פורום אוצר החכמה

ברש"י פירש: כמשמעו, שלא אצער את אבא.

ואם כ"כ הקפיד עשו על כיבוד אב ואם, מדוע לא חשש לצערה של רבקה?

שמעתי מפי מו"ר הרה"ג אליהו מרגליות שליט"א ששמע מהרה"ג צבי חשין שליט"א שמכאן ראי' שיש איזה התנגדות מצד עשו לחשיבות של האמהות. הרב מרגליות הסביד התנגדות הזאת בספרו אמונת אליעזר פורים פרק ד' בשם רבו הרה"ג יצחק הוטנר זצ"ל.

אוה"ח פ' תולדות כה, כח:
ויאהב יצחק וגו' הנה לדבריהם ז"ל (תנחומא תולדות ח) שאמרו שהיה צד אביו בדברים האיך מעשרין את המלח, לא חש לעשות כן אלא ליצחק ולא לרבקה, כי לא לצד המצות היה חושש אלא לצד שהיה ירא מקללתו גם לתקות הברכות משא"כ רבקה, ולזה תמצא שלא אמר יקרבו ימי אבל אבי ואמי אלא אבי (להלן כז מא):

אמנם ראה בב"ר (עו ב): ויירא שלא יהרוג ויצר לו שלא יהרג, אמר כל השנים הללו יושב בארץ ישראל תאמר שהוא בא עלי מכח ישיבת א"י, כל השנים הללו הוא יושב ומכבד את הוריו תאמר שהוא בא עלי מכח כיבוד אב ואם שהרי כך אמר יקרבו ימי אבל אבי.
הרי שהמד' אינו מחלק בפס' זה בין אביו לאמו

ומה שהביא מאה"ח אין זה ראיה, כי כתב להדיא שאי"ז משום המצוה, ורש"י כתב שעשה כן שלא לצער את אבא. ובמד' שהבאתי כאן כתב להדיא שעשה כן מחמת מצות כאו"א

אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב

רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב

זה פ ש ט ? !

לייטנר כתב:

רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב

זה פ ש ט ? !

כפשוטו ממש כמין חומר

רבינו הגודל כתב:

לייטנר כתב:

רבינו הגודל כתב:אני שמעתי פשט נפלא שיקרבו ימי אבל אבי ואבל אסור בלימוד תורה וממילא כשיעקב לא ילמד אוכל להרוג אותו כשתורה לא מגינה עליו, וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב

זה פ ש ט ? !

כפשוטו ממש כמין חומר

תקרא לזה איך שאתה רוצה, פשט זה לא.

זה פשט שבדרש...
בישיבות מכנים גם את זה "פשט"...

ואיך שלא יהיה, איכא למישדי נרגא בפירוש זה, שהרי הוכיחו האחרונים מדברי הח"צ (סי' ק) דאבל חייב ללמוד בדברים הרעים ואינו פטור לגמרי ממצוות ת"ת. וכ"כ עוד אחרונים שאבל חייב בת"ת.
ומיהו, זה כביר שהעירותי דמדברי רש"י במו"ק (כא.) ד"ה ואסור, מוכח שפטור מכל וכל, דאל"כ לא מקשי מידי. ע"ש.

מה שכתב שהוא "פשט" לכאורה קאי רק על זה:

וא"כ שפיר חיכה שאביו ימות שהיה יותר זקן מאימו בהרבה ורצה כבר להרוג את יעקב

'פשט' זה מובא ב'כלי יקר' שם וז"ל:
כלי יקר
"יקרבו ימי אבל אבי. תלה הדבר בימי אבל לפי שאבל אסור לעסוק בתורה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ויצחק אמר והיה כאשר תריד דהיינו בזמן שלא יעסקו בתורה ופרקת עלו, וא"כ באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין עליו ואז אהרגה את אחי. ומטעם זה ארז"ל (ברכות מד ע"ב) שהאבל צריך שמירה לפי שאין בו התורה המגינה עליו שנאמר (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך:

ההוא תלמידא כתב:ואיך שלא יהיה, איכא למישדי נרגא בפירוש זה, שהרי הוכיחו האחרונים מדברי הח"צ (סי' ק) דאבל חייב ללמוד בדברים הרעים ואינו פטור לגמרי ממצוות ת"ת. וכ"כ עוד אחרונים שאבל חייב בת"ת.

עי' במה שכתב בנפתלי שבע רצון ובכפלים לתושיה - [בתוך חומש פתשגן הדת]

אורייתא! כתב:'פשט' זה מובא ב'כלי יקר' שם וז"ל:
כלי יקר
"יקרבו ימי אבל אבי. תלה הדבר בימי אבל לפי שאבל אסור לעסוק בתורה בפקודי ה' ישרים משמחי לב, ויצחק אמר והיה כאשר תריד דהיינו בזמן שלא יעסקו בתורה ופרקת עלו, וא"כ באבלו ודאי לא יעסוק בתורה ולא יהיה לו דבר המגין עליו ואז אהרגה את אחי. ומטעם זה ארז"ל (ברכות נד ע"ב) שהאבל צריך שמירה לפי שאין בו התורה המגינה עליו שנאמר (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך:

וכ"כ בש"כ על התורה
ומרגלא בפומי' דהבית ישראל להוסיף על דברי הכל"י דש"מ מהכא דלימוד שלא לומדים בשמחה אין בכוחו להגין [וכפי שכתב הכפלים לתושי'].

באם לבינה פי' כיון שרבקה היתה בעזרתו לקבל הברכות לכן שנאתו גם עליה, ותמות גם היא כשיהרג את יעקב מתוך צערה ולא חשב להמתין רק בשביל אביו.

לייטנר כתב:זה פ ש ט ? !

ביטוי אידישאי הוא, שתרגומו: פירוש מחוכם.

מתחכם