רשי בפרשתינו על הפסוק 'ויהפוך את הערים האל' מביא, שארבעת ערים אלו ישבו על סלע אחת כמו שנאמר באיוב 'כצור החלמיש עי"ש.
ב'עיקר שפתי חכמים' מציין לבראשית רבה, שבעצם היו צריכים להַפך חמשת ערים כולל צוער, אך תפילת לוט, הועילה לפליטת צוער
[ויש המפרשים שם, שחלמיש היינו חמש!!].
עכ"פ נמצינו למדים, שהאיש לוט, בן העיר סדום, תפילתו הועילה בחמישית..
ולכאורה פלא, הרי אברהם אבינו בתפילתו על אנשי סדום, נעצר כשהגיע לעשרה איש, משמע שתפילתו לא היתה מתקבלת. והוא פלאי.
ואולי לוט כאיש הנמצא בסכנה, תפילתו מתקבלת יותר על דרך ישמעאל שהיה צמא במדבר.
אגב סדום היושבת על סלע אחד עם עמורה אדמה וצבויים.
בפרשה הקודמת איתא, שלוט השקיף כל כיכר הירדן שהיא ארץ מישור ופוריה.
האם יש סתירה בין הדברים [אדמה סלעית במישור]?