פורום אוצר החכמה

לחברים היקרים!

אשמח לקבל מקורות למחקרים וחוקרים וכן לחכמי זמנינו שעסקו בשאלה "מדוע רשי הביא שני פירושים בפסוק או בעניין אחד (מה שנקרא דבר אחר)"
אני מודע לכמה חוקרים אולם וודאי שאשמח שחברי הפורום יאירו את עיניי בנושא זה

תבורכו

הרבי מליובאוויטש זצ"ל האריך בזה בשיחות רבות.

ניתן לראות את דבריו בספר "כללי רש"י".
עיקר השיטה הזכורה לי:
א. אם יש כמה פירושים - זה בגלל שבכל פירוש יש קושיא/בעיה שאין בחברו.
ב. אם רש"י מקדים "נחלקו בו חכמי ישראל" - זה אומר ששני הפירושים שקולים מבחינת הפשט.
ג. אם אינו מקדים כנ"ל - זה אומר שהפירוש הראשון יותר קרוב לפשט, ו/או שהקושיא על הפירוש השני היא יותר חזקה מהקושיא על הראשון.

לפעמים גם יש שלושה פירושים, וכמדומני שבמקום אחד יש ארבע (נדיר מאוד).

בד"א בפרשה זו רש"י הביא ב' פרושים שנראים סותרים על הפסוק עם לבן גרתי וכתב על זה הכלי יקר ש'לולי דמסתפינא מחברי' היה מוחק ד"א ויש כאן פירוש אחד.

דרומי כתב:במקום אחד יש ארבע (נדיר מאוד).

ריש פרשת ויגש, על "כי כמוך כפרעה".

בקובץ המצורף (עפ"י ליקוטי שיחות) ביאור 'צריכותא' של שלושה פירושים ברש"י בענין 'ותכהינה עיניו מראות' (סימן ב)

ללקק כל מילה דבש, ישר כח, הגאונות שבפשט

ראוי לציין שבפירוש 'משכיל לדוד' הרבה פעמים לומד 'צריכותא' כשרש"י מביא יותר מפירוש אחד

דרומי כתב:לפעמים גם יש שלושה פירושים, וכמדומני שבמקום אחד יש ארבע (נדיר מאוד).

בהרבה מקומות רש"י מביא כמה פירושים אך לא מדגיש שמפרש בכמה דרכים. למשל ב"שמעו נא המורים".

יישר כח

אשמח גם לדעות החוקרים או מאן דהו שעשה עבודה ממש מקיפה עם המון דוגמאות.

אני חושב שאצל החוקרים יש גם הסברים אחרים....

כמדומה שהעבודה הכי יסודית בענין זה, היא עבודתו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה.
בפשוטו, לא נראה לכאורה שיש צורך לתרץ דברים מסוג כזה.

אם אני מבין נכון, כנראה ה'חוקרים' מדברים על תוספות שנוספו ברש"י על ידי תלמידיו וכדומה.

כנראה שיש כאלה דברים פה ושם (ראה רש"י בסוף פרשת תרומה ובסוף פרשת ויקרא ועוד), אולם ככלל העובדה שרש"י נותן יותר מפירוש אחד אינה תופעה נדירה כלל ועיקר ואינה מימצא יוצא דופן.

וברש"י תשא לב, ד מתחיל רש"י ואומר בפירוש: "יש לתרגמו בשני פנים, האחד .. והשני" (הלשון הספציפית הזאת היא נדירה, אבל עצם הבאת שני פירושים היא דבר שכיח מאוד).

איש גלילי כתב:כמדומה שהעבודה הכי יסודית בענין זה, היא עבודתו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה.
בפשוטו, לא נראה לכאורה שיש צורך לתרץ דברים מסוג כזה.

וודאי, אך התבקשתי להציג סקירה אודות השיטות השונות בנושא, ולפחות להביא גם דעות אחרות (ממה שאני זוכר וכאן ביקשתי עזרה, דעות החוקרים לא הולכות בקו ישיר עם שיטת הרבי)

בנוסף רציתי לשאול, האם בעקבות הוצאת חומש פירושי הראשונים על רש"י
מתבהר אחרת (בהבנת המושג שני פירושים) או שניתן להביא מדברי הראשונים הללו ראיות לשיטות השונות?

אתה מדבר בקודים, אנא פרש להיכן אתה חותר.

ואיזה שיטות שונות ראית בנושא הזה, ואיך הוא שייך ל'חוקרים' כאילו היתה כאן איזו תגלית ארכיאולוגית.

שוב אני נזכר שיש מפרשים המסבירים במקומות מסויימים שבהם רש"י מביא שני פירושים, שרש"י לא ראה פגם באף אחד מהם ולכן הביא את שניהם דהי מינייהו מפקת.

לבקשתך אכתוב את אשר מצאתי עד כה.


1. הגישה העיקרית בה נקטו מרבית פרשני רש"י החל מפרשנים קדומים כגון ה"שפתי חכמים" ועד לפרשנים בני זמננו כגון פרופ' נחמה ליבוביץ הינה כי בכל אחד מהפירושים קיים קושי מסוים אשר מכריח את רש"י להביא פירוש נוסף. -נראה שהרבי הולך בשיטה הזו.

2.הגישה השנייה הינה של מרדכי טרופר ולפיה המונח "דבר אחר" קרוב במשמעותו למונח "פשוטו ומדרשו". לפי גישה זו שני הפירושים מקורם במדרשים, הפירוש הראשון יהיה קרוב יותר לפשט ואילו הפירוש השני יהיה יותר "מדרשי" באופיו ומובא לשם תוספת ביאור או הרחבה כל שהיא שרש"י רצה לעמוד עליה.

3. אמנון שפירא - כאשר רש"י משתמש במונח דבר אחר מדובר בפרשנות דואלית בה שני הפירושים באים כאחד באופן סימולטאני ולא כאלטרנטיבה אחד לשני. כלומר שני הפירושים משלימים.

ההבדל בין שיטה 2 ל3 לא ברור, ומכאן הבירור במרחבי השיטות השונות

נדמה כי יש מקום לכל השיטות ואין קו אחיד וברור

אני חיפשתי מאן דהו שהצליח להוכיח /לבסס בצורה נרחבת האם יש הכרעה בנושא זה או לפחות להראות כי כנראה יש כמה דרכים להבנת המושג דבר אחר ברשי.

לפום ריהטא נראה שאין בדברי החוקרים הנכבדים ממש.

יש לציין שרש"י לא תמיד משתמש בלשון 'דבר אחר', לפעמים הוא אומר 'יש אומרים' ועוד ועוד.

יוסףאברישמי כתב:לבקשתך אכתוב את אשר מצאתי עד כה.


1. הגישה העיקרית בה נקטו מרבית פרשני רש"י החל מפרשנים קדומים כגון ה"שפתי חכמים" ועד לפרשנים בני זמננו כגון פרופ' נחמה ליבוביץ הינה כי בכל אחד מהפירושים קיים קושי מסוים אשר מכריח את רש"י להביא פירוש נוסף. -נראה שהרבי הולך בשיטה הזו.

כמדומני שהראשון שהלך בדרך זו הוא "עמר נקא" לר"ע מברטנורא (דודו של מפרש המשנה).
שפתי חכמים אינו פרשן קדום, ואינו פרשן כלל, אלא מלקט של מפרשי רש"י. יש בו פירושים מקוריים בודדים ממש.

אם אתה מחפש דעות במחקר, עי' בספרה של שרה קמין "רש"י: פשוטו של מקרא ומדרשו של מקרא". כמו"כ בספרו של הרב פרופ' עזרא ציון מלמד "מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם", ובספרו של אברהם גרוסמן על רש"י (ומן הסתם גם ב"חכמי צרפת הראשונים").

יוסףאברישמי כתב:2.הגישה השנייה הינה של מרדכי טרופר ולפיה המונח "דבר אחר" קרוב במשמעותו למונח "פשוטו ומדרשו". לפי גישה זו שני הפירושים מקורם במדרשים, הפירוש הראשון יהיה קרוב יותר לפשט ואילו הפירוש השני יהיה יותר "מדרשי" באופיו ומובא לשם תוספת ביאור או הרחבה כל שהיא שרש"י רצה לעמוד עליה.

א. ראוי לציין שפעמים רבות רש"י מביא את המדרש לפני הפשט.
ב. עוררת אותי לשאלה: האם יש חילוק בין "דבר אחר" לבין "ומדרשו" או "ויש אומרים"? סביר להניח שרש"י שקל את דבריו במאזנים, ולא לחינם נקט לפעמים לשון כזו ולפעמים אחרת.

יש"כ על המקורות.

אכן שאלה גדולה המצריכה לימוד.

ח. רוזנברג כתב:כמדומני שהראשון שהלך בדרך זו הוא "עמר נקא" לר"ע מברטנורא (דודו של מפרש המשנה).

כנראה צ"ל: 'אחיינו'.
כמדומה ש'ספר הגור' קדם לו.

עזריאל ברגר כתב:עוררת אותי לשאלה: האם יש חילוק בין "דבר אחר" לבין "ומדרשו" או "ויש אומרים"? סביר להניח שרש"י שקל את דבריו במאזנים, ולא לחינם נקט לפעמים לשון כזו ולפעמים אחרת.

ראה 'כללי רש"י' (קה"ת, תשע"ח) פ"ה.

לא רוצה להישמע עצלן מידי בנושא, אבל יש מאן דהו שיכול להפנות אותי לכל המקורות בשיחות של הרבי בה הוא מבאר ברשי מדוע יש שני תירוצים?
קצת קשה להגיע להמון שיחות מסודרות , משום שבכללי רש"י (בלוי) אין על זה פרק מסודר.... יש על פשט ודרש וכו' אבל על עצם העיקרון של שני תירוצים אין פרק מסודר....

יש סט של ביאורי רש"י מהרבי זצוקלל"הה , מומלץ לעבור שנה שלימה בסמיכות לפרשת השבוע, ואחר כך זה נכנס בעורקים ומתחילים באוטומט ללמוד כך כל רש"י ורואים פלאות,
יתכן ויש מקום לפרק את כל פירושיו של הרבי בצורה מחקרית ולגבש כללים, כי מה שעשה בלוי ודומי הם בצורה לימודית ולא ממש מחקרית,
אני לא בטוח שיש ממש כלל מוחץ לכך אף בדברי הרבי

יוסףאברישמי כתב:משום שבכללי רש"י (בלוי) אין על זה פרק מסודר.... יש על פשט ודרש וכו' אבל על עצם העיקרון של שני תירוצים אין פרק מסודר....

נראה דאגב שיטפי' אשתלי לי'. מוסג"פ:

צודק ויישר כח