פורום אוצר החכמה

בדרכם הראשונה לא"י (בשנה השנית לצאתם ממצרים) באו בנ"י לקדש ברנע (שבמדבר פארן) בגבולה של א"י משם נשלחו המרגלים. לפי המשמע מפשטות הכתובים, לא צריכים רשות משום אומה לעבור דרכם. ונשאלת השאלה, מדוע לא חזרו לשם לאחר ל"ח שנה אלא לקדש שבמדבר צין, והיו צריכים לבקש את טובותם של אחינו בני עשו ובני דודנו זרע לוט.

האכן לא נמצא במפרשים על דבר זה? או שמא שאילתי לא הובנה כראוי?
מסברת עצמי חשבתי אולי לא רצה הקב"ה להביאם למקום בו עמדו אבותיהם ונאלצו להסתובב שוב ולהתגלגל במדבר מ' שנה, שלא יפול מורך בלבבם לומר אף אנו נשוב כאבותינו.

אמנם גי' רש"י עה"ת בסדר עולם 'וחזרו לקדש', אבל לגי' רמב"ן ועוד לא חזרו לקדש, הם הקיפו את מדבר סיני מדרום להר שעיר (שמנגב א"י) מ' שנה ואז נצטוו ללכת לצפון (פר' דברים) ממזרח להר שעיר, והלכו בערבה (דרך הערבה) עד דרום מדבר צין וחנו לרגלי פטרה היא קדש.
וכ"ז מבואר נפלא באדרת אליהו להגר"א בפר' חוקת ובלק.