פורום אוצר החכמה

ברש"י פ"יד פסוק לו' כל הוצאת דיבה לשון חינוך דברים יש לטובה ויש לרעה, לכך נאמר כאן מוציאי דיבת הארץ רעה.
וברמב"ן חלק עליו וכ' שאין דיבה טובה אלא תמיד זה רע.
וצ"ב היכן רש"י מצא שיש דבה שהיא טובה? מלבד הפסוק שהביא דובב שפתי ישנים, לכא' יש לחלק בין סתם דבה למוציא דבה.
ועוד, בפ' וישב גם כתוב ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם, ושם רש"י רק כ' לשון דובב שפתי ישנים ולא ביאר למה הזכיר הכתוב דבתם רעה.
וצ"ע.

לדעתי רש"י לא פירש כך משום שמצא דבה טובה אלא כדי להסביר מדוע כתוב שהמרגלים הוציאו את דבת הארץ רעה שאם כל דבה רעה הרי שהמלה רעה מיותרת.

כך גם אני הבנתי.אבל מכיון שבשאר מקומות כ' דיבה רעה מהיכ"ת לומר שיש דיבה טובה?

יכול להיות פשוט בגלל המילה עצמה, "דיבה". מה שורש המילה הזו? מה משמעותה? הרמב"ן (יג, לב) ג"כ מודה שמילה זו לכשעצמה אין פירושה בהכרח "רע", אלא תלוי אם כתוב "להוציא דיבה" או "להביא דיבה" [וכ"כ רד"ק]. א"כ מה פירוש המילה עצמה בלשוה"ק "דיבה"? זה מה שהיה קשה לרש"י, ולא מצא לזה תשובה אחרת אלא ש"דיבה" הוא לשון "דיבור", ומצא לזה סעד משיה"ש "דובב". וזה בעצמו אומר שמילה זו לכשעצמה [דיבה = "דיבור"] היא נייטראלית, ישנה לטובה וישנה לרעה, גם אם לא מצאנו בתנ"ך דיבה לטובה.

רמב"ן לא כותב שלהוציא דבה זה רע ולהביא זה טוב אלא שלהוציא זה שקר ולהביא זה אמת

עליך עיננו כתב:כך גם אני הבנתי.אבל מכיון שבשאר מקומות כ' דיבה רעה מהיכ"ת לומר שיש דיבה טובה?

מזה שבכל מקום כתוב רעה מוכח שיש טובה אחרת למה לכתוב רעה