פורום אוצר החכמה

שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א:
ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ, אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל:

מלכישוע בן אליהועיני כתב:אריה (אֲרִי) בְּמִסְתָּרִים
ואין לך עסק בנסתרות..

הוגה כתב:הלו, אתה שם מימות הבית.. אני יכול להבין שבדורך עדיין לא שמעו על האר"י...

שער הכוונות - דרושי עלינו לשבח ונוסח התפילה דרוש א:
ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסדר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא רבי אלעזר בר' שמעון כנז' במדרש ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א בר"ש דהוה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ, אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל:

אכן כבר כתבו בזה, ודעת החוקרים כיום כדבריך.

הוגה כתב:

מלכישוע בן אליהועיני כתב:אריה (אֲרִי) בְּמִסְתָּרִים
ואין לך עסק בנסתרות..

אולי בגלגול הקודם שלי בימות הבית קראו לי ארי במסתרים..

אבל אעפ"כ, גם המאחרים את הקלירי, מאחרים אותו עד המאה ה-6 או ה-7, (מחכם באשי אני יודע: עיין תרביץ נ"ד תשמ"ה, עמ' 406-393)
לעומת זאת ר' משה הדרשן במאה ה-11 לסה"נ,

א"כ בין כך וביך כך לכאו' צודק שבטיישראל.

מלכישוע בן אליהועיני כתב: אלא רש"י לא ידע שהיה כבר כלי שלישי בשרשרת...

שבטיישראל כתב:

מלכישוע בן אליהועיני כתב: אלא רש"י לא ידע שהיה כבר כלי שלישי בשרשרת...

אגלה לך סוד ...

רש"י היה בקי בפיוטי הקליר שבמחזורי אשכנז וצרפת
כך דלא מסתבר מש"כ

נדה דם טוהר - בסלוק של פרשת פרה יסד ר' אליעזר הקליר מן הדם טחול הדם מטומאת נדה (אשה) טהרת בתולי אשה ומאשת איש יפת תואר לאיש וכנגד כותית לא פירש והכל עשה ע"פ הירושלמי.

בגולה כתב:אכן, אבל יצויין שבעלי התוס' ראו סילוק זה, שכן הביאו ממנו בתוס' חולין קט ב, ד"ה נדה:

מלכישוע בן אליהועיני כתב:

שבטיישראל כתב:

מלכישוע בן אליהועיני כתב: אלא רש"י לא ידע שהיה כבר כלי שלישי בשרשרת...

אגלה לך סוד ...

רש"י היה בקי בפיוטי הקליר שבמחזורי אשכנז וצרפת
כך דלא מסתבר מש"כ

ראש שבטי ישראל אתה וכל רז לא אניס לך. בחור כארזים :)

אולי בכ"ז דווקא הפיוט הלז לא היה ידוע לו, א"א לדעת בבירור. או שמא שמע את החידוש מפי רבו ורצה לחלוק לו כבוד בזה האופן.

חכם באשי כתב:כיום הוכח, שהקלירי פעל בראשית המאה השביעית, וראה בסוף ימיו את הכיבוש הערבי לארץ ישראל (שהיה בשנת 636). סקירה יפה על הדעות השונות בנוגע לזמנו של הקלירי הופיעה בזמנו ב'דאצ'ה' (ז"ל).

חכם באשי כתב:כיום הוכח, שהקלירי פעל בראשית המאה השביעית, וראה בסוף ימיו את הכיבוש הערבי לארץ ישראל (שהיה בשנת 636). סקירה יפה על הדעות השונות בנוגע לזמנו של הקלירי הופיעה בזמנו ב'דאצ'ה' (ז"ל).

בגולה כתב:פלא הוא הלשון "והנה ראיתי מי שהקשה" - כשהיא קושיית התוס' בחולין, כמו שהבאתי למעלה.

בברכה המשולשת כתב:ב. לעצם האשכול, כבר כתבתי לעיל שדרכו של רש"י להביא את דברי רבי משה הדרשן גם על דברים הרמוזים בדברי חז"ל או האמורים במדרשים בקצרה.

מעיין כתב:גם בענין השאילתות כתבו התוס' דהוא רב אחאי מרבנן סבוראי והסכימו האחרונים דהוא רב אחא משבחא מן הגאונים והרמ"ק והאר"י כתבו דהי' גלגול רב אחאי הקדמון עי' הקדמת העמק שאלה שפשט שם את כתנתו ולבש כתנת בד קודש לפרש הדברים בדרך הסוד

הבונה כתב:גם התוס' במקומות שכתבו שעשה ע"פ הירושלמי, סוברים שהיה אחרי האמוראים, ושתי דעות בתוס' גופא. ומוכח כך בלשון הרא"ש בברכות שכתב שעשה ע"פ הירו', ואח"כ מביא שי"א שהיה התנא ראב"ש.ויש שכתבו ליישב (מחזיק ברכה בשם המור וקציעה) שהכונה שהיה גלגול ראב"ש או ניצוץ מנשמתו. אמנם בשולחן הטהור (קומרנא) סי' סח סעיף ה' כתב שאינו ניצוץ ולא גלגול אלא ראב"ש בעצמו.

חכם באשי כתב:משולשת, אנא לדייק בפרטים:
פרופ' עזרא פליישר במאמרו 'לפתרון שאלת זמנו ומקום פעילותו של ר' אלעזר בירבי קיליר', תרביץ, נד (תשמה), שיחזר את הסילוק 'העת לגעור' משני חלקים, וייחס את כולו לקלירי. ועל ידי כך הוא ניסה (די בהצלחה) לחלט את זמנו של הפייטן.
אולם בהמשך נודע, שפליישר 'הדביק' שני סילוקים שונים: הראשון - 'העת לגעור', שכנראה אינו לקלירי, והשני - קטוע בתחילתו, והוא '...תעלה ארוכה', אותו חיבר הקלירי (זו היתה תגליתו של רפלר, כדומני, ועכ"פ לא של יוסף יהלום, שהוא, מצידו, שמח 'לרכוב' עליה...).
אחרי שנתגלתה הדבקת הסילוקים, הלכה ראייתו החתוכה של פליישר, אם כי עדיין הדבר ניתן להוכחה מהסילוק הקטוע '...תעלה ארוכה'. ובמיוחד שברור, למי שמתמצא היטב בתהליך התפתחותו של הפיוט הארצישראלי, שהקלירי היה בתחילת המאה השביעית.

שבטיישראל כתב:

בברכה המשולשת כתב:ב. לעצם האשכול, כבר כתבתי לעיל שדרכו של רש"י להביא את דברי רבי משה הדרשן גם על דברים הרמוזים בדברי חז"ל או האמורים במדרשים בקצרה.

אולי תביא כמה דוגמאות "לדרכו של רש"י" הנ"ל ?!

ותמת דבורה - מה ענין דבורה בבית יעקב, אלא לפי שאמרה רבקה ליעקב (כז מה) ושלחתי ולקחתיך משם, שלחה דבורה אצלו לפדן ארם לצאת משם, ומתה בדרך. מדברי רבי משה הדרשן למדתיה:

ותמת דבורה מינקת רבקה. ומהיכן נמצאת דבורה עם יעקב, והכתיב כי במקלי עברתי את הירדן הזה (בראשית לב יא), אלא מלמד ששלחתה רבקה להביא את יעקב, כדכתיב ושלחתי ולקחתיך משם (שם כז מה), ואירעה אסון בדרך ומתה בבית אל, ובא הכתוב ופירש מי היתה דבורה, שעד עכשיו לא נודע לנו שמה, אלא סתם כתיב וישלחו את רבקה אחותם ואת מניקתה (שם כד נט).

כברת ארץ - מדת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה:

כברת ארץ. אלפים אמה

כברת הארץ - מנחם פירש לשון כביר, רבוי, מהלך רב. ואגדה בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה שהניר מצוי, הסתיו עבר, והשרב עדיין לא בא. ואין זה פשוטו של מקרא, שהרי בנעמן מצינו (מ"ב ה יט) וילך מאתו כברת ארץ. ואומר אני שהוא שם מדת קרקע כמו מהלך פרסה או יותר, כמו שאתה אומר (ישעיה ה י) צמד כרם, (לעיל לג יט) חלקת שדה, כך במהלך אדם נותן שם מדה כברת ארץ:

והעבירו תער - מצאתי בדברי רבי משה הדרשן, לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודה זרה והיא קרויה זבחי מתים, והמצורע קרוי מת, הזקיקם תגלחת כמצורעים

וטהרתם אותם. ולמה היו צריכים טהרה, והלא אהרן שהיה מקריב לא היה צריך טהרה לא הוא ולא בניו, שהיו נכנסים לפני ולפנים מן ההיכל, ולוים לא היו משמשים אלא לישא את המשכן ואומרים שירה, והיו צריכים טהרה בזו, ולמה כן, לפי שהקב"ה לקחם בחלקו הלוים, שנאמר תחת פטרת כל [רחם] בכור (בבני) [כל מבני] ישראל (פסוק ט"ז), ואותם בכורות לא נפסלו, אלא על שעבדו ע"ז, וע"ז נמשלה במת, שנאמר ויאכלו (מזבחי) [זבחי] מתים (תהלים ק"ו כ"ח), מצורע נמשל במת, שנאמר אל נא תהי כמת (במדבר י"ב י"ב), ואומר בשנת מות המלך עוזיהו (ישעיה ו' א'), לפיכך הצריכם הזייה, של מי חטאת, כשם שעושים לטומאת מת, ולפי שנכנסו במקום הבכורים שהיו כאלו טמאי מתים, ולפי שהיו בכורות כמצורעים, לכך נאמר והעבירו תער על כל בשרם, ככתוב בטהרת המצורע והיה ביום השביעי יגלח וגו' (ויקר' י"ד ט'), וכשם שנאמר במצורע יכבס בגדיו, נאמר בלוים וכבסו בגדיכם, שצריכים טבילה:

ויקרא לה נבח - לה אינו מפיק ה"א. וראיתי ביסודו של רבי משה הדרשן לפי שלא נתקיים לה שם זה, לפיכך הוא רפה, שמשמע מדרשו כמו לא. ותמהני מה ידרוש בשתי תיבות הדומות לה (רות ב, יד) ויאמר לה בועז, (זכריה ה, יא) לבנות לה בית:

ודכותה: ונבח הלך וילכד את קנת [ואת בנותיה ויקרא לה נבח בשמו] (במדבר לב: מב), מלמד שלא עמד לה אותו השם

(יח - יט) הקריב נתנאל בן צוער. הקרב את קרבנו - מה תלמוד לומר הקריב בשבטו של יששכר, מה שלא נאמר בכל השבטים, לפי שבא ראובן וערער ואמר די שקדמני יהודה אחי, אקריב אני אחריו. אמר לו משה מפי הגבורה נאמר לי שיקריבו כסדר מסען לדגליהם. לכך אמר הקרב את קרבנו, והוא חסר יו"ד, שהוא משמע הקרב, לשון צווי, שמפי הגבורה נצטווה הקרב. ומהו הקריב הקרב שני פעמים, שבשביל שני דברים זכה להקריב שני לשבטים אחת שהיו יודעים בתורה, שנאמר (ד"ה א' יב, לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים, ואחת שהם נתנו עצה לנשיאים להתנדב קרבנות הללו. וביסודו של ר' משה הדרשן מצאתי אמר רבי פנחס בן יאיר, נתנאל בן צוער השיאן עצה זו:

(נב) ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר הקריב את קרבנו מה ת"ל לפי שבא ראובן ועירער אמר דיי שקדמני יהודה למסעות אקריב אני לתולדות נזף בו משה ואמר לו מפי הקודש נאמר לי להקריב למסעות שנאמר הקריב אין הקריב אלא שנאמ' לו מפי הקדש הקרב למסעות: נשיא יששכר לפי שזכה נתנאל בעצת נשיאים העלה עליו הכתוב כאלו הוא הקריב תחילה אבא חנין אומר משום רבי אליעזר לפי שזכה נתנאל בעצה זכה שניתן בינה בשבטו שנאמר ומבני יששכר יודעי בינה לעתים (ד"ה א' יב לג) ואומר ושרי ביששכר עם דבורה ויששכר כן ברק בעמק (שופטים ה טו) וכן הכתוב משבחו בבתי דינים במצרים שנאמר לישוב משפחת הישובי (במדבר כו כד) ואין ישוב אלא בתי דינין שנאמר ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי (יחזקאל לג לא) ואומר ויעקב איש תם יושב אהלים (בראשית כה כז) ואומר ולזבולון אמר שמח זבולון בצאתך ויששכר באהליך (דברים לג יח) (סליק פיסקא).