סגי נהור כתב:בכלל, בכתיבה תורנית, לרוב עדיפה לשון העבר: והקשו התוס'... ותירצו... על לשון ההווה.
צופר הנעמתי כתב:סגי נהור כתב:בכלל, בכתיבה תורנית, לרוב עדיפה לשון העבר: והקשו התוס'... ותירצו... על לשון ההווה.
אם כבר, אז בכתיבה תורנית עדיפה הסדר התחבירי המקורי של העברית - פועל-נושא - והתוס' הקשו ... והרשב"א כתב... על הצורה ההפוכה (הרגילה היום בשפה בעקבות השפות האירופאיות).
סגי נהור כתב:צופר הנעמתי כתב:סגי נהור כתב:בכלל, בכתיבה תורנית, לרוב עדיפה לשון העבר: והקשו התוס'... ותירצו... על לשון ההווה.
אם כבר, אז בכתיבה תורנית עדיפה הסדר התחבירי המקורי של העברית - פועל-נושא - והתוס' הקשו ... והרשב"א כתב... על הצורה ההפוכה (הרגילה היום בשפה בעקבות השפות האירופאיות).
לא הבנתי כלל את דבריך. כפי שכתבת התחביר המצוי יותר בלשון הקודש הוא אכן פועל-נושא, כמו: ויאמר אלקים... וגם בלשון חז"ל: אמר רבי עקיבא... והוא כמו שכתבתי אני: הקשו התוס'. ואילו בשפות האירופאיות הסדר הוא נושא-פועל: האבן תוספות געפרעגט, Tosfos asked, והוא כמו שכתבת אתה: התוס' הקשו.
דעת_האברך כתב:יישר כח לעונים. אוסיף עוד שאלה בנידון: האם לכתוב "תוספות מקשים" או "התוספות מקשים" בה"א הידיעה?
כדכד כתב:מו"ר שליט"א היה תמיד מתקן שיאמרו תוס' בלשון רבים אולם אחד מרבותי העיר שהיה ראוי לומר התוספות אומרות או התוספת אומרת ולא התוספות אומרים אבל המקובל בכתיבה תמיד כמןו שכתבו לפני לכתוב "התוספות אומרים" "מקשים" וכו'
בברכה המשולשת כתב:אני הקטן תמיד משנה זאת ללשון רבים, אא"כ המחבר מתעקש מאוד, שאז הדרך היא לוותר ולא לצער יהודי ת"ח
בעל קורא כתב:כדכד כתב:מו"ר שליט"א היה תמיד מתקן שיאמרו תוס' בלשון רבים אולם אחד מרבותי העיר שהיה ראוי לומר התוספות אומרות או התוספת אומרת ולא התוספות אומרים אבל המקובל בכתיבה תמיד כמןו שכתבו לפני לכתוב "התוספות אומרים" "מקשים" וכו'
לפי דבריו יוצא שצריך לומר גם כן "חנוכה שמחה" ו"פורים שמחים" (וכבר שמעתי מי שאומר כן).
ולמה באמת לא אומרים כן? כי הכוונה לחג חנוכה שמח, ולחג פורים שמח, ולא למילת חנוכה או פורים.
בדיוק כך גם תוספות, שכשאומרים "תוספות אומרים" או "תוספות מקשים" הכוונה לבעלי התוספות, ולא לתוספות עצמן, ופשוט.
כדכד כתב:חנוכה ופורים אינם חגים
בחנוכה אין מצוה לשמוח. אשתי כותבת על משלוח מנות "פורים שמחים" אך זה לחידודא בעלמא וב"פורים שמח" הכונה "יום פורים שמח".
מכל מקום תודה שתירצת לי את הנהגת והקפדת מו"ר שליט"א
איש גלילי כתב:דוקא ימי הפורים נקראים במגילה רק בלשון רבים, ומשמע שלשון רבים הוא רק מפני שהם שני ימים, ובעיקרון יום אחד מהם היה ראוי לו להקרא 'פור'.
סגי נהור כתב:בכלל, בכתיבה תורנית, לרוב עדיפה לשון העבר: והקשו התוס'... ותירצו... על לשון ההווה.
טברייני כתב:ולמה לא נאמר, 'הקשה בתוספות', והרי לא מוכרח שכמה בעלי תוס' הקשו והלא יתכן שאחד מבעלי התוס' שאל שאלה זו.
טברייני כתב:סגי נהור כתב:בכלל, בכתיבה תורנית, לרוב עדיפה לשון העבר: והקשו התוס'... ותירצו... על לשון ההווה.
ומה אם שפתיהם דובבות בקבר, וא"כ צ"ל מקשין התוס' ומתרצין וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 19 אורחים