פורום אוצר החכמה

בפרשת שופטים נצטוה המלך "לא ירבה לו סוסים" , וכל זה אמור בסוסי בטלה אבל למרכבתו ולמלחמה מותר (גמרא בסנהדרין נא ורמב"ם הל' מלכים).
והנה ביהושע יא, ט מבואר שנצטוה לעקר הסוסים ומרכבותיהם לשרוף באש. וברד"ק שם מרחיב בנקודה חשובה שמלחמת ישראל היא ללא סוסים ומרכבות כדי שלא יאמרו שהסוסים ניצחו אלא הקב"ה הביא הניצחון לעם ישראל.
לכאורה זה הפשט בפסוק "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר". ואין הכוונה שאנו משתמשים בסוסים וברכב רק שתולים הניצחון בה' אלא שכלל לא משתמשים בהם. ואכן דוד מלכנו לא השתמש בסוסים והשאיר לעצמו רק מאה מרכבות וכמבואר בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו עפ"י שמואל ב פרק ח. (ואמנם רש"י והמפרשים שם פירשו שעיקר הסוסים משום "לא ירבה לו סוסים", אך לא זכיתי להבין למה לא השאיר סוסים למלחמה שזה מותר. ועוד צל"ע למה השאיר מאה רכב, וכי למרכבתו הוא צריך כ"כ הרבה).

וכבר עמד על עיקרי הדברים באזנים לתורה עה"פ "לא ירבה לו סוסים" ועמד על החילוק בין הציווי בתורה לבין מוסר הנביאים , ולא מצא מזור למה בהמשך לא חששו למוסר הנביאים שצריך לבטוח בה'.
עוד נקודה לחידוד הענין : הרמב"ן בפרשת עקב (יא, ד)ביאר שבקריעת ים סוף הקב"ה איבד את כל סוסי ורכב פרעה ומצרים ועשאם ל"ממלכה שפלה" עד "היום הזה" לאחר ארבעים שנה. וזה משום הנ"ל שסוסים ורכב הם פאר העוצמה הצבאית, וע"ז נאמר לישראל שמלחמותיהם הם בסגנון שונה לחלוטין מהמקובל בעולם


אצל שלמה כבר מוצאים שהיו לו ארבעים אלף אורוות (לצורך מלחמה ושייראו ממנו העמים), ומה השתנה מימי דוד אביו? ואולי זה קשור למה שאמר "אני ארבה וכו'.
בכל אופן אשמח במי שיאיר עיני בכל הענין.

איני יודע אם בדברים הסבר ותשובה לשואל הנכבד, אבל מן הסתם יש בהם לפחות משום ענין.


מן הסתם ראית את דברי הרמב"ם בפירוש המשנה סנהדרין פרק ב משנה ד, שמותר למלך להרבות סוסים כדי "להרעיד האויב".

שלמה הרבה מאד סוסים, ואכן לא היו לו מלחמות (כי "אויביו רעדו"). כמו שכתב המלבים במלכים א פרק ה, שהחזיק סוסים להפחיד אויביו שידעו שיש לו צבא ולא התגרו בו: "ועל ידי כך לא הצטרך למלחמה".


מעניין שבית המלוכה של דוד השתמשו בפרדות. במשיחת שלמה, כשנהרג אמנון, כשנהרג אבשלום, ועוד.
פרדה יותר מכובדת מחמור?


אגב, קראתי באיזה ספר, איני זוכר היכן, שגם במלחמות עם הרומאים לא היו ליהודים רוכבים, והפרשים הרומאים היו משמעותיים מאד בגלל זה.

אכן "להרעיד את האויב" נכלל בהיתר של "של מרכבתו ופרשיו" כי מה לי מלחמה בפועל עם הסוסים למניעת מלחמה בגלל הסוסים.

אך זה עדיין לא מיישב את השינוי של תקופת שלמה לתקופת דוד ויהושע שנמנעו מאחזקת סוסים ואף הצטוו על כך.


אגב : ברש"י פרשת שופטים עה"פ "לא ירבה לו סוסים " מפרש שההיתר הוא רק למרכבתו, והשמיט את הענין של "פרשיו". וראיתי כמה ספרים שמשלימים על דעת עצמם שה"ה לפרשיו. אבל לא מצאתי במפרשי רש"י מי שהעיר על כך.
בחיפוש ב"אוצר" מצאתי שספר בשם מזמרת הארץ עמד על כך ומסקנתו שאכן אסור להשתמש בסוסים כי מלחמת ישראל היא בבטחון בה' ולא באמצעות סוסים וזה כלול באיסור שלא ירבה לו סוסים. וצ"ע

במלחמת מדין (פרשת מטות פרק לא) כשהרימו מכס מוזכר (פסוק ל)שהפרישו מן הבקר, החמורים, הצאן ומכל הבהמה, והמפרשים שם (ראב"ע, חזקוני ואחרים) פירשו שהכוונה לגמלים. ולא מוזכר סוסים, אמנם הפענח רזא שם כתב שלא נתנו מכס מבהמה טמאה (מלבד חמור שנתקדש בפטר חמור) ולכן לא נתנו מגמלים וסוסים למרות שזכו בהם בשלל. וכן באברבנאל שם הזכיר גמלים וסוסים.
אמנם לפי הרד"ק ביהושע והאזניים לתורה פרשת שופטים זה כמין חומר שלא נטלו סוסים כלל שהרי הסוסים מסמלים את גבורת המלחמה , ובנ"י שבוטחים בהקב"ה נלחמים בלי סוסים כי לה' הישועה , ובפרט במלחמת מדין שהיא "נקמת ה'".

מעניין מאוד.

אולי לא בכדי מדגישה התורה, כי תראה סוס ורכב וגו'.
דווקא בגלל מיעוט הסוסים.

גחלת כתב:אגב, קראתי באיזה ספר, איני זוכר היכן, שגם במלחמות עם הרומאים לא היו ליהודים רוכבים, והפרשים הרומאים היו משמעותיים מאד בגלל זה.

חז"ל תיארו לוחמי בר כוזיבא רוכבים על סוסים

נוטר הכרמים כתב:מעניין מאוד.

אולי לא בכדי מדגישה התורה, כי תראה סוס ורכב וגו'.
דווקא בגלל מיעוט הסוסים.

צדקת הרב הנוטר. כבר עמדו על כך, אולי הרד"ק עצמו שם ביהושע. {לא בדקתי כעת אבל ראיתי את ההרגשה הזובאיזה מקום)
הפסוק "אלה ברכב ואלו בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר" מתפרש לפ"ז כפשוטו.

בן ירושלים כתב:בפרשת שופטים נצטוה המלך "לא ירבה לו סוסים" , וכל זה אמור בסוסי בטלה אבל למרכבתו ולמלחמה מותר (גמרא בסנהדרין נא ורמב"ם הל' מלכים).
והנה ביהושע יא, ט מבואר שנצטוה לעקר הסוסים ומרכבותיהם לשרוף באש. וברד"ק שם מרחיב בנקודה חשובה שמלחמת ישראל היא ללא סוסים ומרכבות כדי שלא יאמרו שהסוסים ניצחו אלא הקב"ה הביא הניצחון לעם ישראל.
לכאורה זה הפשט בפסוק "אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' נזכיר". ואין הכוונה שאנו משתמשים בסוסים וברכב רק שתולים הניצחון בה' אלא שכלל לא משתמשים בהם. ואכן דוד מלכנו לא השתמש בסוסים והשאיר לעצמו רק מאה מרכבות וכמבואר בירושלמי סנהדרין פ"ב ה"ו עפ"י שמואל ב פרק ח. (ואמנם רש"י והמפרשים שם פירשו שעיקר הסוסים משום "לא ירבה לו סוסים", אך לא זכיתי להבין למה לא השאיר סוסים למלחמה שזה מותר. ועוד צל"ע למה השאיר מאה רכב, וכי למרכבתו הוא צריך כ"כ הרבה).
וכבר עמד על עיקרי הדברים באזנים לתורה עה"פ "לא ירבה לו סוסים" ועמד על החילוק בין הציווי בתורה לבין מוסר הנביאים , ולא מצא מזור למה בהמשך לא חששו למוסר הנביאים שצריך לבטוח בה'.
עוד נקודה לחידוד הענין : הרמב"ן בפרשת עקב (יא, ד)ביאר שבקריעת ים סוף הקב"ה איבד את כל סוסי ורכב פרעה ומצרים ועשאם ל"ממלכה שפלה" עד "היום הזה" לאחר ארבעים שנה. וזה משום הנ"ל שסוסים ורכב הם פאר העוצמה הצבאית, וע"ז נאמר לישראל שמלחמותיהם הם בסגנון שונה לחלוטין מהמקובל בעולם
אצל שלמה כבר מוצאים שהיו לו ארבעים אלף אורוות (לצורך מלחמה ושייראו ממנו העמים), ומה השתנה מימי דוד אביו? ואולי זה קשור למה שאמר "אני ארבה וכו'.
בכל אופן אשמח במי שיאיר עיני בכל הענין.

הפירוש המשנה לרמב"ם - מסכת סנהדרין פרק ב משנה ה:

מותר למלך להרבות סוסים כמה שירצה לרכיבת הצבא, וכן ירבה סוסים במחנהו כדי להבהיל את האויב, ולא אסר ה' עליו אלא שלא יהו לו סוסים בטלים באורוות מזומנים לרכיבתו באחד הימים, או שיעברו לפניו כדרך שעושין מלכי העמים, ואינו מותר שיהא לו זולת סוס אחד בלבד לרכיבתו כאחד האדם.

ראה המצורף פה:

גחלת כתב:מעניין שבית המלוכה של דוד השתמשו בפרדות. במשיחת שלמה, כשנהרג אמנון, כשנהרג אבשלום, ועוד.
פרדה יותר מכובדת מחמור?...

ראה הספר "יושב כרובים" (באוצר), כרך ב' עמודים 234-246, בעניין הפרדות של בית דוד.

לבי במערב כתב:

בן ירושלים כתב:אולי הרד"ק עצמו שם ביהושע . . הפסוק "אלה ברכב ואלו בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר" מתפרש לפ"ז כפשוטו.

אכן:

. . אבל זו המלחמה היתה מערכה שערכו מלחמה עם רב להלחם עם ישראל והיו צריכים לסוסים ולרכב והיו עמהם לרוב כמה שכתוב "וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֙כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔" ולא תמצא שאמר כן במלחמות אחרות וצוה הקב"ה לאבד הסוסים והרכב שהיו הגוים נלחמים בהם ובטחו ברכבם כי רב ולא ידעו כי שֶׁ֣קֶר הַ֭סּוּס לִתְשׁוּעָ֑ה וישראל בלא רכב וסוס נצחום והפילום חללים כי לה' התשועה לפיכך לא רצה הא-ל יתברך שיבוזו ישראל להם הסוסים והמרכבות כדי שלא יבטחו בהם גם הם ויחשבו בלבם כי עם הסוסים יעשו המלחמות . .

ראה הפירוש רד"ק לזכריה פרק ט פסוק ט:

עני... ורוכב על חמור - לא מחסרון, שהרי כל העולם יהיה ברשותו, אלא מענוה ירכב על חמור, ועוד להורות, כי לא יצטרכו ישראל לסוסים ולרכב, לפיכך אמר אחריו והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלים...