ולא ראיתיו עד הנה, הרי אמרו שהוא מת?

[עליך עיננו]

האחים אמרו ליוסף ש"אחיו מת", או ששקרו כדברי רש"י, או משום שהיו בטוחים שאם היה חי היה מודיע לאביו (משך חכמה)
א"כ מה אומרים לו עכשיו שיעקב סבור שהוא טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה, וכ' האוה"ח הרי זה מגיד שישנו בנמצא אלא שעדין לא ראיתיו
הרי אם באמת היו עדין סבורים שהוא חי כדברי רש"י וכ"כ להדיא בגו"א שהרי מכרו אותו ולא הרגו אותו והוא בחזקת חי ורק שינו משום היראה, אז למה חוזרים לומר ולא ראיתיו שמשמע שחושבים שהוא חי?

[לבי במערב]

ראה עד"ז באשכול סמוך.

[עליך עיננו]

ראה עד"ז באשכול סמוך.

עיינתי שם ולא דנו בשאלה הנ"ל

[לבי במערב]

'עד"ז', היינו שמהנדון (והאמור) שם יתכן לתרץ הנ"ל.

[יאיר]

האחים אמרו ליוסף שאחיהם* מת או ששקרו / האחים אמרו ליוסף ש"אחיו מת" או ששקרו - כצ"ל

[עליך עיננו]

האחים אמרו ליוסף שאחיהם* מת או ששקרו / האחים אמרו ליוסף ש"אחיו מת" או ששקרו - כצ"ל

ייש"כ תוקן

[רציני]

האחים אמרו ליוסף ש"אחיו מת", או ששקרו כדברי רש"י, או משום שהיו בטוחים שאם היה חי היה מודיע לאביו (משך חכמה)
א"כ מה אומרים לו עכשיו שיעקב סבור שהוא טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה, וכ' האוה"ח הרי זה מגיד שישנו בנמצא אלא שעדין לא ראיתיו
הרי אם באמת היו עדין סבורים שהוא חי כדברי רש"י וכ"כ להדיא בגו"א שהרי מכרו אותו ולא הרגו אותו והוא בחזקת חי ורק שינו משום היראה, אז למה חוזרים לומר ולא ראיתיו שמשמע שחושבים שהוא חי?

הם אמרו לו דבר שיש בו משמעות שהוא חי אבל לא אמרו מפורש, ואם כן זה רק כדי לא לשקר או שהאדם יוצא לו האמת. אבל יוסף שכבר אמרו לו מפורש שמת לא יבין ככה.

[שמר]

הנה השפ"ח לעיל (פסוק כ' ) הקשה היאך אמר יהודה ליוסף "ואחיו מת" הלא קודם לכן – בירידה ראשונה – אמרו לו "האחד איננו" שמשמעו אבד ולא מת, ותי' שהיו יכולים לומר ליוסף שבין ירידה ראשונה לשניה חיפשו אותו ושמעו שמת עיי"ש, ולפי דבריו י"ל דאף כאן היו יכולים לומר לו כן, כלומר אנחנו מחמת חיפושנו שמענו שמת, אולם אבינו טרם שמע זאת לפיכך עדיין חושב הוא שמא חי הוא, כלומר אנו שמענו זאת לאחר שכבר ירדנו בשנית למצרים, אבל בשעה שיצאנו מאבינו עדיין היה הדבר בגדר תעלומה.