גימפעל כתב:שאלת כבר: viewtopic.php?f=47&t=28401
פלגינן כתב:אנסה לענות בקצרה:
בספר הלכתי המבוסס על מקורות רבים ככל הניתן, מדובר בעבודה טרחנית ביותר, והמפתח מתארך מאוד. [אא"כ מסדרים נוסחה אוטומטית, לא תמיד עולה יפה]. נניח הוצאת ספר 'השואל מרבו' על הל' שאלת חכם, אין אחד שילמד מסכת שבת דף ג' ויחפש מה אומר בעל 'השואל מרבו' בסוגיה זו. ולכן אין טעם להשקיע יתר על המידה במפתח מקורות, כי בד"כ במפתח ערכים מפורט ימצא המעיין את חיפושו.
נשר כתב:כתבו כאן שבספר הלכתי פחות חשוב המפתח ערכים בסוף.
השואל מרבו כתב:ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)
פלגינן כתב:השואל מרבו כתב:ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)
קודם כל, הסידור לפי א"ב גם בעמודה שנייה [ערכים משניים] נעשה אוטומטית, ומכיוון שאין דעותיהם שוות ועבור כל אחד הדברים מסודרים בראש בסדר אחר, לכן אין סדר מסוים טוב יותר מאשר לפי א"ב. [אלא שיש להחריג מתוך זה שורות שמפנות לערך אחר; ע"ע פלוני, שאת זה כן כדאי להשים בראש הרשימה הפנימית (או בסוף, אבל במדיניות אחידה)].
ואם אתה שואל מניסיון, אתה יכול לנסות להתחיל לשבור את הראש, לא תגמור עם זה, וחבל. בתוך ערך ראשי אחד, הלומד לא יצטרך לחפש יותר מדיי. ואם אכן הוא ארוך מאוד, תשקול לחלק את הערך הראשי לסיווגים פרטניים יותר.
השואל מרבו כתב:פלגינן כתב:השואל מרבו כתב:ראיתי שמפתח ערכים מסויים [לא בדקתי עוד], שגם בתוך הערך, הוא מסדר את הדברים לפי האלף בית. זה נראה לי קצת מוזר, דבשלמא הערכים עצמם - אפשר לשער איך זה יהיה כתוב, וממילא יש תועלת בסידור לפי האלף בית, אבל בתוך הערך עצמו, קשה לשער איך זה יהיה כתוב; לפעמים זה פותח בתיבת "האם" [האם בע"ח שגבה... וכדומה] ולפעמים זהו המשך של הערך [שגבה...], וכו' וכו'. ממילא כמודמה שאין בזה תועלת. אני הייתי חושב לסדר את זה לפי מה שיותר סביר שמעניין את הלומד - אמנם לא תמיד אפשר לדעת, אבל לפעמים יש איזה נדון צדדי ויש נדון עיקרי יותר. והיכן ששקולים, אז לסדר לפי האלף בית [או לפי הבא ליד]. כמו כן אפשר להתחשב ב"סוג", לסדר את כל ה"בשיטת" לחוד [בשיטת הרמב"ם בזה, בשיטת רש"י בזה] ואת הספקות לחוד, וכדומה. כמדומה לי שיש בזה הרבה תועלת מאשר סדר האלף בית. אין לי שום נסיון בזה, אשמח לקבל חוו"ד מבעלי נסיון. (או בעריכת מפתח או בשימוש במפתח.)
קודם כל, הסידור לפי א"ב גם בעמודה שנייה [ערכים משניים] נעשה אוטומטית, ומכיוון שאין דעותיהם שוות ועבור כל אחד הדברים מסודרים בראש בסדר אחר, לכן אין סדר מסוים טוב יותר מאשר לפי א"ב. [אלא שיש להחריג מתוך זה שורות שמפנות לערך אחר; ע"ע פלוני, שאת זה כן כדאי להשים בראש הרשימה הפנימית (או בסוף, אבל במדיניות אחידה)].
ואם אתה שואל מניסיון, אתה יכול לנסות להתחיל לשבור את הראש, לא תגמור עם זה, וחבל. בתוך ערך ראשי אחד, הלומד לא יצטרך לחפש יותר מדיי. ואם אכן הוא ארוך מאוד, תשקול לחלק את הערך הראשי לסיווגים פרטניים יותר.
אני מבין. אבל בספר שאני עוסק בו נאלצתי להכניס קושיות שדן בה המחבר, והקושיות הם לא הכי פופולריות ללומד בן זמננו, ומאידך גיסא יש נידונים יסודיים, לא כדאי להקדימם?
השואל מרבו כתב:אני לא בטוח, אבל לא מצאתי דרך אחרת. נניח שהספר עוסק בענייני שבת, ויש סימן אחד על מלאכת מחשבת. וודאי תסכים שלא מספיק לכתוב רק "מלאכת מחשבת" - עי' סימן י', אלא צריך לפרט יותר. בא נניח שהמחבר מקשה איך ילפינן מקרא פלוני שצריך מלאכת מחשבת, הרי איכא ב' כתובין הבאין כאחד. איך אני אמור לקצר את זה? וכי אני אכתוב "קושיא על הא דילפינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני? מה אתה מציע? אולי "בהא דילפינן דבעינן מלאכת מחשבת מקרא פלוני". אבל אם יש עשר קושיות במהלך הסי' על הא דילפינן מקרא פלוני דבעינן מלאכת מחשבת? די הרבה פעמים לא מצאתי דרך להמלט. וגם קושיות מעין אלו פחות מעסיקים את רוב הלומדים דהיום, לכן חשבתי אולי לשים את זה בסוף.
אשמח מאוד אם יש דרך לא לפרט את הקושיא, אבל איך?
דרך אגב, מה התכוונת שסדר הא"ב נהיה אוטומטי? איך עושים את זה? [אני חדש בתחום כפי שאתה מבין]
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 81 אורחים