משו"ת
יד חנוך סימן ד
הנה בהגהות מיימוני (פרק שמיני מהלכות ספר תורה אות ג'), כתב וזה לשונו, מה שכותבין קצת נקדנים פרשת ויצא בלי פיסקא בתחלתה, לא כיוונו יפה, כי בפרשה זו יש פיסקא כמ"ש הרמב"ם (שם הל' ד'), רק בפרשת ויחי אמרו פרשה זו סתומה, וכן בדקתי בספרי אספמיא אשר יצא להם שם במעלותם, ומצאתי שבריש ויצא יש פרשה ורווח, עכ"ל:
אמנם ברמזי רבינו יעקב בעל הטורים ז"ל (ריש פ' ויצא) כתב, וזה לשונו, ויצא יעקב יש אומרים שפרשה זו סתומה וכו', עכ"ל. והנה מקור דברי האומרים שפרשה זו סתומה הוא מברייתא דספר התגין, שהוא ספר עתיק יומין מאוד, אך בספר מנחת שי ביאר כוונת המאמר שפרשת ויצא היא סתומה היינו שאין בכל הסדרה של ויצא שום פיסקא ורווח בין ענין לענין, מה שלא נמצא כן בשאר פרשיות, אבל אין כוונת המאמר על ריש הסדרה:
אכן נהירנא שבילדותי שמעתי מפי הישיש החסיד רבי יוסקי מבראד ז"ל (שהוא היה בן ביתו של הרבי המפורסם איש פלאי רבי מאיר מפרעמישלאן ז"ל), ההוא סיפר לי בתוך אחד השיחים, שפעם אחת בהיותו מסתופף בצל זקני הגאון הצדיק רבי שלום רוקח מבעלזא ז"ל נפל מילתא דא בפומיה מענין המאמר שבספר התגין שהביא בעל הטורים שפרשת ויצא היא סתומה, ואמר ר' יוסקי הנ"ל לפני זקני הנ"ל שלפי דעתו ביאור המאמר פרשה זו סתומה הכי פירושא, שהנה מתחלת התורה מן סידרא דבראשית עד סידרא דויצא, אין בנמצא שום סידרא שתהיה סתומה בתחלתה בריש הסידרה שמתחילין לקרות שם בציבור, אלא כולן הן פתוחות אבל לא סתומות, כלומר שבכל הפרשיות האלה נמסר להניח ריווח כשיעור פתוחה ולא כשיעור סתומה, כאשר תראה שבין פרשת בראשית לפרשת נח יש פתוחה, וכן בין פרשה נח לפרשה לך, ובין לך לוירא, ובין לחיי, ובין חיי לתולדות, בכולן יש פתיחות בריש התחלת הקריאה בציבור, אך הסתומה הראשונה בהתחלת הפרשה אנחנו מוצאים בראשונה בתחלת פרשת ויצא, כי שם כבר יש סתומה ולא פתוחה, וזהו כוונת המאמר ויצא יעקב פרשה זו סתומה. והוטבו הדברים בעיני זקני הגאון הנ"ל.
ואני שמעתי מהחסיד ר' יוסקי הנ"ל הרבה דברים יקרי ערך ופשטים מתוקים לחיך, כי היה פה מפיק מרגליות, ורוח חן הוצק בשפתיו.
ואני מצאתי בספר חזקוני (שמחברו חי בתחלת אלף הששי) שמשמע להדיא כפירוש ר' יוסקי ז"ל ולא כפירוש הרב מנחת שי, דאיתא התם בזה הלשון, ויצא יעקב למה פרשה זו סתומה וגם לא תמצא בכל הסדר שום פרשה, עכ"ל. מבואר מזה דתרי מילי נינהו, כי מה שכתב בתחלה פרשה זו סתומה אין כוונתו כדברי הרב מנחת שי שאין בפרשה זו פיסקא בין ענין לענין, שהרי כתב אחר כך, גם בכל הסדר לא תמצא שום פרשה, ודוק:
אך הוגד לי שבסדר רבינו מאיר הלוי מטולטולא ז"ל שם נמצא שפרשה ויצא צריכה להיות סתומה לגמרי כמו פרשת ויחי, אך אין הספר הזה של הרמ"ה ז"ל לפני. אך כבר קבלנו אנחנו לכתוב כרבינו הרמב"ם ז"ל שהגיה מספר בן אשר כידוע, אכן ספר תורה ישן נושן שנכתב בו פרשת ויצא סתום לגמרי מסתפינא לשלוח בו יד.