פורום אוצר החכמה

שלום

לקראת חג הפסח, במקרא שמות י"ב על הפסוק דברו אל כל ע"י בעשור לחודש הזה ויקחו וגו' דורשים חז"ל במכילתא דברו "היום" דווקא, עפרש"י שם.

מנה"מ ? היכן רמוז במקרא כזו הוראה למעשה מפי עליון ש"דברו היום" דווקא ?


מעניין לשמוע תגובות

ראית את דברי המכילתא בפנים או רק ברש"י?

רק ברש"י

ובכן... עיין במכילתא בפנים... יש שם הסבר מפורט בגוף דברי המכילתא מה מקור הדברים בכתוב. וראה גם במלבי"ם התורה והמצוה על אתר.

צופה_ומביט כתב:ובכן... עיין במכילתא בפנים... יש שם הסבר מפורט בגוף דברי המכילתא מה מקור הדברים בכתוב. וראה גם במלבי"ם התורה והמצוה על אתר.

ייש"כ

צופה_ומביט כתב:ובכן... עיין במכילתא בפנים... יש שם הסבר מפורט בגוף דברי המכילתא מה מקור הדברים בכתוב. וראה גם במלבי"ם התורה והמצוה על אתר.

ראיתי את דברי המכילתא בפרוטרוט וגם את דברי הרב מלבי"ם. ולפענ"ד, יש לדייק ממ"ש הכתוב בעשור וגו' ויקחו בתוספת וי"ו, ולא בעשור וגו' יקחו, דבכה"ג ה"א שבעשור לחודש הזה קאי אמיקח השה גרידא, דהיינו יש פה דין מיקח שה בעשור לחודש ותו לא. השתא דכתיב בתוספת וי"ו, ע"כ משמע דבעשור לחודש היינו דין בפ"ע ג"כ בלי מיקח השה, הוי אומר שמוסב לדברו אל עדת ישראל דלעיל, דהיינו דברו היום.

יעקל כתב:ראיתי את דברי המכילתא בפרוטרוט וגם את דברי הרב מלבי"ם. ולפענ"ד, יש לדייק ממ"ש הכתוב בעשור וגו' ויקחו בתוספת וי"ו, ולא בעשור וגו' יקחו, דבכה"ג ה"א שבעשור לחודש הזה קאי אמיקח השה גרידא, דהיינו יש פה דין מיקח שה בעשור לחודש ותו לא. השתא דכתיב בתוספת וי"ו, ע"כ משמע דבעשור לחודש היינו דין בפ"ע ג"כ בלי מיקח השה, הוי אומר שמוסב לדברו אל עדת ישראל דלעיל, דהיינו דברו היום.

לא הבנתי.
אם תוכל להסביר שוב ביתר ביאור.
תודה.