פורום אוצר החכמה

עושה חדשות כתב:שאלה אחרת.
יהודה שיכל את שני בניו, ער ואונן, שמתו בגלל מעשיהם הרעים.
האם מוזכר בחז"ל או במפרשים מדוע אירע כל זאת ליהודה?

אמר רבי ינאי: כל המתחיל במצווה ואינו גומרה, קובר אשתו ושני בניו.
ממי אתה למד? מיהודה, שנאמר: ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע וגו' (ברא' לז כו).
ישבו לפרוס על הפת, אמר להם: הורגים אנו את אחינו ומברכים, שנאמר: ובצע ברך, נאץ, ה' (תהל' י ג). לכך כתיב: מה בצע וגו'. לכו ונמכרנו לישמעאלים. ושמעו לו, שהיה מלך.
ואילו אמר להם להחזירו אל אביו, היו שומעין לו. אלא התחיל במצווה ולא גמרה.
לפיכך המתחיל במצווה, יהא גומר את כלה.

נחומצ'ה כתב:עוד תובנה על עֵר ואונן.
לכאורה על עֵר כתוב במפורש 'ויעש הרע בעיני ה'. מחשבותיו ומעשיו פסולים היו.
אך אונן היתה לו טענה לוגית, 'כי לא לו, יהיה הזרע'.
אלא מאי, הוא הרי יכל להביא עוד מנין ילדים, ואולי גם י"ב שבטים..
אז בגלל ילד אחד, אתה מונע הכל?!
על זה הגיע העונש.

דרומי כתב:ולכאורה יש כאן דבר לא מובן, הרי תמר היתה צנועה וחסודה כמובן מהכתובים, ואם כן, לאחר שראתה ששני בניו הגדולים של יהודה עשו הרע בעיני ה' ובענינים שבינו לבינה ממש ובאופן שנתחייבו מיתה בידי שמים! - למה היא ממשיכה לחשוב טוב על משפחת יהודה, ולמה היא מצידה לא מנתקת את הקשר ובורחת ממשפחה זו?!

ובשלמא יהודה עצמו לכאורה לא ידע מרעת בניו וממה שהם עושים בחדר המטות, ולכן חשב שהאשם במותם הוא תמר -

אבל תמר ידעה בוודאי מה הסיפור, ולאחר שראתה שני בנים משחיתים למה חיכתה להינשא לשלישי?

עושה חדשות כתב:שאלה אחרת.
יהודה שיכל את שני בניו, ער ואונן, שמתו בגלל מעשיהם הרעים.
האם מוזכר בחז"ל או במפרשים מדוע אירע כל זאת ליהודה?

דרומי כתב:'רביעי' של פרשת וישב מספר על נסיונות החיזור של תמר אחר משפחת יהודה, לאחר שיהודה מצידו לא חשב להשיא את שלה בנו השלישי לה מתוך חשש שהיא קטלנית וכבר הרגה שני בעלים.

ולכאורה יש כאן דבר לא מובן, הרי תמר היתה צנועה וחסודה כמובן מהכתובים, ואם כן, לאחר שראתה ששני בניו הגדולים של יהודה עשו הרע בעיני ה' ובענינים שבינו לבינה ממש ובאופן שנתחייבו מיתה בידי שמים! - למה היא ממשיכה לחשוב טוב על משפחת יהודה, ולמה היא מצידה לא מנתקת את הקשר ובורחת ממשפחה זו?!

ובשלמא יהודה עצמו לכאורה לא ידע מרעת בניו וממה שהם עושים בחדר המטות, ולכן חשב שהאשם במותם הוא תמר -

אבל תמר ידעה בוודאי מה הסיפור, ולאחר שראתה שני בנים משחיתים למה חיכתה להינשא לשלישי?

ואולי מרוב צניעותה היא לא בדיוק הבינה וד"ל.

ירושלים של מטה כתב:בכור שור בפרשתנו:
לגוז צאנו. בשעה שהיו גוזזים צאנם היו שמחים ועושים סעודות גדולות כדכתיב באבשלום ובנבל ובשעה שאדם שמח יצרו מתגבר עליו ולכך בחרה לה בשעת גזיזת הצאן ובדין עשתה כי קודם מתן תורה כל הקרובין מייבמין ואפי' אביו של מת ומשלא ייבם שלה היה על יהודה ליבם ונתנה תורה ונתחדשה הלכה שאין מייבמין אלא אחין מן האב ואעפ"כ אפי' לאחר מתן תורה נהגו אפי' בקרובין הכשרים לה שאינם אחים מן האב כמו שעשה בועז לרות
הרה לזנונים. כי כל זמן שהיתה שומרת יבם היו מחשבין אותה כאשת איש:
צדקה ממני. יותר ממני כי אני כזבתי לה שלא נתתיה לשלה והיא עשתה בדין ובמשפט:

עושה חדשות כתב:בתרגום ירושלמי ראיתי מוזכר עונש אחר ליהודה על חלקו במכירה, -הבושה במעשה תמר.
וְחַכֵּם יְהוּדָה תְּלָתָא סַהֲדוֹי וְקָם עַל רִיגְלוֹי וַאֲמַר בְּבָעוּ מִנְכוֹן אַחַי וֶאֱנָשֵׁי בַּיְיתֵיהּ דְאַבָּא קַבִּילוּ מִנִי בִּמְכִילָא דְאִינַשׁ מְכִיל בָּהּ מִתְכִּיל לֵיהּ בֵּין מְכִילָא טָבָא בֵּין מְכִילָא בִּישָׁא וְטוֹבוֹי דְכָל אִינַשׁ דִמְגַלֵי עוֹבְדוֹי עַל דִנְסִיבַת פַּרְגוֹדָא דְיוֹסֵף אָחִי וְאִצְבָּעִית יָתָהּ בְּאִידְמָא דִצְפִירָא וְקָרִיבִית יָתָהּ קֳדָם רִיגְלִי דְאַבָּא וַאֲמַר לֵיהּ חַכִּים כְּעַן הַפַּרְגוֹד דִבְרָךְ הוּא דָא אִי לָא מְכִילָא לְקָבֵיל מְכִילָא סִדְרִין לְקָבֵיל סִדְרִין טַב לִי בָּהִית בְּעַלְמָא הָדֵין וְלָא בָּהִית לְעַלְמָא דַאֲתִי טַב לִי יָקַד בְּאֵישָׁא טַפְיָא וְלֵית אֲנָא יְקִיד בְּאֵישָׁא אָכְלָא אֵישָׁא זַכְּאַי הִיא תָּמָר כַּלָתִי בְּדִינָא מִנִי הִיא מְעַבְּרָא חַס לָהּ לְתָמָר כַּלָתִי לֵית הִיא מְעַבְּרָא בְּנִין דִזְנוּ בְּגִין כְּדֵין לָא אַסְבִית יָתָהּ לְשֵׁלָה בְּרִי בְּרַת קָלָא נַפְקַת מִן שְׁמַיָא וַאֲמָרַת תְּרֵיכוֹן זַכְוָן בְּדִינָא מִן קֳדָם יְיָ הֲוַת פִּתְגָמָא וְלָא אוֹסִיף תּוּב לְמֵיחֲכּוּם יָתָהּ:

הכר נא א"ר חמא ברבי חנינא בהכר בישר לאביו בהכר בישרוהו בהכר בישר הכר נא הכתנת בנך היא בהכר בישרוהו הכר נא למי