נתבקשתי להכניס:
כבר מאדם הראשון, נאסרו כל העולם בעריות, ואחד מהם אחותו, וראה ברמב"ם הל' מלכים..
וא"כ תמוה, מדוע הבל וקיין היו צריכים להיתר מיוחד לתאומות שלהם, ומדוע לא נבראו לכתחילה עוד בנות.
וזה נשאל בפרקי דרבי אליעזר פרק כא:
"רַבִּי מִיאֲשָׁא אוֹמֵר נוֹלַד קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, נוֹלַד הֶבֶל וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר [ויקרא כ, יז] וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו. אָמַר לוֹ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תֵּדַע לְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ נָשִׁים אֲחֵרוֹת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׂאוּ לָהֶן, וְהִתִּירָן לָהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר [תהלים פט, ג] כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, בְּחֶסֶד נִבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תוֹרָה".
וז"ל רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק יז:
"ומדרשו אם תאמר קין נשא אחותו, חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו, שנאמר (תהלים פט ג) עולם חסד יבנה":
ויל"ע בזה, מה החסד שיהיה כך, להתיר איסור, ולא נברא לכתחילה באופן המותר, וצ"ב,
ואולי קשור גם לדברי הרמב"ן [ויקרא יח, ו], שהעריות מכלל החוקים ההם, ומסברא אדרבה מסתבר להיתרא
.
ופשיטא "מחשבות השם עמוקות" ומי ישיגנו, והרבה פעמים דרך כל מיני סיבוכים יוצאים דברים גדולים.
ועכ"פ חסד הוא שהותר אז האיסור לשעתו, ואחרת היו כלים ונגמרים בני אדם הראשון.