עזרה בפיענוח והקשר בין המילים

[איתן נוי]

עזרה בפיענוח והקשר בין המילים-"אברהם את ידו" פלאג'י
למעשה כל מה שמסומן בריבוע ספק הוא אצלי או שלא הצלחתי לפענח. אשמח מאוד לעזרה.
זכות הרהמ"ח תעמוד לעוזרים.

[נוריאל עזרא]

עזרה בפיענוח והקשר בין המילים-"אברהם את ידו" פלאג'י
למעשה כל מה שמסומן בריבוע ספק הוא אצלי או שלא הצלחתי לפענח. אשמח מאוד לעזרה.
זכות הרהמ"ח תעמוד לעוזרים.

הצילום שסיפקת קשה לקריאה כאן הוא קצת יותר מוצלח:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

מה שכתבת דו"כ המאמר, צ"ל דז"כ = דזה כוונת המאמר.
מה שכתבת מז' מצות ב"נ זה נראה נכון וראה כאן:
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... son&id=960

מה שכתבת: "אמ"ל" זה נראה נכון ואולי(לפום ריהטא) הוא ר"ת 'אמר ליה' וצריך עוד לעיין בזה.

[נוריאל עזרא]

מה שכתבת: "אבל אתה מאחים יש לך ליטול וכולי האי יקרא דאין בידי ליתן דאינו סובל העוה"ז לשלם שכר לעושין לשמה כי לא יכילהו השכר המקום של עוה"ז"

נראה דמילת 'יקרא' זו יש לנקד היוד בחיריק הקוף בקמץ והריש בצירי .וכנראה הכוונה וכולי האי יקרא(והכי הרבה יתרחש)

[נוריאל עזרא]

מה שכתבת: "דאינו סובל העוה"ז לשלם שכר לעושין לשמה כי לא יכילהו השכר המקום של עוה"ז ולא משום השגתו ח"ו דהיד ה' תקצר אלא דמחוסר נתינה מצד המקבל למקום שדר דאין לו מקום לקבל השכר "
נראה שכתבת ב' מלים אלו נכון. והכוונה בזה כי כתב שלא יקבל שכר בעוה"ז ובא לשלול שזה לא מחוסר היכולת ח"ו של ה' להשיגו(מחוסר השגתו) דהיד ה' תקצר? אלא שהמקבל לא יכול לקבלו מחמת ש'דר' בעולם הזה שהעולם הזה לא יכול להכיל את השכר וזהו "מצד המקבל (ביחס) למקום שדר(שהוא העולם הזה) שאין לו(למקבל) מקום(בעולם הזה) לקבל שכר.

[נוריאל עזרא]

מה שכתבת: דבדין בני אדם *צתי למטען לשם פקדון היה" * צ"ל 'מצי'.

[נוריאל עזרא]

מה שכתבת: "ברם בשמים ממעל פעלת לחוסים בך דמיהב יהב בדהך מתנה " כצ"ל: "ברם בשמים ממעל פעלת לחוסים בך דמיהב יהבי בדרך מתנה"

מה שכתבת: "אבל בהקב"ה אינו כן" כתבת נכון. והכוונה אצל הקב"ה או בעבור הקב"ה.

[נוריאל עזרא]

מה שכתוב :"כך לעשו נתן מיד לשלם לו שכר *כאו"א" *כאו"א = כיבוד אב ואם.

מה שכתבת: "למה רב טובך רב מאוד *מחציו לכך אשר צפנת ליראיך" צפון * צ"ל 'מחנהו' והוא ע"פ הפסוק ביואל פרק ב יא. "...כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ...". והוא השתמש בלשון הפסוק ביואל לבאר הפסוק בתהלים ע"פ דרכו שהעושה מצווה לשם שמים אין די הכיל בעולם הזה לשכר וצריך למקום גדול הלא הוא העולם הבא. כך: כיון דהוא לשמה וצריך ל"מה רב טובך" (ובשביל זה צריך)"רב מאוד מחנהו", (ומסיבה זו שהשכר כה רב שצריך מקום גדול לקבלו שאינו באפשר בעולם הזה) לכך "אשר צפנת ליראיך".(וזו הסיבה שאתה(הקב"ה) שומר וצופן את השכר על המצות לשמה[לעולם הבא]).

ובהמשך כתבת "דשם חארכה ולרחבה " וצ"ל לארכה ולרחבה"

[איתן נוי]

עזרה בפיענוח והקשר בין המילים-"אברהם את ידו" פלאג'י
למעשה כל מה שמסומן בריבוע ספק הוא אצלי או שלא הצלחתי לפענח. אשמח מאוד לעזרה.
זכות הרהמ"ח תעמוד לעוזרים.

הצילום שסיפקת קשה לקריאה כאן הוא קצת יותר מוצלח:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

מה שכתבת דו"כ המאמר, צ"ל דז"כ = דזה כוונת המאמר.
מה שכתבת מז' מצות ב"נ זה נראה נכון וראה כאן:
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... son&id=960

מה שכתבת: "אמ"ל" זה נראה נכון ואולי(לפום ריהטא) הוא ר"ת 'אמר ליה' וצריך עוד לעיין בזה.

יישר כח ותודה רבה

[איתן נוי]

מה שכתבת: "אבל אתה מאחים יש לך ליטול וכולי האי יקרא דאין בידי ליתן דאינו סובל העוה"ז לשלם שכר לעושין לשמה כי לא יכילהו השכר המקום של עוה"ז"

נראה דמילת 'יקרא' זו יש לנקד היוד בחיריק הקוף בקמץ והריש בצירי .וכנראה הכוונה וכולי האי יקרא(והכי הרבה יתרחש)

חזק וברוך

[איתן נוי]

[quote="נוריאל עזרא"]מה שכתוב :"כך לעשו נתן מיד לשלם לו שכר *כאו"א" *כאו"א = כיבוד אב ואם.

מה שכתבת: "למה רב טובך רב מאוד *מחציו לכך אשר צפנת ליראיך צפון" * צ"ל 'מחנהו' והוא ע"פ הפסוק ביואל פרק ב יא. "...כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ...". והוא השתמש בלשון הפסוק ביואל לבאר הפסוק בתהלים ע"פ דרכו שהעושה מצווה לשם שמים אין די הכיל בעולם הזה לשכר וצריך למקום גדול הלא הוא העולם הבא. כך: כיון דהוא לשמה וצריך ל"מה רב טובך" (ובשביל זה צריך)"רב מאוד מחנהו", (ומסיבה זו שהשכר כה רב שצריך מקום גדול לקבלו שאינו באפשר בעולם הזה) לכך "אשר צפנת ליראיך צפון".(וזו הסיבה שאתה(הקב"ה) שומר וצופן את השכר על המצות לשמה[לעולם הבא]).
א"כ מה ביאור המשפט: "וצריך למה רב טובך רב מאוד מחנהו לכך אשר צפנת ליראיך".

גם במילים "וצריך למה רב טובך" נראה שחסרות כאן מס' מילים או מילה.

[נוריאל עזרא]

מה ששאלת בסוף האם הכוונה לפרק כה בספר אבי הנחל פלאג'י.
אמנם לא הצלחתי לקרוא את האותיות אבל בחיפוש בספר בלי ספק כוונתו לפרק מב
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

[איתן נוי]

מה שכתוב :"כך לעשו נתן מיד לשלם לו שכר *כאו"א" *כאו"א = כיבוד אב ואם.

מה שכתבת: "למה רב טובך רב מאוד *מחציו לכך אשר צפנת ליראיך צפון" * צ"ל 'מחנהו' והוא ע"פ הפסוק ביואל פרק ב יא. "...כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ...". והוא השתמש בלשון הפסוק ביואל לבאר הפסוק בתהלים ע"פ דרכו שהעושה מצווה לשם שמים אין די הכיל בעולם הזה לשכר וצריך למקום גדול הלא הוא העולם הבא. כך: כיון דהוא לשמה וצריך ל"מה רב טובך" (ובשביל זה צריך)"רב מאוד מחנהו", (ומסיבה זו שהשכר כה רב שצריך מקום גדול לקבלו שאינו באפשר בעולם הזה) לכך "אשר צפנת ליראיך צפון".(וזו הסיבה שאתה(הקב"ה) שומר וצופן את השכר על המצות לשמה[לעולם הבא]).
א"כ מה ביאור המשפט: "וצריך למה רב טובך רב מאוד מחנהו לכך אשר צפנת ליראיך".

גם במילים "וצריך למה רב טובך" נראה שחסרות כאן מס' מילים או מילה.

ומז' מצות ב"ן
האם כאן הכוונה ומז' מצוות בני נח?

[איתן נוי]

מה ששאלת בסוף האם הכוונה לפרק כה בספר אבי הנחל פלאג'י.
אמנם לא הצלחתי לקרוא את האותיות אבל בחיפוש בספר בלי ספק כוונתו לפרק מב
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

תבורך מפי עליון ע"כ שהנחת דעתי
זכות המחבר תעמוד לך ויאר ה' פניו אליך

[נוריאל עזרא]

מה שכתוב :"כך לעשו נתן מיד לשלם לו שכר *כאו"א" *כאו"א = כיבוד אב ואם.

מה שכתבת: "למה רב טובך רב מאוד *מחציו לכך אשר צפנת ליראיך", צפון * צ"ל 'מחנהו' והוא ע"פ הפסוק ביואל פרק ב יא. "...כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ...". והוא השתמש בלשון הפסוק ביואל לבאר הפסוק בתהלים ע"פ דרכו שהעושה מצווה לשם שמים אין די הכיל בעולם הזה לשכר וצריך למקום גדול הלא הוא העולם הבא. כך: כיון דהוא לשמה וצריך ל"מה רב טובך" (ובשביל זה צריך)"רב מאוד מחנהו", (ומסיבה זו שהשכר כה רב שצריך מקום גדול לקבלו שאינו באפשר בעולם הזה) לכך "אשר צפנת ליראיך", צפון.(וזו הסיבה שאתה(הקב"ה) שומר וצופן את השכר על המצות לשמה[לעולם הבא]).
א"כ מה ביאור המשפט: "וצריך למה רב טובך רב מאוד מחנהו לכך אשר צפנת ליראיך".

גם במילים "וצריך למה רב טובך" נראה שחסרות כאן מס' מילים או מילה.

לדעתי לא חסר ואולי כך כוונתו: כיוון דהוא לשמה, וצריך(=וראוי) ל"מה רב טובך"(אשר יכול להתקיים רק ב-) "רב מאוד מחנהו" לכך "אשר צפנת ליריאיך", צפון.
או שהכוונה כך: כיוון שהוא לשמה(והוסבר לעיל ששכרו גדול) וצריך(כלומר "והצריך") ל"מה רב טובך", "רב מאוד מחנהו".(כלומר אותו אחד שזקוק להרבה שכר כי זה לשמה מחנהו גדול ואינו יכול להתקיים כאן) לכך "אשר צפנת ליריאיך", צפון.

ואף אם נראה חסר כיוון שהוא כותב על פי מליצת הכתובים אין בכך כלום העיקר שהכוונה מובנת.

[נוריאל עזרא]

מה שכתוב :"כך לעשו נתן מיד לשלם לו שכר *כאו"א" *כאו"א = כיבוד אב ואם.

מה שכתבת: "למה רב טובך רב מאוד *מחציו לכך אשר צפנת ליראיך צפון" * צ"ל 'מחנהו' והוא ע"פ הפסוק ביואל פרק ב יא. "...כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ...". והוא השתמש בלשון הפסוק ביואל לבאר הפסוק בתהלים ע"פ דרכו שהעושה מצווה לשם שמים אין די הכיל בעולם הזה לשכר וצריך למקום גדול הלא הוא העולם הבא. כך: כיון דהוא לשמה וצריך ל"מה רב טובך" (ובשביל זה צריך)"רב מאוד מחנהו", (ומסיבה זו שהשכר כה רב שצריך מקום גדול לקבלו שאינו באפשר בעולם הזה) לכך "אשר צפנת ליראיך צפון".(וזו הסיבה שאתה(הקב"ה) שומר וצופן את השכר על המצות לשמה[לעולם הבא]).
א"כ מה ביאור המשפט: "וצריך למה רב טובך רב מאוד מחנהו לכך אשר צפנת ליראיך".

גם במילים "וצריך למה רב טובך" נראה שחסרות כאן מס' מילים או מילה.

ומז' מצות ב"ן
האם כאן הכוונה ומז' מצוות בני נח?

נראה שכן וראה המאמר שקישרתי אליו בהודעתי הראשונה וזה לשוני:
"מה שכתבת מז' מצות ב"נ זה נראה נכון וראה כאן:
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... son&id=960

[נוריאל עזרא]

[/color][/b]

ומז' מצות ב"ן
האם כאן הכוונה ומז' מצוות בני נח?

נראה שכן וראה המאמר שקישרתי אליו בהודעתי הראשונה וזה לשוני:
"מה שכתבת מז' מצות ב"נ זה נראה נכון וראה כאן:
http://www.shturem.net/index.php?sectio ... son&id=960

אני מעתיק את הנכתב שם לכאן על צד שחסום למשהו:

כיבוד אב ואם ל"בני נח"?

גמרא מפורשת היא: כיבוד הורים נצטוו ישראל במרה. אם כן קשה, כיצד נענש יעקב שלא קיים מצוות כיבוד אב ואם? רעיון מעובד משיחות הרבי
הרב שנ"ז דייטש, מינסק
"ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים" (לז, לד)

ימים רבים: כ"ב שנה, משפירש ממנו עד שירד יעקב למצרים...כנגד כ"ב שנה שלא קיים יעקב כיבוד אב ואם. (רש"י)

מבואר בדברי רש"י, כי יעקב נענש על כך שלא קיים מצוות כיבוד אב ואם באותן השנים בהן שהה אצל לבן. ומכך ניתן ללמוד לכאורה כי בני נח מחויבים במצות כיבוד אב ואם, אשר על כן נענש יעקב על שלא קיים חיוב זה.

וכן נראה לכאורה מדברי המדרש (בראשית רבה פ' ל"ט), שכאשר ציוה הקב"ה לאברהם "לך לך מארצך", "היה אברהם אבינו מפחד ואומר: אצא ויהיו מחללין בי שם שמים ואומרים הניח אביו והלך לו לעת זקנתו! אמר לו הקב"ה לך אני פוטרך מכיבוד ואם ואין אני פוטר לאחר מכיבוד אב ואם". ומכאן אפוא מוכח כי בני נח מחויבים במצות כיבוד ואם, אשר על כן הוצרך הקב"ה לפטור את אברהם באופן מיוחד מכך.

אולם לכאורה קשה על כך מגמרא מפורשת (מסכת סנהדרין נו, ב), שם נאמר: "עשר מצוות נצטוו ישראל במרה, שבע שקבלו עליהם בני נח והוסיפו עליהם דינים שבת וכיבוד אב ואם". ומפורש אם כן כי מצות כיבוד אב ואם לא נכללה בתוך שבע המצוות של בני נח. וא"כ השאלה נשאלת מדוע נענש יעקב על כך, ומדוע הוצרך הקב"ה לפטור את אברהם.

והנה נחלקו הראשונים במשמעות מצות "דינין" שבשבע מצוות בני נח: הרמב"ם (בהלכות מלכים ספ"ט) סובר שהכוונה בזה היא רק "להושיב דיינין ושופטים". ואילו הרמב"ן (עה"ת לד, יג) סובר שאין הכוונה במצות "דינין" רק לענין זה, אלא גם ל"דיני גניבה אונאה ואונס ומפתה ואבות נזיקין", כלומר, שמצוה זו כוללת את כל דיני המשפטים שבין אדם לחברו. והיינו שבני נח נצטוו בכל הדינים הקשורים עם קיום ישובו של עולם.

ולדעת הרמב"ן ניתן לתרץ, שגם מצות כיבוד אב ואם נכללת במצות דינין, שכן גם מצוה זו נוגעת ל"ישובו של עולם", וכמו שמבאר החינוך (מצוה לג) בטעם המצוה, שהוא מצד חובת הכרת הטוב על כל הטובות שהשפיעו עליו אביו ואמו, שגידלו וחינכו אותו, וכדברי הירושלמי (פאה פ"א ה"א) שהיא בגדר "פריעת חוב", והרי דבר זה נוגע בוודאי לישובו של עולם.

ולשיטת הרמב"ם הסובר שבמצות "דינין" נכלל רק החיוב להושיב דיינים ושופטים, עם זאת נראה לומר שאף לדעתו מחויבים בני נח בכל העניינים הנוגעים ל"ישובו של עולם", וזאת כענף ממצות "פרו ורבו", שמטרתה ותכליתה היא "ישובו של עולם", כדברי הגמרא (מסכת גיטין מא, ב): "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה שנאמר כו' לשבת יצרה", הרי שיסוד ענינה של פריה ורביה הוא לשם ישובו של עולם. וכיון שכן נכללים במצוה זו כל שאר הפרטים הנוגעים לישובו של עולם, הכוללים את הנהגת העולם באופן מתוקן וראוי.

ולפי זה מובן אפוא, כי מצות כיבוד אב ואם מתחלקת לשני פרטים: החלק הבסיסי, הנוגע לישובו של עולם – עליו נצטוו אף בני נח קודם מתן תורה, ועל כך אמנם נענש יעקב אבינו, והוצרך הקב"ה לפטור את אברהם. ואילו המצוה בשלמותה, מעבר לנדרש מצד עצם ישובו של עולם, ובתור ענין בפני עצמו – עליה נאמר בגמרא שנתווספה במרה מעבר למצוות בני נח.

ונראה שדבר זה מדויק בלשון רש"י, שכאשר הוא מתייחס למצות כיבוד אב אצל אברהם ויעקב הוא נוקט בשינוי לשון מהרגיל בדרך כלל, שכן הלשון הרגילה ברוב המקומות היא "מצות כיבוד אב", אך לגבי אברהם כותב רש"י (נח יא, לב): "ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו", וכן כאן לגבי יעקב: "שלא קיים יעקב כבוד אב ואם". וניכר כי אין הוא משתמש כאן במכוון בלשון "מצות כיבוד אב", אלא נוקט בלשון "כבוד אב" בלבד. וזאת מפני שאז אמנם לא היתה קיימת עדיין "מצות כיבוד אב", כמצוה בפני עצמה, אלא רק היה חיוב לכבד את האב מצד הדין הכללי של "דינין" או "פריה ורביה".

מעובד ע"פ לקו"ש ח"ה פרשת וישלח ע' 160 – 154

[מה שנכון נכון]

מה שכתבת: "אבל אתה מאחים יש לך ליטול וכולי האי יקרא דאין בידי ליתן דאינו סובל העוה"ז לשלם שכר לעושין לשמה כי לא יכילהו השכר המקום של עוה"ז"

נראה דמילת 'יקרא' זו יש לנקד היוד בחיריק הקוף בקמץ והריש בצירי .וכנראה הכוונה וכולי האי יקרא(והכי הרבה יתרחש)

חזק וברוך

יקרא = י' בשוא ק"ר בקמץ. כבוד.

[נוריאל עזרא]

מה שכתבת: "אבל אתה מאחים יש לך ליטול וכולי האי יקרא דאין בידי ליתן דאינו סובל העוה"ז לשלם שכר לעושין לשמה כי לא יכילהו השכר המקום של עוה"ז"

נראה דמילת 'יקרא' זו יש לנקד היוד בחיריק הקוף בקמץ והריש בצירי .וכנראה הכוונה וכולי האי יקרא(והכי הרבה יתרחש)

חזק וברוך

יקרא = י' בשוא ק"ר בקמץ. כבוד.

תודה, אך איך יתפרש המשפט אם ננקד על פי הפירוש 'כבוד'?
לפי הניקוד שכתבתי והוא על דרך "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ..."(דברים כב, ו) שהאבן עזרא כתב שהוא מגזרת 'מקרה'.
ויתפרש המשפט "וכולי האי יקרא[והכי הרבה יקרה/יתרחש] שאין בידי ליתן..".

[נוריאל עזרא]

רק הערה קטנה על דברי לעיל העתקתי בטעות את המלה 'צפון' כאילו בסוף הפסוק בתהלים "...אשר צפנת ליריאיך".
גם היא מתחברת למשפט הבא "צפון לעולם הבא". וכן פענחת את המלה נכון וייש"כ.

[איתן נוי]

רק הערה קטנה על דברי לעיל העתקתי בטעות את המלה 'צפון' כאילו בסוף הפסוק בתהלים "...אשר צפנת ליריאיך".
גם היא מתחברת למשפט הבא "צפון לעולם הבא". וכן פענחת את המלה נכון וייש"כ.

חזק וברוך