פורום אוצר החכמה

שאלה שמטרידה אותי כבר זמן ארוך:
מדוע רש"י מאוד מקצר בפירושו על מזמורי שיר המעלות?
לדוגמא על קכא - יש פירוש רק על פסוק אחד.
ויש מזמורים שהוא לא פירש כלום.

האם אין עוד דברים שראוי להאריך בפירושם?!
לדוגמא: מה זה "אשא עיני אל ההרים"?

או אולי ייתכן שחלק מכתביו של רש"י אבדו?

איני יודע
אבל אשא עיני אל ההרים יכול בהחלט להתפרש בפשוטו לדימוי של אדם המחפש עזרה ותבונן למעלה

כמדומה שרש”י מקצר מאד בכל המזמורים שבסוף ספר התהילים.
אולי לא הספיק לפרש יותר?

כן מסתבר כתב:כמדומה שרש”י מקצר מאד בכל המזמורים שבסוף ספר התהילים.
אולי לא הספיק לפרש יותר?

מה זה "לא הספיק"?
הוא כן פירש אותם.

זה לא כמו בפירושו לש"ס - בב"ב ובמכות - ש"כאן מת רש"י".

פליאה.

עזריאל ברגר כתב:מה זה "לא הספיק"?
הוא כן פירש אותם.
זה לא כמו בפירושו לש"ס - בב"ב ובמכות - ש"כאן מת רש"י".
פליאה.

אולי ראה רבן של ישראל שזמנו עתיד להיגמר מחמת סיבה כל שהיא (חשש פרעות? הגליה? יריד? מעבר דירה? סוף זמן? התחלת זמן?), ולכן החליט לקצר בפירושו, ולבאר רק כמה נקודות מרכזיות הטעונות ביאור, וחשב שאם תהיה שעת הכושר יחזור וישנה ענין זה וירחיב לפרשו באריכות כדרכו.

האם זה מופרך?

יותר מסתבר שרש"י כתב בתחילה נקודות מרכזיות, או פירושים שמתייחסים רק לרובד מסויים, ואח"כ הרחיב, ו"כאן מת רש"י" קודם שהספיק להרחיב.

כן מסתבר כתב:

עזריאל ברגר כתב:מה זה "לא הספיק"?
הוא כן פירש אותם.
זה לא כמו בפירושו לש"ס - בב"ב ובמכות - ש"כאן מת רש"י".
פליאה.

אולי ראה רבן של ישראל שזמנו עתיד להיגמר מחמת סיבה כל שהיא (חשש פרעות? הגליה? יריד? מעבר דירה? סוף זמן? התחלת זמן?), ולכן החליט לקצר בפירושו, ולבאר רק כמה נקודות מרכזיות הטעונות ביאור, וחשב שאם תהיה שעת הכושר יחזור וישנה ענין זה וירחיב לפרשו באריכות כדרכו.

האם זה מופרך?

לא מופרך. אבל עדיין קצת פלא.

אכן, ועיינתי לפני זמן קצר במדרש תהילים לבדוק אם השינוי מקורו משם, ועשה לי רושם שאכן משירי המעלות המדרש מקוצר מאד, ביחס לפרקים הקודמים.
ויתכן שזהו שורש הדבר, כי כמו שציין רש”י כמ”פ בתחילת פירושו עה”ת, עיקר פירושו נוסד לסדר על הפסוקים את המדרשים ש’מסתדרים’ עם הפשט.

אגב, יתכן שגישה זו מבארת גם את פשר קיצור פירושו של רש”י לכל הנ”ך (מלבד פירוש דברי הימים שלא נכתב ע”י רש”י)

לעומת פירושו למגילת שיר השירים לדוגמא, שם העמיק והרחיב להביא דברי רבותינו במדרשים השונים.

.השוחט כתב:יותר מסתבר שרש"י כתב בתחילה נקודות מרכזיות, או פירושים שמתייחסים רק לרובד מסויים, ואח"כ הרחיב, ו"כאן מת רש"י" קודם שהספיק להרחיב.

גם זה יתכן, וכנודע שרש”י עשה כמה מהדורות לפירושיו, ולא נתבאר מה פשר מהדורות אלו, והשערת מר היא כיוון שמניח את הדעת.

כן מסתבר כתב:אכן, ועיינתי לפני זמן קצר במדרש תהילים לבדוק אם השינוי מקורו משם, ועשה לי רושם שאכן משירי המעלות המדרש מקוצר מאד, ביחס לפרקים הקודמים.
ויתכן שזהו שורש הדבר, כי כמו שציין רש”י כמ”פ בתחילת פירושו עה”ת, עיקר פירושו נוסד לסדר על הפסוקים את המדרשים ש’מסתדרים’ עם הפשט.

אגב, יתכן שגישה זו מבארת גם את פשר קיצור פירושו של רש”י לכל הנ”ך (מלבד פירוש דברי הימים שלא נכתב ע”י רש”י)

רש"י לא כתב שעיקר פירושו נועד לסדר את המדרשים שמסתדרים עם הפשט
רש"י כתב שעיקר פירושו נועד לפשט ולמדרשים המסתדרים עם הפשט.
לא הבנתי איך זה מסביר את קיצור פירושו לנ"ך אך גם לא ראיתי קיצור כזה.

כדכד כתב:

כן מסתבר כתב:אכן, ועיינתי לפני זמן קצר במדרש תהילים לבדוק אם השינוי מקורו משם, ועשה לי רושם שאכן משירי המעלות המדרש מקוצר מאד, ביחס לפרקים הקודמים.
ויתכן שזהו שורש הדבר, כי כמו שציין רש”י כמ”פ בתחילת פירושו עה”ת, עיקר פירושו נוסד לסדר על הפסוקים את המדרשים ש’מסתדרים’ עם הפשט.

אגב, יתכן שגישה זו מבארת גם את פשר קיצור פירושו של רש”י לכל הנ”ך (מלבד פירוש דברי הימים שלא נכתב ע”י רש”י)

רש"י לא כתב שעיקר פירושו נועד לסדר את המדרשים שמסתדרים עם הפשט
רש"י כתב שעיקר פירושו נועד לפשט ולמדרשים המסתדרים עם הפשט.
לא הבנתי איך זה מסביר את קיצור פירושו לנ"ך אך גם לא ראיתי קיצור כזה.

רש”י על הנ”ך קצר מאד ביחס לפירושו על התורה, דו”ק ותשכח.