פורום אוצר החכמה

הרי גם אם סבר יצחק שעשיו ראוי לקבל את הברכה בוודאי שלא חשב שיעקב אינו ראוי, אז מדוע שלא יעניק לשניהם גם יחד את הברכה (לכל היותר עם עדיפות מסוימת לעשיו מצד הבכורה)? ואמנם אברהם לא כן עשה - שהרי הוא גירש את ישמעאל מעל פניו "ויתן... את כל אשר לו ליצחק" (לעיל כה, ה), אולם אברהם עשה זאת על פי הדיבור מחמת שישמעאל לא היה ראוי לכך, משא"כ הכא שזה ודאי שיעקב היה ראוי לכך לא פחות מעשו, ואם כן קשה מדוע לא בירך יצחק את שניהם וכפי שעתיד לעשות יעקב בנו שיברך את כל שנים עשר בניו?
מסתמא כבר דיברו בזה ואשמח לקבל מ"מ בזה.

בספרי חסידות מבארים שיצחק חשב שיעקב לא צריך את הברכות שלו, הוא יסתדר לבד.. דוקא עשו, בגלל מצבו הרגיש, נצרך לברכותיו של יצחק כדי להתתקן. [זו כמובן נקודת הדברים ע"פ הבנתי, ואינה משקפת בדיוק את מה שכתוב שם].

כ"ה ברד"ק.
...לפיכך שאל יצחק מעשו בנו להביא ציד וייטב לבו בו ויברכנו, כי ידע כי צריך הוא לברכתו כי לא היה איש הגון וטוב, אבל יעקב לא היה צריך לברכה, כי ידע יצחק כי ברכת אברהם לו תהיה וברית קיום הזרע המיוחד לאברהם, ובניו ירשו את הארץ; ואברהם גם כן לא ברך את יצחק.
וגם באוה"ח הק' כזה ...וטעם יצחק שהיה חפץ לברך עשו הרשע, כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למדת הטוב ויטיב דרכיו כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רשע והיה משתדל עמו להטיב, ואפשר שהיה מועיל...

בתנחומא ישן שרצה לברך את שניהם רק להקדים את עשו הבכור. ובטור פירש למעשה כשהריח ריח ג"ע נתן כבר הכל לראשון [וברמב"ן שרבקה לא אמרה ליצחק על הנבואה, כי פחדה שמאהבתו את עשו יניח מלברך וישאיר את הענין לידי שמים].

יש מהלך ידוע של הבית הלוי (והכת"ס והמלבי"ם והרש"ר הירש), שרצה לתת הגשמיות לעשו.

ובספורנו בסגנון דומה:
הוה גביר לאחיך – כי חשב שיהיה טוב ליעקב שתספיק לו נחלת ארץ ישראל, ושיחיה בה עם איזה שעבוד, כדי שלא יטריד נפשו בענייני השררות והבלי הנפסדים, כמו שקרה לזרעו אחר כך, כאמרו ״מתאב אנכי את גאון יעקב״. ושיהיה טוב לו שיהיה משועבד תחת אחיו ממה שיהיה משועבד תחת שאר האומות, כאמרם זכרונם לברכה: או בטולך, או בטולא דבר עשו. ומפני שידע שארץ ישראל היתה ראויה ליעקב בלבד, לכן בזאת הברכה שחשב לברך את עשו, לא הזכיר ברכת אברהם ולא ארץ ישראל, כמו שהזכיר ליעקב כשהכירו וברכו.

[בעלי התוס' כותבים שליעקב נתן רק אם הוא ראוי, במידת הדין (וע"כ יכל לתת לעשו 'כאשר תריד'), משא"כ לעשו נתן תמיד. ובכלי יקר כתב שלפי פשוטו שחשב שמדובר בעשו, והשליטו על יעקב רק בזמן שאין הקול יעקב. ומדברי שניהם יש ללמוד ג"כ כעין המהלכים האחרונים, שעיקר העוה"ז נתן לעשו].

הרש"ר הירש מסביר שיצחק רצה לברך את עשיו בברכת הגשמיות ואת יעקב בברכת הרוחניות.
ועוד, דוק ותשכח בכל הברכה שברך יצחק את יעקב כשחשב שהוא עשיו, שאין שם כלל את ברכת אברהם ובריתו. ואילו בברכה שברכו יצחק לפני שהלך לפדן ארם, שם ברכו בברכת אברהם בפירוש.

יישר כוח.
אכן לפי המהלכים הטוענים שמדובר בברכה גשמית גרידא התמיהה פחות קשה (אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד), אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל, וכ"כ הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.

ארי שבחבורה כתב:יישר כוח.
אכן לפי המהלכים הטוענים שמדובר בברכה גשמית גרידא התמיהה פחות קשה (אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד), אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל, וכ"כ הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.

ויש להוסיף את באור הספורנו שזה גופא מה שטוען עשיו לאביו לבסוף האצלת לי ברכה? כלומר לא היה לך שום הו"א לברך אפי' מקצת את בנך יעקב וישאר ערום מכל ברכה? הרי הקצת שרצית לברכהו תברך אותי..

ארי שבחבורה כתב:יישר כוח.
אכן לפי המהלכים הטוענים שמדובר בברכה גשמית גרידא התמיהה פחות קשה (אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד), אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל, וכ"כ הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.

הרמב"ן מבאר לפי פשוטו של מקרא, שיצחק אהב בעיקר את עשו (כפי שאברהם אהב בעיקר את יצחק, אבל גם את ישמעאל), וכפי שראה אצל אביו, הרצון היה שהשושלת והייעוד האלוקי אמור לעבור בכל דור לבן אחד, עד הדור שה' יחליט שמכאן ואילך הצאצאים הופכים לעם אחד [כפי שקרה אצל בני יעקב].
זה מדויק ג"כ ברמב"ן ששואל למה רבקה לא סיפרה לו על נבואת ורב יעבד צעיר, ומתרץ שאם היתה אומרת לו כך, מאהבתו לעשו לא היה מברכו אלא מניח הדבר בידי שמים. לכאו' כוונתו שה' יחליט מי יהיה הממשיך, והוא לא יתערב [אך אינו מוכרח בכוונת הרמב"ן].
בפרט לפי הביאורים הקבליים שבכל דור יצאה פסולת, והוא חשב שיעקב הוא הפסולת [אגב, אחד הביאורים הידועים על מחלוקת יוסף והשבטים, שהם חששו שרוצה להפוך אותם לפסולת כמו עשו וישמעאל].

בנוגע לשאלתך למה לא נתן את הגשמיות ג"כ ליעקב, תקרא את המלבי"ם והבית הלוי באריכות. לפי ביאורם, באמת חשב לייעד את עשו ויעקב שניהם כממשיכים, רק יעקב הוא העיקר ועשו הטפל.

ארי שבחבורה כתב:(אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד)

הרש"ר הירש הנ"ל מסביר שלדעת יצחק החלוקה בין יעקב לעשו היא מעין החלוקה בין יששכר וזבולן, ולכן יעקב לא צריך את הגשמיות, וצרכיו יסופקו על ידי עשו.

ארי שבחבורה כתב:אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל

כמו שכתבתי לעיל, אינני יודע למה אתה קורא למהלך זה "המהלך הפשוט", המציאות היא שאין בברכה הזאת שום זכרון לברכת אברהם. ואילו בברכה שנתן יצחק ליעקב בדעה שהוא יעקב - נזכרה ברכת אברהם.

נכון שהברכה עוסקת בעיקר בברכות גשמיות אולם אי אפשר להתעלם מכך שעיקר הברכה מצוי בקביעה מי העיקר ומי הטפל - "הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך", ויותר מפורשים הדברים בדברי יצחק לעשיו לאחר מכן - "הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים", ובלשונם של חז"ל - 'מלך עשיתי אותו עליך' (מדרש אגדה ועוד), ולכן נראה לי שאכן המהלך הפשוט הוא כדברי הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.

מלך_אביון כתב:

ארי שבחבורה כתב:יישר כוח.
אכן לפי המהלכים הטוענים שמדובר בברכה גשמית גרידא התמיהה פחות קשה (אם כי עדיין לא לגמרי ברור לי מדוע לא לתת ליעקב גם את הברכות הגשמיות ותירוץ הספורנו דחוק לענ"ד), אולם עיקר תמיהתי היא על פי המהלך הפשוט שברכת יצחק כללה הכל, וכ"כ הרמב"ן ש'היה בדעתו לברך אותו שיזכה הוא בברכת אברהם לנחול את הארץ ולהיות הוא בעל הברית לאלהים - כי הוא הבכור'.

הרמב"ן מבאר לפי פשוטו של מקרא, שיצחק אהב בעיקר את עשו (כפי שאברהם אהב בעיקר את יצחק, אבל גם את ישמעאל), וכפי שראה אצל אביו, הרצון היה שהשושלת והייעוד האלוקי אמור לעבור בכל דור לבן אחד, עד הדור שה' יחליט שמכאן ואילך הצאצאים הופכים לעם אחד [כפי שקרה אצל בני יעקב].

היכן ראית את כל זה ברמב"ן? דומני שכתבת כאן מהרהורי לבך. ולגופו של עניין כבר כתבתי שאין שום דמיון בין המקרה של ישמעאל למקרה של יעקב ועשיו, כך שאין שום סיבה להניח שיצחק ראה בגירוש ישמעאל איזה ביטוי ל'מהלך' אלוקי לבחור בכל דור בבן אחד, אלא סביר הרבה יותר שהכל לפי העניין, וישמעאל שלא היה ראוי הפסיד את חלקו, אבל יעקב שבוודאי ראוי היה מדוע יפסיד את חלקו?

כעת עולה בדעתי שזו גופא התשובה לשאלה - שהרי עיקר ברכת יצחק היא "הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך" וממילא ברור שאי אפשר לברך את שני הבנים בברכה כזו אלא רק אחד. אמנם, הא גופא קשיא, מדוע בכלל עלה על דעת יצחק להשליט את אחד מבניו על אחיו ולמה לא יחיו שניהם באחווה ורעות בלי לשלוט האחד על אחיו?
ולולא דמיסתפינא אמינא שמכאן מוכח שיצחק שמע מפי רבקה על נבואת "שני גויים בבטנך ושני לאומים ממעייך יפרדו ולאום מלאום יאמץ ורב יעבוד צעיר", ומכאן הוא הבין ששקט ושלוה כבר לא ישררו בין בניו אלא ריב נצחי מי ישלוט על מי - "ולאום מלאום יאמץ", ולכן כל מה שהוא עשה זה רק לברך את עשיו שהוא יהיה זה שישלוט באחיו - "הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך".