פורום אוצר החכמה

כא,יד על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון.

ופירש"י: ואת הנחלים ארנון - כשם שמספרים בניסי ים סוף כך יש לספר בניסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים וכו'.

וראיתי בספר אילת השחר עמד בזה, היכן מזכירים ניסי ארנון, ואין מזכירים כמו ניסי ים סוף שאומרים שירת הים בשחרית, ומזכירים בברכות ק"ש שחרית וערבית.

אמנם, ראה בתרגום אונקלוס בביאור הכתוב בשירת הים (שמות טו,טז): עד יעבר עמך ה' - עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא. הרי נרמז כאן ענין העברת נחלי ארנון, ונמצא שבשירת הים מתקיים גם סיפור ניסי קריעת ים סוף וגם סיפור ניסי נחלי ארנון.

ועוד שמעתי לבאר לפי מה דאיתא בברכות נח,א: לך ה' הגדולה וכו', וההוד זו מלחמת נחלי ארנון שנאמר על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה וגו'.

לפי"ז ניתן לכוין באמירת פס' זה ב'ויברך דוד' ידי הזכרת ניסי נחלי ארנון.

נוטר הכרמים כתב:כא,יד על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון.

ופירש"י: ואת הנחלים ארנון - כשם שמספרים בניסי ים סוף כך יש לספר בניסי נחלי ארנון שאף כאן נעשו נסים גדולים וכו'.

וראיתי בספר אילת השחר עמד בזה, היכן מזכירים ניסי ארנון, ואין מזכירים כמו ניסי ים סוף שאומרים שירת הים בשחרית, ומזכירים בברכות ק"ש שחרית וערבית.

אמנם, ראה בתרגום אונקלוס בביאור הכתוב בשירת הים (שמות טו,טז): עד יעבר עמך ה' - עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא. הרי נרמז כאן ענין העברת נחלי ארנון, ונמצא שבשירת הים מתקיים גם סיפור ניסי קריעת ים סוף וגם סיפור ניסי נחלי ארנון.

מעניין שכל זה התפרסם בזמנו בעמוד האחרון של מוסף שב"ק ולא בשם אילת השחר.

נוטר הכרמים כתב:כא,יד על כן יאמר בספר מלחמת ה' את והב בסופה ואת הנחלים ארנון.

אמנם, ראה בתרגום אונקלוס בביאור הכתוב בשירת הים (שמות טו,טז): עד יעבר עמך ה' - עד דיעבר עמך ה' ית ארנונא. הרי נרמז כאן ענין העברת נחלי ארנון, ונמצא שבשירת הים מתקיים גם סיפור ניסי קריעת ים סוף וגם סיפור ניסי נחלי ארנון.

לדעתי לא אמר כן בעל אילת השחר שהרי הפירוש באז ישיר הוא פשוט תיפול עליהם על הכנענים אימה ופחד וכו' עד אשר יכנסו ישראל לארץ ישראל עד יעברו נחל ארנון ועד יעברו את הירדן ע"ש.
וכידוע שהכניסה לא"י לערבות מואב היה דרך נחל ארנון וראה במפה שצירפתי.
ואפשר שאמר כן בעל איילת השחר בדרך הלצה.

אציין שמפה זו דומה מאוד למפה שצייר הגר"א אך המפה של הגר"א אינו ברור כל צרכו ולכן הבאתי מפה זו וגם היא קיבלה הסכמת כל הרבנים בשעתו.
ואסביר את הדבר בקצרה.
מצרים לדרומה של א"י היא - בקו ישר מהנקודה שבה יצאו ישראל למדבר אתה עובר את מצרים את אדום ואת מואב - והקיפו ישראל את מואב מדרומו של מואב עד שבאו לצדו הצפוני ומשם נכנסו דרך נחל ארנון לערבות מואב לים המלח והכנרת - ומשם המשיכו בקו ישר במזרחו של א"י [היפך הים התיכון] לעבר סיחון ועוג אשר ברמת הגולן וכפי שתראה לנכון במפה המצורפת כאן.

תולעת, היכן מצאת שאמר כן האילת השחר, רק ציטטתי הקושיא משמו, ותל"מ. אבל עצם הרעיון שמעתי, ואיני זכור כעת מקורו.

שוב ראיתי שעצם הרעיון שכתבתי לפיו מיירי התרגום בניסי נחל ארנון מפורש להדיא בכמה וכמה מפרשי התורה, ובראשם בפי' מהרי"ל דיסקין שפירש לפי"ז את הפס' על כן יאמר בספר מלחמות ה' דהיינו ספר שמות דכתיב ביה האי קרא דעד יעבור עם זו קנית, וראה עוד בספר זרעה של רחל להגרש"ז זלזניק עה"ת.
והיום ראיתי כי הדבר הנ"ל באשר ל'ספר מלחמות' מובא בספר 'בית יצחק' לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא בעל קהלת יצחק עמ' נג בשם הדרשן הירושלמי ר' נטע צבי ווייס בשם רבו ר' ארי' לייב מביאלסטאק. [ויש לדון באשר למקור השמועה בשם המהריל"ד, באשר כידוע אחד המקורות המובהקים לתורת המהרי"ל גם בספר זה הוא המגיד הנ"ל, והוא לא אמרו בשם מהריל"ד].

הרב נוטר הכרמים, הלא מדברי רש"י משמע שדבר פשוט הוא שיש לספר בניסי ים סוף, ובפשטות צ"ע הא גופא מנא ליה. [וכמובן שאין כוונתו ל'מצות' אמירת שירת הים בכל יום שזהו מנהג מאוחר מאד].
ולכאו' כוונתו שזהו בכלל חובת סיפור יציאת מצרים, שהיה פשיטא ליה שגם סיפור ניסי ים סוף בכלל זה, וכמו שאנו מזכירים בהגדה על הים כמה לקו וכו'.
ועל זה הוסיף רש"י דכמו"כ יש לספר בניסי ארנון, כלו' דגם זה בכלל חובת סיפור יציאת מצרים, ושמענו מדבריו חידוש דכל ניסי המדבר בכלל מצוה זו. [ויש לי כמה ראיות לזה, דכל ניסי המדבר בכלל יציאת מצרים ואכמ"ל].

אברהם כתב:הרב נוטר הכרמים, הלא מדברי רש"י משמע שדבר פשוט הוא שיש לספר בניסי ים סוף, ובפשטות צ"ע הא גופא מנא ליה. [וכמובן שאין כוונתו ל'מצות' אמירת שירת הים בכל יום שזהו מנהג מאוחר מאד].
ולכאו' כוונתו שזהו בכלל חובת סיפור יציאת מצרים, שהיה פשיטא ליה שגם סיפור ניסי ים סוף בכלל זה, וכמו שאנו מזכירים בהגדה על הים כמה לקו וכו'.
ועל זה הוסיף רש"י דכמו"כ יש לספר בניסי ארנון, כלו' דגם זה בכלל חובת סיפור יציאת מצרים, ושמענו מדבריו חידוש דכל ניסי המדבר בכלל מצוה זו. [ויש לי כמה ראיות לזה, דכל ניסי המדבר בכלל יציאת מצרים ואכמ"ל].

אחד היה אברהם המחדש בטובו הלכתא גבירתא, הצג נא אשר עמך ונוכחה.
ושוברך בצידך, למה לא נזכרו ניסים אלו ולו ברמיזה בכל נוסח ההגדה??

ר' נוטר ומה הרווחת מזה שהמהרי"ל וכו' אומרים כן.
הרי קושיא במקומה עומדת:
שהרי התרגום מזכיר גם את נחל הירדן ובהכרח שהכוונה בזה כפי שכתבתי לעיל וכפי שפירש רש"י
ואכתוב את כוונת הפסוק לפי רש"י בתרגום חופשי.
השתק את הכנענים כאבן עד אשר יעברו עמך את נחל ארנון ועד אשר יעברו את הירדן העם אשר חיבבת, והבא והשרש אותם בבית המקדש מקום מושבך וכו'.

איני רואה איך ניתן לדחוק שם סיפור ניסי נחל ארנון.
איני מתווכח עם המהרי"ל חלילה אך עלינו להבין מה פשט בזה.
דוק וראה שזהו כוונת התרגום.

פרשה בזמנה.
אגב, פירוש זה של רש"י מקורו בדברי האונקלוס כאן, שלא כדברי הגמ' בברכות נד,א, כמו שעמד בזה מהרש"א שם, ועי' בצל"ח שם דבר נפלא.

לענ"ד אין כונת רש"י שיש חיוב לספר בניסי נחל ארנון, וכונתו שראויים וחשובים הניסים של נחל ארנון לספרם יחד עם הניסים הגדולים והידועים כקרי"ס. ו"יש" הכונה "יכול" "ראוי" כבמקומות רבים.

ברכות לגאון עוזנו הרב נוטר הכרמים שהוא כמעיין המתגבר.

לגופו של ענין, בספר תפארת ירוחם, מבאר מחברו הרה"צ רבי ירוחם מראדזין ז"ל (שנפטר בניו יארק לפני חמשים ושתים שנה), את הענין בטוב טעם, לפי מזמור בצאת ישראל.
מזמור זה מתחיל ביציאת מצרים, ולהלן הים ראה וינוס וכו', ושם נאמר להלן גם, ההרים רקדו, היינו ההרים שמצד אמורי היו ההרים כקרנות ושדים וכו' וההרים אשר ממולם מצד מואב היו כמו נקעים, ושעי"ז נמעכו האמורים וכו'. ומנין ידענו כל זאת, מן הבאר, אשר בתוכו נתערבו חלקי גוויותיהם של האמורים, כמובא בדברי רש"י.
וזה מה שדוד מלכנו סיפר שני ענינים אלה, נסי ים סוף וניסי ארנון במזמור אחד. בצאת ישראל ממצרים וגו', ובשוררו על נסי יציאת מצרים וים סוף, הוא משורר גם אודות ההרים רקדו וגו', ומנין לנו כל זה? נודענו על ידי, הצור אגם מים חלמיש למעינו מים. ודפח"ח.
נמצא כי בכל ראש חודש ומועד, מזכירים אנו שני הנסים כאחד באמירת ההלל, ומקיימים דברי רש"י "כשם שמספרים בניסי ים סוף, כך יש לספר בניסי ארנון".
מלבד ביאור זה לא מצאתי מעולם שום ביאור אחר בענין זה, מה כוונת רש"י, ואימתי מספרים בקריאת התורה בשבת חוקת? או כל אב לבניו יודיע בשבת חוקת בסעודת היום? אך מאז ראיתי ביאורו של הרבי מראדזין ז"ל, אשננה ענין זה בכל שנה ושנה בש"ק חוקת.

נוטר הכרמים כתב:שוב ראיתי שעצם הרעיון שכתבתי לפיו מיירי התרגום בניסי נחל ארנון מפורש להדיא בכמה וכמה מפרשי התורה, ובראשם בפי' מהרי"ל דיסקין שפירש לפי"ז את הפס' על כן יאמר בספר מלחמות ה' דהיינו ספר שמות דכתיב ביה האי קרא דעד יעבור עם זו קנית, וראה עוד בספר זרעה של רחל להגרש"ז זלזניק עה"ת.

והיום ראיתי כי הדבר הנ"ל באשר ל'ספר מלחמות' מובא בספר 'בית יצחק' לר' יצחק ב"ר ניסן מווילנא בעל קהלת יצחק עמ' נג בשם הדרשן הירושלמי ר' נטע צבי ווייס בשם רבו ר' ארי' לייב מביאלסטאק. [ויש לדון באשר למקור השמועה בשם המהריל"ד, באשר כידוע אחד המקורות המובהקים לתורת המהרי"ל גם בספר זה הוא המגיד הנ"ל, והוא לא אמרו בשם מהריל"ד].