מדוע מצוות התורה נאמרות פעמים בלשון רבים ופעמים בלשון יחיד?

[תלמיד-חכמים]

גם באותה מצווה, למשל "לא תעשון אתי אלהי כסף" וכו', ו"לא תעשה לך פסל".
האם התייחסו לעניין הזה רבותינו המפרשים, והיכן?
והאם ישנו כלל בזה או שכל מקום לגופו?

[דרומי]

ראה רש"י יתרו כ, ב

[עזריאל ברגר]

ראה רש"י יתרו כ, ב

זוהי תשובה נקודתית.

[היה]

יש בתו"כ במצוות ספירת העומר והגר,א מביאו הרבה באד"א דלש' יחיד הוא מצווה או על הציבור או על כל יחיד כחלק מהציבור. ולש' רבים הוא מצווה על היחיד כיחיד.

[תלמיד-חכמים]

האם כוונתך לנאמר בספרא: "וספרתם לכם - כל אחד ואחד"?
ואם תוכל לציין גם היכן כתב הגר"א בעניין.
ולעצם הענין, מה נעשה עם מצוות הכתובות גם בלשון יחיד וגם בלשון רבים?