פורום אוצר החכמה

תמיהה המנקרת במוחי זה עידן ועידנים
אליאב ידע שדוד נמשח למלך על ישראל כמבואר בפשטות הפסוקים עיי"ש [טז' יג'] "וימש אותו בקרב אחיו"
וא"כ כיצד זה כעס עליו לאחמ"כ כשירד אליהם דוד למלחמה וחפץ לריב עם גלית
הלא הוא יודע שדוד הוא משיח ה' הנבחר והוא הולך להיות מלך על ישראל
ובכל זאת אומר לו [יז' כח'] "אני ידעתי את זדונך ורוע לבבך" וכי כך מדברים על מלך ישראל?

אפשר דהי' ס"ל שעדיין לא נשלמה מלכותו, ואינו ראוי שיֵעָשֶׂה לו נס; וכעין טענת אביגיל (מגילה יד, ריש ע"ב).

זה לא מצדיק לומר למשיח ה' 'אני ידעתי את זדונך ורוע לבבך'.
ואפשר שאכן לא דבר עמו כהוגן, מחמת קנאה.
אבל ממה שאמרו שלא נרצה לה' מחמת שהיה כעסן (שה' יראה ללבב), יתכן שמחמת כעסו דבר אליו דברים שאינם נכונים, ובזה עצמו נפסל למלכות.

אכן, כן אמרו בפסחים סו, ב. וא"ש [ולכן מעיקרא לא התייחסתי לשאלה זו].

ושמא ניתן לומר בדרך דרוש וצחות, ד(גם) מכאן נראה עד כמה קשה לאדם להשתחרר מכבלי הנחות היסוד והדעות הקדומות - אף ב'ראוי למלכות' כאליאב (כמו שאמרו בפסחים שם); שמחמת יחס האחים מעודם לדוד כנער קטׂן ורעה צאן, זלזל בו אליאב אף אחר שמשחו ה' למלך על ישראל.

כמדומני שהמפרשים אומרים שהאחים לא ידעו על בחירת דוד. (אולי רד"ק ואברבנאל).

לומר לנבחר למלך זדונך ורוע לבבך אינו קשור לכעס אלא לטיפשות...
ולהזכיר שמלבד המידה הזאת של כעס הרי שאליאב היה ראוי להיות מלך ישראל ואפילו שמואל טעה בו

עושה חדשות כתב:כמדומני שהמפרשים אומרים שהאחים לא ידעו על בחירת דוד. (אולי רד"ק ואברבנאל).

אכן, כן פירש האברבנאל (וקרא דצווח "וַיִּמְשַׁ֣ח אֹתוֹ֮ בְּקֶ֣רֶב אֶחָיו֒", הסיבּו כלפי בחירתו מביניהם).

המלבי"ם ציין שכ"כ גם הרד"ק; אך אינו אלא לענין פירוש 'בקרב', ולא ביאר דעתו אם הי' בפניהם או לא.

ייש"כ על מה שהביאו מהאברבנאל דהאחים לא ידעו על המשיחה
אבל עדיין לא באתי על סיפוקי
כיון שזה ודאי שהאחים ראו ששמואל מכבד את דוד מאד שהרי נעמד לפניו כדברי הגמ' משיחי עומד ואתה יושב
ואף לפי האברבנאל שהמשיחה היתה בסוד הרי שלדבריו שם זהו בכדי ששאול לא ידע מהמשיחה
אבל עצם הכבוד שדוד קיבל שם היה גדול מאד ששמואל בא לאכול ואוכל רק כשהוא יבוא ונעמד לפניו

אמנם מלבד זאת בגמ' פסחים קיט. משמע שהאחים ידעו במשיחת דוד שהרי אמרו מאת ה' היתה וכו' ולא כאברבנאל

למען שמו באהבה כתב:בגמ' פסחים קיט. משמע שהאחים ידעו במשיחת דוד, ולא כאברבנאל.

שכן הר"י אברבנאל לא היה בקי בתלמוד.

ח"ו
לא לכך הייתה כוונתי רק שידוע שבפירושי התנ"ך הראשונים הסבירו את שנראה להם על פי פשט הפסוק ולאו דווקא את מה שמבואר במדרשים ובגמ'
עיין בהקמת האוה"ח לתורה
ועיין בביאור האברבנאל גופא לחטא דוד בבת שבע מה שכתב שם על דברי הגמ' בעניין

למען שמו באהבה כתב:עיין בביאור האברבנאל גופא לחטא דוד בבת שבע מה שכתב שם על דברי הגמ' בעניין.

א. על דברי רבי 'שביקש לעשות ולא עשה' כותב, שאינם כפי האמת, ו'לא יסבול דעתי להקל בחטאת דוד'.
ב. על דברי רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן 'כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה' כותב: סוף דבר: אם הכתוב קראו חוטא והוא הודה חטאו, איך היה חוטא אדם בהאמינו? טוב לי שאומר שחטא מאד והודה מאד ושב בתשובה גמורה.
'חולק על דברי חכמים' פשוטו כמשמעו.

ביקורת תהיה כתב:'חולק על דברי חכמים' פשוטו כמשמעו.

שוב הָראיתי כי כבר הכה על קדקדו רבינו צדוק הכהן מלובלין בספר 'אור זרוע לצדיק' (עמ' 49-50):

וראיתי למהרי"א בהקדמה כתב: וכאשר עיינתי בפסוקים ראיתי, הדעת הזה שיהושע כתב ספרו רחוק מאוד וכו', ומפני זה כולו חשבתי אני שיהושע לא כתב ספרו, אבל שמואל הנביא כתבו. עד כאן.
והנה לא אכחד, כי היטב חרה לי עליו ז"ל, בזה ששכח את מי הוא מדבר, וחשב כאילו ידבר עם חביריו, ואשר למדו אתו יחד בבית הספר אחד, אשר מתוך איזה קושיות קלות ידחה דבריהם כדחות דבר אחד העם. ושכח כי את חז"ל בעלי התלמוד הוא מתחרה, אשר כל דבריהם כגחלי אש, ומיום שנסתם התלמוד אין רשות - אף אם יתקבצו כל חכמי ישראל מכל הדורות גם יחד - לחלוק על כל שהוא ממנו ומדבריהם הקדושים ז"ל.
וראיתי שם בסוף דבריו התנצל וז"ל: ואל תתמה על אשר נטיתי מדעת חז"ל בזה, כי גם בגמרא לא הסכימו בדברים האלה וחלקו שם אם משה כתב ספר איוב ואם כתב יהושע ח' פסוקים מהתורה, ואחרי שחז"ל עצמם ספקו בקצת המאמר, אינו מהבטל שגם אני אבחר בקצתי דרך יותר ישר ונאות. ע"כ.
וזו קשה יותר, וכי חברותא נמי, כי בשביל שנחלקו ז"ל במקצת המאמר, אשר גם בזה היה ראוי לו לירא מגשת להכריע ביניהם שמא ירוצו כו', יבוא לחלוק על דבר המוסכם מהם כולם ויאמר שדרכו יותר ישר מדרכם ח"ו. וד' יכפר בעדו.
ומה שנמצא כי באגדה הרשות נתונה לחלוק על בעלי התלמוד, זהו אמנם בפירוש איזה פסוק, כי שבעים פנים לתורה, ולפיכך יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אחר ממה שפירשו בו חז"ל, אבל לא להכחיש דבריהם ח"ו.

ידוע שדרכו של האברבנאל לחלוק על חז"ל פעמים רבות, וזה אחד מהדברים היפים שבספרו, כידוע לכל מעיין בפירושו הנפלא של האברבנאל ובלשונו הזכה והברורה ממש ככותב בן דורנו. אפשר לפתוח אשכול נפרד על כך שהארבנאל חולק על חז"ל (ואולי כבר פתחו).

אכן, נכב"ב (כצפוי...).

ביקורת תהיה כתב:

ומה שנמצא כי באגדה הרשות נתונה לחלוק על בעלי התלמוד, זהו אמנם בפירוש איזה פסוק, כי שבעים פנים לתורה, ולפיכך יוכל לפרש באיזה פסוק פירוש אחר ממה שפירשו בו חז"ל, אבל לא להכחיש דבריהם ח"ו.

אינני מבין, וכי מה בין האומר שקטורה אינה הגר או ש"וימת מלך מצרים" הכוונה שמת ממש להאומר שספר יהושע שמואל כתבו? כי החולק על חז"ל באלו מכחיש גם כן דבריהם במעשה שהיה, שהרי רק אחד משנים אלו התרחש במציאות: או שמת מלך מצרים או שלא מת ורק נצטרע.

ואולי דכיון שאין חז"ל מביאים פסוק לדרשה שיהושע כתב ספרו, על כרחינו שהיתה זו קבלה בידם, ועל קבלתם בוודאי שאין לחלוק. אך לספרים אחרים הגמרא כן מביאה דרשות לראיה על כותביהם (בבא בתרא טו).