פורום אוצר החכמה

613מצו כתב:אשמח שמישהו אחר יעיף מבט על פיענוח ההערה כאן (מפני שאני לא מבין את משמעו איך שהפענוח נראה):
"זה הזמירה לא תיקן שום יהודה מיהודי טלייו: אלא אשכנזי השותי' יין בשבת"

613מצו כתב:תודה! היה מנהג של אנשי איטליא לא לשתות יין בשבת?

613מצו כתב:אשמח שמישהו אחר יעיף מבט על פיענוח ההערה כאן (מפני שאני לא מבין את משמעו איך שהפענוח נראה):
"זה הזמירה לא תיקן שום יהודה מיהודי טלייו: אלא אשכנזי השותי' יין בשבת"

2024-04-12 08_44_09-nli.org.il_he_discover_manuscripts_hebrew-manuscripts_viewerpage_vid=MANUSCRIPTS.png

2024-04-12 08_48_34-nli.org.il_he_discover_manuscripts_hebrew-manuscripts_viewerpage_vid=MANUSCRIPTS.png

הוד_והדר כתב:בלי המלים מקודם ולאחריו אי אפשר לדעת, אתה מבין לבד.

משה לוי11 כתב:

צילום מסך 2024-04-21 095116.png

יהודי מהצפון כתב:

משה לוי11 כתב:

צילום מסך 2024-04-21 095116.png

הות לכרגא, תר' היתה למס

הוד_והדר כתב:מי יכול לעזור לי לפענח, זה אמור להיות אוטוגרף מרבי יוסף יעבץ, תודה.

ב"ה יום ג' ....
.. ... ... יעקב יעבץ ...

מכתב.png

יהודי מהצפון כתב:יום א\ג "דו"? שבט תפ"ה
? אל ס' יעקב יעבץ ה"י
[נשמע שהתוכן בערבית]
יוסף יעבץ ס"ט

הוד_והדר כתב:מי יכול לעזור לי לפענח, זה אמור להיות אוטוגרף מרבי יוסף יעבץ, תודה.

חיים סופר כתב:אם א' יכול לעזור

חיים סופר כתב:אם א' יכול לעזור

תלמיד-חכמים כתב:אודה מאד למי שיוכל לסייע בפענוח המילה המסופקת המסומנת בצהוב בתמונת הכת"י המצורפת, בסוף השורה האחרונה, והוא מפירוש רב האיי גאון למסכת ברכות דף כ ע"א (T-S AS 93.159) הקטע מתחיל כך: ודקאמר ליה רב פפא לאביי כולי תנויי בשני רב יהודה בנזיקין הוה. לאו דבתראי חכימי מקמאיי, אילא חכימי קאמיי מן בתראיי, ולא הוה צריכין ל... טובא, כי דקאמ' התם (עירובין נג.) לבן שלראשונים [כפתחו שלאולם, ואנו כמלא נקב מחט סידקית].

בריושמא כתב:

הוד_והדר כתב:מי יכול לעזור לי לפענח, זה אמור להיות אוטוגרף מרבי יוסף יעבץ, תודה.

יום א' ١٢ [ = יב, בספרות ערביות] שבט תפ"ד.

רציני כתב:

תלמיד-חכמים כתב:אודה מאד למי שיוכל לסייע בפענוח המילה המסופקת המסומנת בצהוב בתמונת הכת"י המצורפת, בסוף השורה האחרונה, והוא מפירוש רב האיי גאון למסכת ברכות דף כ ע"א (T-S AS 93.159) הקטע מתחיל כך: ודקאמר ליה רב פפא לאביי כולי תנויי בשני רב יהודה בנזיקין הוה. לאו דבתראי חכימי מקמאיי, אילא חכימי קאמיי מן בתראיי, ולא הוה צריכין ל... טובא, כי דקאמ' התם (עירובין נג.) לבן שלראשונים [כפתחו שלאולם, ואנו כמלא נקב מחט סידקית].

מצאנו דומה:
באגרת רב שרירא גאון מוה"ק עמוד יא: ולא הוה צריכין לטירחו. /לטרוחי/ לסירחי/ טרחי/ לטירחי/ לטרחא.
אוצר הגאונים סנהדרין עמוד תקצא: ולא היו צריכין לטרוח בהן.

ושם כת' ל' הר"ן דמשערי' בכל דם שבחוטין וכ' הרב ע"ז ופשוט הוא שכן דעת הטור דהא לא ידעי' כמה דמא נפק מיניה ומהפכת זר היא דכיון דלא ידעי' כמ' הו' הילכך אית לן לשער בכל החוטי' כדאמרי' בשאר איסור בלוע דמשערי' בכל דבר שנבלע בו משום דלא ידעי' כמה כו' וכדאמרי'

אַרְצְכֶם שְׁמָמָה עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים.

צופה_ומביט כתב:פי' ע"י מאכל של ה היתר שבלע את האיסור, דו"ק.

וכן לשון סמ"ג בההיא דמוליתא דבגמ' מילוי בשר ובצים כ"כ רש"ל בעטרת שלמ' ? מסיק שם דבמילוי בצים לחוד אה"נ דלעולם אסור.

איש_ספר כתב:ועוד חסר לי תיבה אחת.

ולא דמי לבכלל ז דהתם נמלחה החתיכה כדינה כו' כמ"ש הרא"ש בפ' כל הבשר בסופו.