פורום אוצר החכמה

נתבקשתי להכניס:

כבר מאדם הראשון, נאסרו כל העולם בעריות, ואחד מהם אחותו, וראה ברמב"ם הל' מלכים..
וא"כ תמוה, מדוע הבל וקיין היו צריכים להיתר מיוחד לתאומות שלהם, ומדוע לא נבראו לכתחילה עוד בנות.
וזה נשאל בפרקי דרבי אליעזר פרק כא:
"רַבִּי מִיאֲשָׁא אוֹמֵר נוֹלַד קַיִן וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, נוֹלַד הֶבֶל וּתְאוֹמָתוֹ עִמּוֹ. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר [ויקרא כ, יז] וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו. אָמַר לוֹ מִתּוֹךְ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה תֵּדַע לְךָ שֶׁלֹּא הָיוּ נָשִׁים אֲחֵרוֹת בָּעוֹלָם שֶׁיִּשְׂאוּ לָהֶן, וְהִתִּירָן לָהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר [תהלים פט, ג] כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, בְּחֶסֶד נִבְרָא הָעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא נִתְּנָה תוֹרָה".

וז"ל רש"י ויקרא פרשת קדושים פרק כ פסוק יז:
"ומדרשו אם תאמר קין נשא אחותו, חסד עשה המקום לבנות עולמו ממנו, שנאמר (תהלים פט ג) עולם חסד יבנה":

ויל"ע בזה, מה החסד שיהיה כך, להתיר איסור, ולא נברא לכתחילה באופן המותר, וצ"ב,
ואולי קשור גם לדברי הרמב"ן [ויקרא יח, ו], שהעריות מכלל החוקים ההם, ומסברא אדרבה מסתבר להיתרא
.
ופשיטא "מחשבות השם עמוקות" ומי ישיגנו, והרבה פעמים דרך כל מיני סיבוכים יוצאים דברים גדולים.
ועכ"פ חסד הוא שהותר אז האיסור לשעתו, ואחרת היו כלים ונגמרים בני אדם הראשון.

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

מי אומר שהעולם יצא מעריות? כולנו בני שת, ולא בני קין. הרי שת אפשר שנשא בת קין!
המדרש שהעתיק רש"י, יכול להתפרש על אותם דורות ראשונים.
אחרי המבול, כולנו בני שת.

נעמה היא אשת נח.

מה שנכון נכון כתב:נעמה היא אשת נח.

אף במידה ושת נשא בת קין, הלא קין נשא אחותו, והבת שלו מן הערווה נולדה, ובכ"ז חילוק גדול בין יסוד העולם, דוגמת כל בני קין - הנושא אחותו, וכולם תולדות של ערווה, העומדת בעיקר שורשם, לבין שת שנשא בת אחיו, ואינה ערווה עליו, אלא שאשה ההיא מערווה נולדה, וכמו בדוד מרות המואביה, והעיקר שאין יסוד העולם - נישואי אח ואחות!

א. נעמה אשת נוח - לא מוסכם על כל חז"ל.
ב. ולו יהי ששת נשא בת אחיו וכדו' - סוף סוף כל העולם יצא מאיסורי עריות. ולא הבנתי חילוקך.
ג. להלכה פסק הרמב"ם כמאן דאמר שבן נוח מותר בבתו ולא היה כאן שום איסור גמור.

ראה בספר 'דרך מצוותיך' של הצמח צדק באיסור גילוי עריות דברים נפלאים.

וגם משה ואהרן יצאו מנישואי עמרם עם דודתו.

עזריאל ברגר כתב:א. נעמה אשת נוח - לא מוסכם על כל חז"ל.
ב. ולו יהי ששת נשא בת אחיו וכדו' - סוף סוף כל העולם יצא מאיסורי עריות. ולא הבנתי חילוקך.
ג. להלכה פסק הרמב"ם כמאן דאמר שבן נוח מותר בבתו ולא היה כאן שום איסור גמור.

בתו מאן דכר שמה?

באמונתו כתב:

עזריאל ברגר כתב:א. נעמה אשת נוח - לא מוסכם על כל חז"ל.
ב. ולו יהי ששת נשא בת אחיו וכדו' - סוף סוף כל העולם יצא מאיסורי עריות. ולא הבנתי חילוקך.
ג. להלכה פסק הרמב"ם כמאן דאמר שבן נוח מותר בבתו ולא היה כאן שום איסור גמור.

בתו מאן דכר שמה?

טעיתי.
זהו תירוץ רק לגבי לוט ובנותיו, אבל זוהי קושיא על ההיתר לקין לשאת אחותו (שמצד הדין היה יכול להמתין עד שישא אדם את בתו ויוליד בת, ויאמר "אחותי בת אמי היא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה", אלא שחסד עשה הקב"ה להתיר להם לקיים את העולם באופן זה. כל הנ"ל ע"פ דברי הגמרא בסנהדרין בסוגיית ז' מצוות בני נוח).

דרומי כתב:ראה בספר 'דרך מצוותיך' של הצמח צדק באיסור גילוי עריות דברים נפלאים.

וגם משה ואהרן יצאו מנישואי עמרם עם דודתו.

גם דוד המלך. [ע"י מעשה בועז]
ומבואר בתורת החסידות [גם בספרי פולין...], שעל נשמות גבוהות אסור שהסט"א יעכב או ימנע, וע"כ מבלבלים אותו.

מה שכתבת הוא ענין אחר, וכעין נישואי יהודה ותמר

עיין בדרך מצוותיך שם ותראה שמבאר שביחוד של עריות יש גילוי מאוד נעלה (ולכן נקרא 'גילוי עריות') אלא שמחמת מעלתו הרבה אין העולם כדאי לו, וכמשל המסתכל בשמש שעיניו מסתנוורות

אמנם יש יחידי סגולה שכן ראויים לזה ואצלם הוא מעלה גדולה, ובתנאי שהוא לפני מתן תורה -

כי לאחר שניתנה התורה כבר נגדר הגדר ותורה אחת תהיה לכם ללא חילוקים

נחומצ'ה כתב:גם דוד המלך. [ע"י מעשה בועז]

מסתמא כוונתך למעשה ישי.