פורום אוצר החכמה

באבן עזרא בפרשתנו (כה יג):
ומלת אחריו - לאות שמת, ואינו אליהו כלל. וכבר פירשתיו, כי נגיד היה עליהם, וגם שהיה בימי פלגש בגבעה.

מי יכול לבאר משנתו, מהו הראיה מזה שהיה נגיד עליהם, ומזה שחי בזמן פלגש בגבעה - לכך שאין הוא אליהו, הלא אליהו לא נזכר עד זמן רב לאחר מכן, בימי אחאב שהיה בתוך ימי הבית הראשון.
וכן מה שכתב וכבר פירשתיו - היכן פירש את הדבר.

ראה הגירסא והפירוש במקו"ח. [הפסוק בדה"א ט, כ. כנראה פי' שם, ואין פי' לד"ה לפנינו].

וכן הגירסא במהדו' הכתר: ומלת אחריו - לאות שמת, ואיננו אליהו כלל. וכבר פרשתיו (שמ' ו, כה). נגיד היה עליהם (ע"פ דה"א, ט), שהיה בימי פילגש בגבעה (ראה שו' כ, כח)". [אך ב'פירשתיו' הגי' והפיסוק שונים, וכן הבין וייזר במהדו' מוה"ק ע"ש. אך נראה יותר כד' המקו"ח].

את דברי המקור חיים לא זכיתי להבין, ובשוטטי באוצר החכמה ראיתי באחד הפירושים על האב"ע [לא זוכר את שמו], שבפסוק כי נגיד 'היה' עליהם נרמז שנלקח ממנו רוח הקודש, כמו שאמרו חז"ל, בגלל שלא התערב במעשה של פלגש בגבעה, ואם כן אינו הנביא אליהו.

ומהדורת כתר שכבר פירשו האב"ע בשמות ו כה, צ"ע, כי שם לא דיבר מזה.

נראה לי שרצונם לומר שנגיד היה עליהם בלשון עבר, ועכשיו כבר נאסף אל אבותיו.
ומתי היה נגיד? בימי פלגש בגבעה.
ואולי: "וגם שהיה בימי פלגש בגבעה" - כלו' אף שהיה חי עד ימי פילגש בגבעה מאות שנים, לא חי לנצח.

נוצר תאנה כתב:את דברי המקור חיים לא זכיתי להבין.
ומהדורת כתר שכבר פירשו האב"ע בשמות ו כה, צ"ע, כי שם לא דיבר מזה.

בד"ה כתוב: "ומן הכהנים ידעיה ויהויריב ויכין... ומן הלוים שמעיה בן חשוב... ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים ה' עמו... כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם".
משמע לכאו' שבימי דוד ושלמה היה פינחס נגיד עליהם. וא"כ חי מאות שנים/ חי לעולם, ודלא כמו שמבין האב"ע. וע"ז כתב שכבר פירשתי (כנר' ר"ל בפי' לד"ה, שאינו בידינו, כספרים נוספים של האב"ע) שהכוונה שהיה נגיד עליהם בעבר - בימי פילגש בגבעה, ואי"ז מתייחס לזמן דוד ושלמה.

פירושו פשוט. עיקר החי' הוא הגירסא באב"ע, שנמצאת כאמור גם בכתר. [כנראה מישהו שלא הכיר את הפסוק בד"ה שינה ל'פירשתיו' והוסיף 'וגם'].

אך כמובן הדבר תלוי בשאלה מתי היה מעשה פילגש בגבעה.
לפי הדעות שהמעשה היה בימי שאול המלך (שנחטף על ידי אחת מהמחוללות) הרי גם כעת נותרה ההוכחה. אלא שראב"ע לפי המובן אינו סובר כך.