פורום אוצר החכמה

רש"י אומר בפר' תולדות שיצחק כתב לרבקה בכתובתה שני גדיי עיזים בכל יום.
היכן מצינו שכותבים בכתובה את החפצים שהבעל מתחייב לאשתו?
ובכלל, איזה כתובה זה? לצורך מה החיוב? למזונות? וכי שתי גדיי עיזים היה מאכלה כל יום?

מי שיכול להאיר עיני - אודה לו מאד!

בפשטות הכוונה למזונותיה. וכך משמע מההקשר. [שאת אותם גדיים שחטו והכינו מהם מטעמים].
וראה הסוגיה בכתובות סד-סה בשיעורי מאכלים ומשקים למזונות, ושהכל לפי העושר,
ופשוט שאם סיכמו ביניהם על משהו שחורג מן הנורמה היו מפרטים אותו בכתובה. היכן יכתבו את ההתחייבות הזו אם לא שם. הרי הכתובה היא השטר על חיוב המזונות.
ועיי"ש בכלתו של נקדימון בו גוריון שפסקו לה חכמים שני סאה [16.5-28.5 ליטר] יין לשבוע לציקי קדירה בלבד.

וששאלת האם כה רב היה מאכלה, יש לומר שהוא עבור חלק מסוים מן הגדי[ים] שרצתה לאכול בכל יום,
וכעין אברהם ששחט 3 פרים לארוחה אחת של 3 אנשים, כדי לתת לכל אורח לשון.

בזכרוני שלהגאון מאוסטרובצא יש חשבון גאוני מה היה החיוב שעלה בדיוק למחיר שני גדיים.

לא נ"ל שהוא מכוון לפשט אלא לדרש כי את מחיר הגדיים הוא מוכיח מהגמ' ואין סיבה להניח שהמחיר היה שווה בזמן יצחק.

גבאי האוצר כתב:

אור תורה (1).pdf

חשבון יפה, אם כי כמעט על כל צעד ושעל שבו - ניתן להקשות קושיות...

רש"י שם כותב "וכי שני גדיי עיזים היה מאכלו של יצחק...",
למה מובן יותר שזה היה 'מאכלה' של רבקה?

איפוא ראית שזה היה מאכלה של רבקה?

היא יכולה להזמין אורחים וכו' שיאכלו

נו נו,
בכל יום? כמה אורחים?
ואת"ל שזה היהי בשביל חלק מסוים כמו אצל אאע"ה וכנזכר לעיל - מה השאלה על יצחק?

יש לה את האפשרות לקחת בכל יום

היא לא חייבת לנצל את הזכות הזאת...