פורום אוצר החכמה

לכל חברי הפורום שלום
פסוק מפתח בכל טו בשבט, חג האילנות, הוא: '...כי האדם עץ השדה..' (דב'כ, 19)
פרשנים הרבה (אונקלוס ורש"י ועוד), פרשו שכאן יש שאלה (דלמא), וגם האקדמיה ללשון העברית
הקדישה מאמר בנושא:
https://hebrew-academy.org.il/2019/01/2 ... %93%d7%94/

ונראה לי שיש כאן עניין של הבנה וגם מחלוקת כי ראב"ע חושב אחרת ומדגיש:
ולפי דעתי, שאין לנו צורך לכל זה, וזה פירושו, כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה, והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל (דברים כד, ו), כי חיי נפש הוא חובל. ואותו לא תכרות. דבק עם לבא מפניך במצור. הנה לא תשחית עץ פרי שהוא חיים לבן אדם, רק מותר שתאכל ממנו, ואסור לך להשחיתו כדי שתבא העיר מפניך במצור. והעד על זה הפירוש שהוא נכון, שאמר וכרת ובנית מצור (כ): (ראב"ע על המקום)

אשמע לדעת האם יש כאן שאלה או ....
אלי בנאי - 054-4978989
תודה רבה