"שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס, הכי גרסינן בספרי; ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה. בקרב אחיו אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים.
ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד".
(והרמב"ן ביאר אחרת בגירסת הספרי שנמצאה אצל רבי קלונימוס ע"ש).
ויש תימה בדבר, כי אמרו בזבחים (קיח:) שעשו בגלגל י"ד שנה של ימי כיבוש וחילוק, ומיד אחר י"ד שנה באו לשילה. ואמרו בתוספתא דמנחות (ספ"ו) שאחר י"ד שנה שנכנסו לארץ החלו למנות שמיטין ויובלות. וקיי"ל שא"א למנות יובלות אא"כ כל יושביה עליה בפועל, כל שבט בחלקו, כדאיתא בשלהי ערכין (לב:), וא"כ איך יתכן שאחר י"ד היה כיבוש וחילוק רק של יהודה ויוסף, הרי כבר החלו למנות יובלות, וע"כ שבעת שבאו לשילה תוך אותה שנה כבר חלקו כל השבטים האחרים מחמת שזירזם יהושע (כמו שמובן מהפסוק ביהו' יח), ומקצת שנה חשיב שנה,
והנה יהושע פרנס ישראל כ"ח שנה, כלומר י"ד שנה שעשו בגלגל וי"ד שנים בשילה, ומנו שתי שמיטות בחיי יהושע, ואיך יתכן פירש"י שז' שבטים חלקו אחרי מות יהושע?
___
ודאתינן להכי, הוקשה לי מדוע באו לשילה קודם שהושלמה חלוקת כל נחלות השבטים (כדכתי' ביהושע יח), אף אי נימא שבאותה שנה הושלם, אבל למה עקרו כל זמן שלא הושלם כיבוש וחילוק מלבד יהודה ובנימין.
ועוד יש לשאול האם בני גד ובני ראובן נתעכבו עד שהושלמה כל החלוקה, או שכיון שז' שבטים נתעצלו, אין זה מחובתם להמתין להם.