כמה הערות בפרשיות מטות - מסעי

[אור עולם]

וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃
וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃     וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

מה פשר הפסק הפרשה בתוך דברי בני גד ובני ראובן?

[אור עולם]

עוד הערות בפרשה זו:
א. לו מרע"ה לא היה מוכיח את בני גד ובני ראובן, האם היו יושבים בעבר הירדן ולא עוברים לארץ להילחם?
ב. משה חשדם שהם משחזרים את טענות המרגלים. והלוא המרגלים טענו "נשינו וטפנו יהיו לבז" וא"כ מה ירוויח משה מלהשאיר את נשיהם וטפם של בני גד ובני ראובן כשיעברו למלחמה?

[אור עולם]

ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ניגשים לפני משה ופותחים את דבריהם באמרם: "וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו".
חשבתי להעיר שהרי בפשטות נחלתם הייתה בעבר הירדן, ועבור זה היו צריכים להתחייב שיחלצו חושים בכיבוש ארץ כנען, ולכן חששו שבסופו של דבר בני עבר הירדן המערבי יירשו את נחלתם במזרח בקלות ובלי מאמץ וזאת ע"י שיתחתנו עם בנות צלפחד.
וע"כ פתחו בשני נתונים: א. הקב"ה ציווה לתת את הארץ בגורל לפי הסדר הרגיל, ורק אנחנו קיבלנו את נחלתינו בהתחייבות להיות חלוצים. ב. הקב"ה ציווה לתת נחלה לבנות צלפחד.

רק יש בזה כמה תמיהות:
א. בטענתם הראשונה היה להם לפרט יותר על ההסכם שהיה איתם.
ב. אם אכן משפחה זו ירשה בעבר הירדן נמצא שכל מה ששבחו חז"ל את בנות צלפחד על אהבתן לארץ וכו' זה רק במחשבה אבל בפועל לא ירשו בתוך הארץ ממש.

[אור עולם]

קשור גם לפרשה הקודמת:
יש איזה סיכום ברור על צורת חלוקת הנחלות בארץ,
הגורל, והשומא, והיחס בין יוצאי מצרים לבאי הארץ ועוד.
ברש"י והרמב"ן וכו' תמיד הסתבכתי.

[כדכד]

וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃
וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃     וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃

מה פשר הפסק הפרשה בתוך דברי בני גד ובני ראובן?

הפסקות היו משמשות ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה (רש"י ויקרא א,א). נראה שגם כאן בני ראובן וגד לא רצו "להפיל" על משה רבנו את בקשתם החריגה בבת אחת ולכן חילקו. קודם כל אמרו את נתוני הארץ בעבר המזרחי וריבוי מקניהם ולאחר הפסקה לקליטת הדברים הוסיפו שלכן הם מבקשים להשאר שם

[אור עולם]

בנות צלפחד לא נהגו כן וגם לא ראשי משפחת בני גלעד וגם לא הטמאים לנפש אדם וכו'.

[קו ירוק]

קשור גם לפרשה הקודמת:
יש איזה סיכום ברור על צורת חלוקת הנחלות בארץ,
הגורל, והשומא, והיחס בין יוצאי מצרים לבאי הארץ ועוד.
ברש"י והרמב"ן וכו' תמיד הסתבכתי.

רש"י קשה.
הרמב"ן אומר דברים פשוטים המתישבים עם המקראות.
נחלות השבטים נקבעו על פי ה' ולא בין רב למעט. ואעפ"כ היה התחום עולה וצווח כמו שאמרו בב"ב.
החלוקה היתה ליוצאי מצרים. וכל אחד מבאי הארץ קבל חלקו, הנשיאים חלקו עבורו בגורל היכן יהא תחומו במרחבי נחלת השבט, וכמה שווה חלקו בין עידית לזיבורית וכיו"ב. ומה שעשו עשוי.

[כדכד]

עוד הערות בפרשה זו:
א. לו מרע"ה לא היה מוכיח את בני גד ובני ראובן, האם היו יושבים בעבר הירדן ולא עוברים לארץ להילחם?
ב. משה חשדם שהם משחזרים את טענות המרגלים. והלוא המרגלים טענו "נשינו וטפנו יהיו לבז" וא"כ מה ירוויח משה מלהשאיר את נשיהם וטפם של בני גד ובני ראובן כשיעברו למלחמה?

א. יתכן. כך משמע מבקשתם הראשונה "אל תעבירנו את הירדן" אבל יש מפרשים (וראיתי שיש נוקטים כך בפשטות) שמלכתחילה התכוונו בני גד ובני ראובן לצאת למלחמה ורק שיקבלו את הנחלה בעבר הירדן המזרחי (ו"אל תעבירנו" הוא לענין הנחלה בלבד) אלא שמשום כבודו של משה שהחל להוכיחם נתנו לו לסיים את הדברים ורק אז הבהירו כוונתם.
ב. לא ברור לי כל מה כוונת מר.משה חשדם שהם משחזרים את טענות המרגלים כשחשב שאינם רוצים לצאת למלחמה. לאחר שהסבירו לו שהם מוכנים לצאת לא חשד בהם כבר ואם כן מה השאלה "מה ירוויח משה" וכו'.
מלבד זאת, השאלה "מה ירוויח משה" אינה ברורה. משה לא אמור להרוויח כלום. ההצעה להשאיר את טפם ונשיהם בעבר הירדן המזרחי היתה של בני גד ובני ראובן עצמם שכיוון שהם מקבלים שם את הנחלה אין טעם להביא למלחמה את הנשים והטף שאינם נלחמים.
שלישית, טענת המרגלים היתה שנשינו וטפנו יהיו לבז כאשר יושבי הארץ ילחמו איתנו ויהרגו את הגברים ויבזזו את הנשים והטף, אולם, במציאות שנוצרה בעבר הירדן המערבי כל האויבים כר וסלו ולא היה לנשים ולטף ממה לחשוש

[כדכד]

בנות צלפחד לא נהגו כן וגם לא ראשי משפחת בני גלעד וגם לא הטמאים לנפש אדם וכו'.

נכון
כי בקשתם של בני גד ובני ראובן יותר חריגה מהבקשות שלהם

[כדכד]

ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ניגשים לפני משה ופותחים את דבריהם באמרם: "וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגוֹרָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔ה לָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו".
חשבתי להעיר שהרי בפשטות נחלתם הייתה בעבר הירדן, ועבור זה היו צריכים להתחייב שיחלצו חושים בכיבוש ארץ כנען, ולכן חששו שבסופו של דבר בני עבר הירדן המערבי יירשו את נחלתם במזרח בקלות ובלי מאמץ וזאת ע"י שיתחתנו עם בנות צלפחד.
וע"כ פתחו בשני נתונים: א. הקב"ה ציווה לתת את הארץ בגורל לפי הסדר הרגיל, ורק אנחנו קיבלנו את נחלתינו בהתחייבות להיות חלוצים. ב. הקב"ה ציווה לתת נחלה לבנות צלפחד.

רק יש בזה כמה תמיהות:
א. בטענתם הראשונה היה להם לפרט יותר על ההסכם שהיה איתם.
ב. אם אכן משפחה זו ירשה בעבר הירדן נמצא שכל מה ששבחו חז"ל את בנות צלפחד על אהבתן לארץ וכו' זה רק במחשבה אבל בפועל לא ירשו בתוך הארץ ממש.

בנות צלפחד קבלו את נחלתם בעבר הירדן המערבי
אין טעם להוסיף בפיהם של בני גלעד דברים שהם לא אמרו
הם פשוט חששו שנחלת מנשה תגיע לשבט אחר אם בנות צלפחד יתחתנו עם בני שבט אחר

[אור עולם]

בנות צלפחד קבלו את נחלתם בעבר הירדן המערבי

אשמח למקור (חוץ מהימצאות העיר תרצה).
בספר תורה שלי מצאתי כתוב: "וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיּ֖וֹרֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ".

[כדכד]

נכון
בני מכיר ירשו את הגלעד כמפורש בתורה
אבל בנות צלפחד ירשו בעבר הירדן המערבי כמו שכתוב ביהושע פרק יז
(א) וַיְהִ֤י הַגּוֹרָל֙ לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔ה כִּי־ה֖וּא בְּכ֣וֹר יוֹסֵ֑ף לְמָכִיר֩ בְּכ֨וֹר מְנַשֶּׁ֜ה אֲבִ֣י הַגִּלְעָ֗ד כִּ֣י ה֤וּא הָיָה֙ אִ֣ישׁ מִלְחָמָ֔ה וַֽיְהִי־ל֖וֹ הַגִּלְעָ֥ד וְהַבָּשָֽׁן:
(ב) וַ֠יְהִי לִבְנֵ֨י מְנַשֶּׁ֥ה הַנּוֹתָרִים֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִבְנֵ֨י אֲבִיעֶ֜זֶר וְלִבְנֵי־חֵ֗לֶק וְלִבְנֵ֤י אַשְׂרִיאֵל֙ וְלִבְנֵי־שֶׁ֔כֶם וְלִבְנֵי־חֵ֖פֶר וְלִבְנֵ֣י שְׁמִידָ֑ע אֵ֠לֶּה בְּנֵ֨י מְנַשֶּׁ֧ה בֶן־יוֹסֵ֛ף הַזְּכָרִ֖ים לְמִשְׁפְּחֹתָֽם:
(ג) וְלִצְלָפְחָד֩ בֶּן־חֵ֨פֶר בֶּן־גִּלְעָ֜ד בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לֹא־הָ֥יוּ ל֛וֹ בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥ה מִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה:
(ד) וַתִּקְרַ֡בְנָה לִפְנֵי֩ אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְלִפְנֵ֣י׀ יְהוֹשֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְלִפְנֵ֤י הַנְּשִׂיאִים֙ לֵאמֹ֔ר ה֙' צִוָּ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֔ה לָֽתֶת־לָ֥נוּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ אַחֵ֑ינוּ וַיִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם אֶל־פִּ֤י ה֙' נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אֲבִיהֶֽן:
(ה) וַיִּפְּל֥וּ חַבְלֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה עֲשָׂרָ֑ה לְבַ֞ד מֵאֶ֤רֶץ הַגִּלְעָד֙ וְהַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁ֖ר מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּֽן:
(ו) כִּ֚י בְּנ֣וֹת מְנַשֶּׁ֔ה נָחֲל֥וּ נַחֲלָ֖ה בְּת֣וֹךְ בָּנָ֑יו וְאֶ֙רֶץ֙ הַגִּלְעָ֔ד הָיְתָ֥ה לִבְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה הַנּֽוֹתָרִֽים:

[אור עולם]

מה ראית שם שמכריע כדבריך?

[כדכד]

לא מכריע כדבריי אלא כתוב כדבריי
ע' במפרשים שם

[אור עולם]

לא מצאתי,
אודה על עזרתך.

[כדכד]

למשל
רש"י יהושע פרק יז
(ה) ויפלו חבלי מנשה עשרה - ששה לששה בתי אבות המנויים למעלה וארבע לבנות צלפחד ...
(בפסוק מפורש שהעשרה האלה הם לבד הגלעד והבשן)

[טור תלגא]

רש"י בפרשת ויחי

בנות צעדה עלי שור וכתב בנות על שם בנות מנשה, בנות צלפחד, שנטלו חלק בשני עברי הירדן.

ובטעמא דקרא הקשה שמבואר מפסוקי יהושע ובגמ' בבבא בתרא שנטלו הכל בא"י ולא נטלו בעבר הירדן כלום והניח בצ"ע.

[באמונתו]

וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔ד וְהִנֵּ֥ה הַמָּק֖וֹם מְק֥וֹם מִקְנֶֽה׃
וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃
עֲטָר֤וֹת וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְב֖וֹ וּבְעֹֽן׃
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃     וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּ אֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃
מה פשר הפסק הפרשה בתוך דברי בני גד ובני ראובן?

רק לחדד הקושיה. הפסק הפרשה הזאת, אכן חסרה היא במסורת אשכנז עתיקה, עיין חומש רגנסבורג שצורף כאן. גם ראה: https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL50573306, https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL50270106

[כדכד]

רש"י בפרשת ויחי

בנות צעדה עלי שור וכתב בנות על שם בנות מנשה, בנות צלפחד, שנטלו חלק בשני עברי הירדן.

ובטעמא דקרא הקשה שמבואר מפסוקי יהושע ובגמ' בבבא בתרא שנטלו הכל בא"י ולא נטלו בעבר הירדן כלום והניח בצ"ע.

נראה שכוונת רש"י כך:
ותרגום של אונקלוס בנות צעדה עלי שור תרין שבטין יפקון מבנוהי וכו'. וכתב בנות על שם בנות מנשה בנות צלפחד, שנטלו חלק בשני עברי הירדן.
היינו שהמלה "בנות" נכתבה ע"ש בנות צלפחד ו"שנטלו חלק ב' עברי הירדן" חוזר לבני יוסף עצמם

[טור תלגא]

בתנחומא פרשת פנחס איתא שנטלו בשני עברי הירדן

דבר אחר, נתן תתן להם. שנטלו בעבר הירדן וקרבו לפני יהושע בארץ כנען, שנאמר: ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון (יהושע יז, ד). ואף יעקב אבינו ראה שנוטלות מכאן ומכאן, שנאמר: בנות צעדה עלי שור (בראשית מט, כב), זה הירדן שנעשה כחומה, שלא יכנס לארץ. ואמר לו יעקב ליוסף, בנותיך נוטלות כאן וכאן