שינויי נוסח לא משמעותיים בעידן מאגרים אלקטרוניים

[חושיאל]

אחת ההתלבטויות הגדולות בהדרת ספר מחדש הוי איזה שינויי נוסחאות ראוי לציין. עיקר השאלה לגבי שינויים לא משמעותיים באיות המילים או אפילו בנוסח המדויק כשאין שינוי במשמעות.
יש מהדרים לציין כל שינוי נוסח לו הקטן ביותר אפילו - כגון/כמו, וזה מעצבן ומפריע ללומד בלי להועיל לו כלל. דוגמא א' שאחד העיר אותי בספר שהוא עוסק בו: בכל מהדורת הדפוס של אותו ספר במשך יותר מחמש מאות שנה איתא - "וכן פסק המיימוני כמו האלפסי", אבל בכת"י הכי מדויק ומוסמך איתא - "וכן פסק רבי משה ב"ר מיימון כפסק האלפס". כמובן בספר הם מעדיפים כת"י עתיק ומדויק ע"פ נוסח הדפוס, ולכאורה ציין נוסח הדפוס רק מפריע שלא לצורך.
אך דא עקא, היום הרבה אנשים ואני בתוכם נוהגים להשתמש במאגרים אלקטרוניים, וחיפושים א' מהכלים הכי חשובים. כשמחפשים אם מישהו הביא דבר זה עושים חיפוש של מילים בתוך הספר. המחפש נוסח המדויק ע"פ כת"י לא ימצא אותו משום שכל המחברים בחמש מאות האחרונות היו להם מהדורת דפוס והיה להם נוסח אחר. יוצא שאע"פ שאין שום שינויי משמעות כלל מ"מ יש בזה תועלת ללומד לדעת נוסחאות אחרות.
אפשר להרחיב הגדר שינוי משמעותי מטעם זה, אבל זה עדיין מעצבן ומפריע.
עוד אפשרות לוותר על נוסח הכ"י כל זמן שאין שינוי משמעותי אבל גם זה אינו כ"כ פשוט. יש מקומות שנוסח הכת"י זורם יותר ונכון יותר אע"פ שכל אחד יבין נוסח הדפוס בלי בעיה. האם גם בזה יש להעיף נוסח הדפוס רק משום שיהיה בזה תועלת למחפש במחשב?
לא מצאתי פתרון מושלם, אולי לא' החברים יש.

[עדיאל ברויאר]

לענ"ד תמיד יש להעדיף את הנוסח הנחשב מקורי יותר.
דווקא הדוגמה שהבאת יכולה להיות משמעותית. בדיוק עכשיו אני עוסק בבירור לגבי חכם אחד, כשאחד הגורמים שמשפיעים על הדיון הוא צורת הכינוי שהוא מכנה את אחד מהראשונים.
לענ"ד אין ברירה למחפשים אלא להפעיל את שיכלם ולא ליפול לשינויים כאלו (כדוגמה - לא לחפש מילים שיש בסופן ם/ן שמתחלפות, וכן לא לחפש מילים שמרבים לקצר אותן כגון אפילו/אפי', וכן על זו הדרך). הרי באותה מידה גם כשאתה מוסיף משפט שנשמט זה יפריע למחפשים (ולכן לפעמים צריך לחפש כמה מדגמים שונים מהטקסט בשביל לאתר את כל המובאות ממנו).

[לעומקו של דבר]

לענ"ד תמיד יש להעדיף את הנוסח הנחשב מקורי יותר.
דווקא הדוגמה שהבאת יכולה להיות משמעותית. בדיוק עכשיו אני עוסק בבירור לגבי חכם אחד, כשאחד הגורמים שמשפיעים על הדיון הוא צורת הכינוי שהוא מכנה את אחד מהראשונים.
לענ"ד אין ברירה למחפשים אלא להפעיל את שיכלם ולא ליפול לשינויים כאלו (כדוגמה - לא לחפש מילים שיש בסופן ם/ן שמתחלפות, וכן לא לחפש מילים שמרבים לקצר אותן כגון אפילו/אפי', וכן על זו הדרך). הרי באותה מידה גם כשאתה מוסיף משפט שנשמט זה יפריע למחפשים (ולכן לפעמים צריך לחפש כמה מדגמים שונים מהטקסט בשביל לאתר את כל המובאות ממנו).

אתה מתכוון, ולא לציין בכלל את השינוי?

[עדיאל ברויאר]

כן. אם ברור לנו מהו העד נוסח המקורי יותר, ואם השינוי אינו קריטי להבנת הדברים. כמובן שזה מצריך זהירות.
וכמובן, לציין את אופי העבודה והכרעת הנוסח במבוא.

[השואל מרבו]

אולי אפשר לציין את השינויי נוסח הפחות משמעותיים במדור נפרד בסוף הספר, וכמו שעשו ברמב"ם מהדורת פרנקל. כמדומה שזוהי פשרה לא-רעה. כמובן להדגיש בהתחלה את המדור הנ"ל. ואולי גם להדגיש שלפני האחרונים שהשתמשו עם הדפוס היתה גירסא אחרת לפעמים, וממילא בחיפושים וכדומה יש לעיין מקודם במדור בסוף.

[אוצר החכמה]

אולי הנושא הזה הוא הזדמנות להעלות עניין שאני חושב עליו. האפשרות ליצור פרוטוקול וגם כלי תכנה שיאפשרו למוציאי ספרים להכין אותם למאגרים אלקטרוניים, אני כמובן חושב על האוצר, אבל אם הפרוטוקול יהיה מוצלח אולי אחרים יאמצו אותו, ובמסגרת הזאת לנצל את האפשרות להוסיף מידע שבספר מודפס אין לו מקום.

אם נתייחס לדוגמה המדוברת, לתת אפשרות לעורך הספר להכניס שינויי נוסחאות שמסיבות המוזכרות לעיל אין מקומן בספר מודפס, ובמאגר אלקטרוני הם יהיו באופן חבוי, כלומר שאדם יוכל לראותם אבל לא ייאלץ לראותם.

דוגמאות נוספות מילות מפתח שעיקר תועלתן לחיפושים. הגדרות חילופיות למילים. ר"ת פתוחים לצורך חיפוש וכדומה.
מה דעתכם?

[צופר הנעמתי]

אולי הנושא הזה הוא הזדמנות להעלות עניין שאני חושב עליו. האפשרות ליצור פרוטוקול וגם כלי תכנה שיאפשרו למוציאי ספרים להכין אותם למאגרים אלקטרוניים, אני כמובן חושב על האוצר, אבל אם הפרוטוקול יהיה מוצלח אולי אחרים יאמצו אותו, ובמסגרת הזאת לנצל את האפשרות להוסיף מידע שבספר מודפס אין לו מקום.

אם נתייחס לדוגמה המדוברת, לתת אפשרות לעורך הספר להכניס שינויי נוסחאות שמסיבות המוזכרות לעיל אין מקומן בספר מודפס, ובמאגר אלקטרוני הם יהיו באופן חבוי, כלומר שאדם יוכל לראותם אבל לא ייאלץ לראותם.

דוגמאות נוספות מילות מפתח שעיקר תועלתן לחיפושים. הגדרות חילופיות למילים. ר"ת פתוחים לצורך חיפוש וכדומה.
מה דעתכם?

נשמע לי רעיון מבריק, אם זה יתפוס ירויחו מזה מכל הכיוונים. יכולים להיות לזה עוד המון שימושים. עצם המיחשוב של שינויי נוסחאות של ספרים יכול להיות ממנו תועלת רבה, ואם יהיו הרבה ספרים כאלו יהיה עוד הרבה מה לעשות עם זה כמו בדיקות שיטתית של גירסאות ושנויי נוסחאות בין סוגי כ"י, בדיקת סוגי טעויות בספרים או אצל סופרים מסוימים, שכיחויות של ביטויים וקיצורים במקומות ובתקופות ועוד הרבה.

[תבא]

אולי הנושא הזה הוא הזדמנות להעלות עניין שאני חושב עליו. האפשרות ליצור פרוטוקול וגם כלי תכנה שיאפשרו למוציאי ספרים להכין אותם למאגרים אלקטרוניים, אני כמובן חושב על האוצר, אבל אם הפרוטוקול יהיה מוצלח אולי אחרים יאמצו אותו, ובמסגרת הזאת לנצל את האפשרות להוסיף מידע שבספר מודפס אין לו מקום.

אם נתייחס לדוגמה המדוברת, לתת אפשרות לעורך הספר להכניס שינויי נוסחאות שמסיבות המוזכרות לעיל אין מקומן בספר מודפס, ובמאגר אלקטרוני הם יהיו באופן חבוי, כלומר שאדם יוכל לראותם אבל לא ייאלץ לראותם.

דוגמאות נוספות מילות מפתח שעיקר תועלתן לחיפושים. הגדרות חילופיות למילים. ר"ת פתוחים לצורך חיפוש וכדומה.
מה דעתכם?

גם בלי קשר לספר מסויים הרעיון הנ"ל משדרג מאד את מנוע החיפוש, כגון בדוגמא שבפתיחת האשכול, כאשר מחפשים רמב"ם, יופיע גם: המיימוני, וכל הטיותיו השונות. וכן בחיפוש הרי"ף יופיעו: אלפסי, רב אלפס וכדו'.

[עמקן]

בענין שינויי לשון, האם יש איזה שינויי משמעות בין משום או מטעם. לדוגמא במשפט: ואין להתיר מטעם דאמרינן כו'