ארמון, אלא כינוי מפאת היותו חזק כאריה?

[כדכד]

א. אני לא מחפש ישוב. הישוב קיים. נסיתי רק להסביר למה זה אולי קשור.
ב. מה הקשר "חזק כאריה"? במלכים נזכר גם האגב וגם האריה ורש"י שאומר שארגב הוא שם המלוכה אינו מזכיר שזה קשור לאריה. אולי הוא מזכיר את לשון הכתוב שמזכיר גם ארגב וגם אריה

[ר_חיים_הקטן]

Untitled.png (6.63 KiB) נצפה 1680 פעמים

הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בספר למכסה עתיק (מלכים ב טו:כה) כתב בשם תוספתא דתרגום ש"ארגב" ו"האריה" הם שמות שני גיבורים. דבר זה כבר נמצא ברד"ק על האתר, אבל חיפשתי ולא מצאתי דבר זה בתוספתא דתרגום (גם לא במהדורה שבאתר CAL, וגם לא במהדורת רימון כשר עיין באשכול הזה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=628170 ). אולי חד דמן חבריא יכול לאתר לי היכן כתוב ענין זה בתוספתא דתרגום ובעוד מקורות?

[מה שנכון נכון]

בכתה"ק בארמית (שפרבר) מובא כן בשנו"ס. נר' שכשמביא רח"ק 'תוספתא דתרגום' שאינה ברד"ק לקחה משם (ע"ע טעמא דקרא מ"ב ד, לא).

[כדכד]

בכל מקרה הפרוש ששניהם שמות גבורים אינו פרש"י שהוזכר קודם שארגב הוא שם המלכות