פורום אוצר החכמה

שה"ש ב יג הַתְּאֵנָה֙ חָנְטָ֣ה פַגֶּ֔יהָ וְהַגְּפָנִ֥ים סְמָדַ֖ר נָ֣תְנוּ רֵ֑יחַ ק֥וּמִי לכי (לָ֛ךְ) רַעְיָתִ֥י יָפָתִ֖י וּלְכִי־לָֽךְ:

רס"ג מפרש את הכתיב 'לכי' כציווי לנקבה מן הלך. (הוא מפרש כן רק בפסוק זה ולא בפסוק י, שם גם בכתיב 'קומי לך'.)

תה"ש מפרשים גם בפסוק י וגם בפסוק יג שהוא ציווי לנקבה מן הלך (לא כן התרגום והפשיטתא). וכן הוא לפי המסורה הבבלית.

הידוע על פרשנים נוספים המפרשים כך?

התרגום המוחזק אצל התימנים כתרגום רס"ג לשיר השירים כפי הנראה אינו של רס"ג. בגניזה השתמר נוסח שונה, באותו טופס של תפסיר רות, שהראיתי במאמר שפורסם שהוא של רס"ג וכחתום עליו, ואילו המוחזק אצל התימנים הוא עיבוד של תרגום יפת בן עלי לרות. אם דין שיר השירים כדין רות, גם כאן תרגומו של רס"ג הוא אחר, והוא מתרגם פסוק זה כראוי: "קומי לך יא צאחבתי יא חסנתי ואמצ'י לך".

(התרגום לשיר השירים טרם פורסם).

(אין בכך לגרוע ממציאות הקבלת תרגומי רס"ג והשבעים - רשימה מכובדת מופיעה בספרו של ר' חיים העליר, הנוסח השומרוני של התורה, עמ' 84-133).

תודה רבה! האם הטיעונים נגד ייחוס ת' רות לרס"ג שייכים גם לת' שה"ש?

אינני מבין ברור - לפי הנטען במאמר, ת' של יפת לפני ש'תוקן' ע"י חכמי תימן היה זהה לת' של יפת שבכת"י הקדום (הספרייה הבריטית 2554)? שבכת"י פריס? כי בכת"י פריס (לפָנַי מהדו' אלובידי) תורגם, הן בפסוק י והן בפסוק יג, ככינוי הפרוד 'לָךְ'. (האם כן הוא גם בכתה"י הקדום?) לכאו' בלתי סביר שחכמי תימן יתקנו כך.

ק"ג T-S Ar.28.5 Recto מכיל ת' רס"ג המודפס. האם זה כת"י תימני?

מלטר (עמ' 322-323) מביא חכמים שפקפקו בייחוס לרס"ג, אבל מציין שהוא לפחות עיבוד של תרגומו.

אני ממספר את שאלותיך כדי לענות למטה לפי המספור.

יאיר אתמר כתב:תודה רבה!

א. האם הטיעונים נגד ייחוס ת' רות לרס"ג שייכים גם לת' שה"ש?

ב. אינני מבין ברור - לפי הנטען במאמר, ת' של יפת לפני ש'תוקן' ע"י חכמי תימן היה זהה לת' של יפת שבכת"י הקדום (הספרייה הבריטית 2554)? שבכת"י פריס? כי בכת"י פריס (לפָנַי מהדו' אלובידי) תורגם, הן בפסוק י והן בפסוק יג, ככינוי הפרוד 'לָךְ'. (האם כן הוא גם בכתה"י הקדום?) לכאו' בלתי סביר שחכמי תימן יתקנו כך.

ג. ק"ג T-S Ar.28.5 Recto מכיל ת' רס"ג המודפס. האם זה כת"י תימני?

מלטר (עמ' 322-323) מביא חכמים שפקפקו בייחוס לרס"ג, אבל מציין שהוא לפחות עיבוד של תרגומו.

א. הטיעונים מתייחסים לרות, והטיעון לשיר השירים הוא מפני שהוא המשכו של אותו טופס בגניזה שבו נמצא התרגום לרות, וכמש"ל.

ב. אין שום סיבה להניח שתרגום שה"ש התימני מעובד מיב"ע. הוא יכול להיות מעובד מכל תרגום ערבי אחר, של רס"ג או מי שלא יהיה.

ג. הוא לא מכיל ת' רס"ג המודפס. נוסחאותיו חלקן כתימני וחלקן כטופס הנזכר מהגניזה. למשל, תרגום "בחגוי" שם הוא "פי חגאב" כטופס הנזכר, ולא "פי כהף" כתימני. (מלבד זאת הוא כנראה נכתב על ידי תימני, ולכן הוא כותב סגאר במקום צגאר, אבל זה לא משנה לענייננו).

צודק לגמרי. תודה עצומה על העזרה ועל המידע המחכים!!

האם הפירוש לשה"ש עומד להתפרסם?

מענין לענין, אולי יואיל כת"ר בטובו להעיר את עיני בשאלה הנוגעת לתרגום שופטים:

באתר הספה"ל נכתב לגבי כת"י המכון לכתבי יד מזרחיים, האקדמיה הרוסית למדעים, Ms. A 146 (ס' F 52883 (Reel 22)), המכיל פירוש בערבית על שופטים, שמחברו המשוער הוא יב"ע.

קיים כת"י נוסף המכיל פירוש על שופטים המיוחס ליפת בן עלי, כת"י ליידן Ms. Or. 4750 (ס' F 17364), אך לא הצלחתי להשיג אותו (אינו זמין בכתיב). האם הפירושים זהים?

כת"י ליידן הוא תרגום ביזנטי מקוצר לעברית של פירושו של יב"ע.