פורום אוצר החכמה

א,
בפרשתינו [ויצא] מופיע חלום יעקב "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה"
וברשי - א"ר אלעזר בשם רבי יוסי בן זמרא הסולם הזה עומד בבאר שבע ואמצע שיפועו מגיע כנגד בית המקדש שבאר שבע עומד בדרומה של יהודה וירושלים בצפונה בגבול שבין יהודה ובנימין ובית אל היה בצפון של נחלת בנימין בגבול שבין בנימין ובין בני יוסף נמצא סולם שרגליו בבאר שבע וראשו בבית אל מגיע אמצע שיפועו נגד ירושלים..
ב,
ורבו הפירושים השונים בכך, ובתמצית יש מספר גישות שונות,
א, יעקב לן ב: באר שבע, או בירושלים,או בבית קל.
ב, יעקב הקים מצבה בירושלים, או בבית קל.
ג, האיך היה השיפוע של הסולם: 1- או רגליו בב"ש - וראשו בירושלים,2- או רגליו בירושלים - וראשו בבית קל. 3-או שרגליו וראשו היו בירושלים (בפרקי דר"א), 4- ולרשי - רגליו בבאר שבע - וראשו בבית קל, וירושלים באמצע שיפועו , וכולם נמצאים במפרשים השונים.
ג,
והקושי עליו אדבר הוא בכך שלפי התיאור הנל , ירושלים אינה באמצע שיפועו , המרחק בין ב"ש לירושלים גדול בהרבה [70 ק"מ], מהמרחק בין ירושלים לבית קל [20 ק"מ] ! ראו מפה מצורפת- למטה.
בנוסף לכך יש צורך להסביר את חשיבותו של האמצע, ומה בכך ? דומה שראש הסולם המרמז לשער השמיים - חשיבות לכאורה גדולה בהרבה ?
ד,
ולהלן הכלי יקר שיש הרוצים לראות בו תירוץ והסבר מעניין ומפתיע המסלק את התמיהות.
וז"ל " ולדעת רז"ל (בר"ר סט.ז) היה הסולם מוצב בבאר שבע, וסוף הסולם בבית אל, ואמצע שיפועו כנגד בהמ"ק, היינו להורות שהמקדש הוא האמצעי, המחבר שני הקצוות העליונים אשר ראשם בשמימה ותחתונים מוצבים ארצה, כי שם מדור לשכינה עם התחתונים כמ"ש (שמות כה.ח) ושכנתי בתוכם.
היינו בתוך המקום העומד באמצע כדי לחבר הקצוות והיו לאחדים בארץ. (כח, יב,)

המשך-
אפרש את שיחתי,

האם אכן הכלי יקר התכוון לסולם דו שיפועי - שקדקדו לכיוון השמיים, ומתחת לקודקוד היא מכוונת מעל ירושלים, ואילו רגליו - אחד מהם מוצבות בבאר שבע , ורגלי ההשני מוצבות בבית קל !

זה חידוש עצום ! אבל אתי שפיר ומיישב את שתי השאלות דלעיל, אלא שיש להוסיף לכך שאורכם ושיפועם של שני הצדדים אינו זהה, אלא זה שמוצב בבאר שבע ארוך ושיפועו מתון יותר, לעומת זה שרגליו בבית קל שקצר ןשיפועו חד יותר, וזאת כדי שהקדקוד = ראשו יהיה אכן מעל ירושלים.

וקיבלנו שירושלים הוא גם מול "וראשו מגיע השמימה , המרחקים מסתדרים , יש שרצו לפרש כך את הפסוק , ואולי אף למצוא זאת בדברי הכלי יקר, אך נראה לי קצת קשה ומאולץ להכניס זאת בפירושו,

מה דעתכם ?

במקום 'ספורנו' צ"ל 'כלי יקר'!

פילווישוק כתב:במקום 'ספורנו' צ"ל 'כלי יקר'!

צדקת - ואתקן בפנים.
כוננת אל מכונו - ושימחתני בתיקונו.
תודה.

ואגב -באותו נושא
סולם היא מילה יחידיאית - ואין לנו דוגמתה בתנך..
יש בתנך מספר מונחים ל-עלייה כמו
סולם, מעלות , מדרגות. כבש.


1 יחזקאל פרק לח פסוק כ
וְרָעֲשׁ֣וּ מִפָּנַ֡י דְּגֵ֣י הַיָּם֩ וְע֨וֹף הַשָּׁמַ֜יִם וְחַיַּ֣ת הַשָּׂדֶ֗ה וְכָל־הָרֶ֙מֶשׂ֙ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָֽאֲדָמָ֔ה וְכֹל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֑ה וְנֶהֶרְס֣וּ הֶהָרִ֗ים וְנָֽפְלוּ֙ הַמַּדְרֵג֔וֹת וְכָל־חוֹמָ֖ה לָאָ֥רֶץ תִּפּֽוֹל׃
2 שיר השירים פרק ב פסוק יד
יוֹנָתִ֞י בְּחַגְוֵ֣י הַסֶּ֗לַע בְּסֵ֙תֶר֙ הַמַּדְרֵגָ֔ה הַרְאִ֙ינִי֙ אֶת־מַרְאַ֔יִךְ הַשְׁמִיעִ֖ינִי אֶת־קוֹלֵ֑ךְ כִּי־קוֹלֵ֥ךְ


1 שמות פרק כ פסוק כג
וְלֹֽא־תַעֲלֶ֥ה בְמַעֲלֹ֖ת עַֽל־מִזְבְּחִ֑י אֲשֶׁ֛ר לֹֽא־תִגָּלֶ֥ה עֶרְוָתְךָ֖ עָלָֽיו׃

אך הת,יונתן תרגם מדרגות = מגדל.
אבל אונקלוס בתורה תרגם על 'מעלות ' : לא תיסק בדרגין .ואבע מוסיף : וכן בלשון ישמעל".

וגם פעם אחת "כבש" במובן של מדרגה בדבהי ב, ט, לעניין כיסא שלמה
"וְשֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וְכֶבֶשׁ בַּזָּהָב לַכִּסֵּא, מָאֳחָזִים, וְיָדוֹת מִזֶּה וּמִזֶּה, עַל-מְקוֹם הַשָּׁבֶת; וּשְׁנַיִם אֲרָיוֹת, עֹמְדִים אֵצֶל הַיָּדוֹת."
ובחזל פעמים רבות במובן זה.

הצעה פשט מעניינת וכנראה נכונה, אמנם תוך כדי הדברים והצגת התמיהות ומדידת המרחקים, נזכרתי בצחות שאומרים שהארכיאולגים מצאו את שליבות הסולם בכמה מקומות, הרי מדובר בחלום וכך הוא נראה לעיני רוחו שרגליו מוצבות בבאר שבע, וראשו שבשמים כנגד בית אל, ובמקום כביכול באמצע הסולם עקב ארכו הגדול הייתה תחנת מנוחה כנגד ירושלים, ועל כל זה צריך לדעת למאי מלאכים נצרכים לסולם,

א אם הבנתי נכון כוונתך בחלום אין המרחקים אמורים להיות נכונים,
אז נכון אפשר שכך - אבל אם יש תירוץ שמיישב טוב יותר כדאי לחפש.

ב, בעניין כנפי המלאך - הדבר נידון מצדדים שונים וגם בפורום כאן
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=54028
ויש גם בשך על התורה שהיו אלו המלאכיםשנגלו ללוט שנענשו ,ורק לאחר 130 שנה אצל יעקב הורשו לעלות , ואולי גם זה קשור לכנפיים ?
שבת שלום

הדברים ידועים, בכל אופן בחתונתי שהייתה לפני 30 שנה בשבוע הזה אמר הבדחן המפורסם ר' יעקב צוקר ז"ל על אותו בעל מחדש שאמר לח"ק לקוברו עם חידושיו, ואמרו לבדוק קודם ומצאו ששאל הלמאי מלאכים נצרכים לסולם, ותירץ שמלאכים קטנים היו שלא צמחו להם הכנפיים, וכמובן הרב אמר לקבור אותו עם החידושים,
אף שאחר שנים מצאתי שיטות קדומות המיישבות ומסבירות את הצורך בסולם, והיות וכתבתי שהיה להם תחנת מנוחה באמצע הסולם כנגד ירושלים כתבתי שזה מאותו סיבה שהיו נצרכים לסולם,
השורה התחתונה שלעיני נראה שהכל נכלל בעובדת היות זה חלום וממילא לא צריך להיות מדויק החזיון

הגמ' הוכיחה שהסולם היה רחב (שמנת אלפים פרסאות) כדי שהמלאכים יעלו וירדו זה בצד זה. ואילו לפי הבנתך בד' הכלי יקר, נימא שהיו עולים מצד אחד ויורדים מצד השני. נכון שאין זו ראי' מכרעת, אך נוטין הדברים דלא כפירושו דמר, אם כי נהניתי ממנו.

גיורא בשמי שמיא כתב:הגמ' הוכיחה שהסולם היה רחב (שמנת אלפים פרסאות) כדי שהמלאכים יעלו וירדו זה בצד זה. ואילו לפי הבנתך בד' הכלי יקר, נימא שהיו עולים מצד אחד ויורדים מצד השני. נכון שאין זו ראי' מכרעת, אך נוטין הדברים דלא כפירושו דמר, אם כי נהניתי ממנו.

--------------
א, אין זה פירושי - אלא קיבלתי ומפני היופי שבו הנחתים לפני הקוראים,
ב,
אכן בגמ שצטטת פשטות כדבריך,
אך כבר תוספות שם מביא גמ' שמשם משתמע שהם אותם המלאכים שעלו וירדו, ואכ לא היה זה בבת אחת,ואכ גמרות חלוקות הן.
בנוסף במד"ר בראשית יש שפירשו עולים ויורדים בו היינו ביעקב= בעניינו של יעקב, ולא בסולם ולכן ההמשך מובן שהשם ניצב עליו.
וזה עוד לפני המפרשים שמדובר בסתרי תורה אם כמורה נ, או לבעלי הקבלה ,ודבר זה דרשו בו בפנים רבות.

יהודהא כתב:המשך-
אפרש את שיחתי,

האם אכן הכלי יקר התכוון לסולם דו שיפועי - שקדקדו לכיוון השמיים, ומתחת לקודקוד היא מכוונת מעל ירושלים, ואילו רגליו - אחד מהם מוצבות בבאר שבע , ורגלי ההשני מוצבות בבית קל !
מה דעתכם ?

הצעות נוספות וביאור 5 השיטות בנושא. כאן -
posting.php?mode=edit&f=46&p=814284