פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב:לדכלל.

תודה !

צריך לעיין שם ולהבין דברי הכותב.

אני לא עומד בדיבורי ומעלה עוד שתי הגהות. התכנסו כאן מומחים כ"כ גדולים שחבל לי להחמיץ...

ועי' ל' ?..ריש כלל פה ? סוף דין דלק'

בש"ע סי' סט סעי' י"ו ?? [מתיר] אף בכלי [חרס]

התיבות שבסוגר מרובע זו השערה שלי לפי הענין וקצת לפי רושם האותיות אבל לא מוחלט

ההגהה השניה לענ"ד:

בש"ע סי' סט סעי' י"ו משמע אף בכל כלי.

והוא דעת הי"א שם, "ויש אומרים שאפילו בצונן אסור להשתמש בו בלא הדחה", ולא אמר "אם הוא כלי חרס".
ואכן עיין בש"ך שם שציין על דברי השו"ע הללו: ובת"ח כלל י"ח ד"ח פסק דבכלי חרס אסור להשתמש לכתחלה בלא הדחה ובשאר כלים מותר וכן פסק מהרש"ל פכ"ה סי' ס' .


אגב, צ"ב מדוע הכתב בהגהות אלה חפוז כ"כ, בניגוד לקודמות שהיה מסודר ומהוקצע [ועד כדי השלמת ריבוע שורה באות יתירה].

צופה_ומביט כתב:ההגהה השניה לענ"ד:

בש"ע סי' סט סעי' י"ו משמע אף בכל כלי.

והוא דעת הי"א שם, "ויש אומרים שאפילו בצונן אסור להשתמש בו בלא הדחה", ולא אמר "אם הוא כלי חרס".
ואכן עיין בש"ך שם שציין על דברי השו"ע הללו: ובת"ח כלל י"ח ד"ח פסק דבכלי חרס אסור להשתמש לכתחלה בלא הדחה ובשאר כלים מותר וכן פסק מהרש"ל פכ"ה סי' ס' .


אגב, צ"ב מדוע הכתב בהגהות אלה חפוז כ"כ, בניגוד לקודמות שהיה מסודר ומהוקצע [ועד כדי השלמת ריבוע שורה באות יתירה].

שוב כפל תודה וברכה!

ולסיפא, משום שהגהות אלו נכתבו בחלק הפנימי של הספר וכנראה שהיה תפור כמו שנראה מנקביו.

בהגהה הראשונה בתחילתה הכוונה לכאורה להקשות סתירה מהכתוב כאן להקל אפילו בכלי מנוקב שהשתמש בו רותח אפילו היה כלי חרס, לריש כלל פה, עיי"ש מה שהביא הרמ"א מהאו"ה שמחמיר בכלי חרס מנוקב שהשתמש בו רותח, ובמפרשים שהקשו סתירה זו.
ולכן חשבתי שכתוב כאן: וצ"ע ריש כלל פה.
אבל הכיתוב בשורה הראשונה לא מסתדר [וצע"ף?]
כמו"כ גם אם כתוב וע"ע [ועע"ף?].
מפתה לראות שם את הר"ת כ"כ [כמו כן, כתב כן] אבל לא הצלחתי להולמו.
ואולי כתוב כאן: וצע"ק ל- ריש כלל פה. [והק' נראה כמו ן' לדוחק המקום והכתיבה בסמוך לתפר הפנימי]

אי נמי אולי כתוב כאן: ועי' עו' [הקצה הימני של הע' השניה התחבר עם הי' של ועי', והקו מעל עו' התארך כמו בשאר ההגהות בעמוד זה. הגם שעל פניו נראה כמו אות ולא כמו קו, אולי לדוחק הכתיבה יצא לו כן].
כלומר: ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה

לגבי ההמשך:
בוודאות מתחיל "וב...", וכמעט בטוח "ובכ...".
ואולי "ובכגון" האות שאחרי הכ' מזכירה קצת את הג' שכתב בהגהה לעיל "הסמ"ג", ובהתחשב בקושי לכתוב בצד זה של העמוד ובין השורות.

ואפשר שזו תשובתו לסתירה הנ"ל:
דמה שהיקל כאן הרמ"א [אף בכלי חרס] כוונתו בכגון סוף הדין הבא, דהיינו שהקדירה צוננת ומניח בה דבר רותח. משא"כ חם למטה או שניהם חמים, בזה פסק בריש כלל פה להחמיר [בכלי חרס] גם במנוקב.

ובאמת ראיתי בתורת חטאת הוצאת מוה"ק שכך יישב המהדיר נגיד אליעזר [גלינסקי] בכלל פה את הסתירה, וזה לשונו שם בהערה ג:

עיין בתוה"א ובמנ"י ס"ק י שמדבריהם עולה שיש סתירה בפסיקות רבנו בין מה שהחמיר כאן בכלי חרס מנוקב ואילו לעיל כלל יא דין ז הקל. ומכורח הקושיה לענ"ד צריך לחלק כך. בשימוש בקערה צוננת שמניח בה דבר רותח דגם בקערת איסור גמור אינו אוסר אלא כדי קליפה בזה הקל רבנו לסמוך על המקילים, ואילו כאן מיירי שהכניסו ליורה רותחת שהוא כלי ראשון ומפליט לאסור את כולו בזה חש למחמירים.

ואם כנים הדברים - אזי יש לבשרו שכיוון לדעת גדולים.

הצעה זו שיש כאן תירוץ לקושיה באוקימתא של "ובכגון" מתאימה להצעה לעיל "ועיין עוד", כי אם הקשה מתחילה צ"ע היה צריך לכתוב לפני התירוץ איזו מילת קישור, למשל וי"ל וכיו"ב.
אמנם מצורת האותיות [גודלן וחוזקן] והכתיבה [צורתה הכללית] דומה שהחלק השני [מ"ובכגון"] לא נכתב ביחד עם החלק הראשון, אלא לאחר זמן. ואולי אחר העיון תירץ כן.

וא"כ יש אפשרות שכתוב כאן:
ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]

אי נמי:
[פתח בקושיה] וצע"ק ל- ריש כלל פה [ולאחר זמן תירץ אותה (אף שלא כתב מילת קישור כגון וצ"ל או ויל"ש - לדוחק המקום)] ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן].

יש דוחק ברהיטת הלשון בכל מקרה, אבל אולי להכרח הקיצור כתב כך. [ובפרט אם נכתבה הגהה זו בשני חלקים בשני זמנים כנ"ל].


לאור ה"ובכגון" אפשר לחשוב גם בכיוונים שמראש ניסח את ההגהה לומר שכאן חלוק מריש כלל פה, ואינו כמו שם, [לדוגמה (הגם שלא זה מה שכתוב): ולא דמי ל- ריש כלל פה], ולפענח את השורה הראשונה בהתאם, באם אפשרי.


ע"כ מה שהגיעה ידי לע"ע בס"ד.

איש_ספר כתב:ולסיפא, משום שהגהות אלו נכתבו בחלק הפנימי של הספר וכנראה שהיה תפור כמו שנראה מנקביו.

ומאי שנא מההגהה הראשונה שהעליתם?

הנה אמת ?? ודבר ידוע ומפורסם כי כל השמחות

הכנה, א"כ שפיר סבר ר"י [ר' יהודה] כב"ה. ואח"כ קאמר אפי' בו ביום שרי, דהוא איירי בתרנגולת העומדת לאכילה, וא"כ אפילו ביום שנולד מותר, דהא אוכלא דאפרת הוא. והא דקאמר לקמן ???? דפליגי

דאכילה זו לאו מכח הקנין הוא. משא"כ לקנות בהם ומכ"ש בדמים.
משא"כ בתחילת ה?? אין חלוק??? לומר לקנות לכתחילה

בכת"י הנ"ל
הא דלא מייתי הש"ס האי ברייתא הכא להקשות על ???

חיים סופר כתב:בכת"י הנ"ל
הא דלא מייתי הש"ס האי ברייתא הכא להקשות על ???

להקשות על מתני'.

חיים סופר כתב:דאכילה זו לאו מכח הקנין הוא. משא"כ לקנות בהם ומכ"ש בדמים.
משא"כ בתחילת ה?? אין חלוק??? לומר לקנות לכתחילה

בתחילת הקניה? האי אין חלוק רצה לומר לקנות לכתחילה.

איש_ספר כתב:

מה שנכון נכון כתב:לדכלל.

תודה !

צריך לעיין שם ולהבין דברי הכותב.

יתכן שהכוונה "לזה כלל"

פי האתון כתב:

חיים סופר כתב:?

רצה

רצוני

חיים, בכלל ראוי להביא עוד מעט מכל כתב מסופק שאז יותר קל להבין אותו מכמה טעמים

שייך לכבוד הרב [הנגיד הקצין] ... מוהר"ר יצחק יעבץ רופא מומחה לרבים...

צופה_ומביט כתב:בהגהה הראשונה בתחילתה הכוונה לכאורה להקשות סתירה מהכתוב כאן להקל אפילו בכלי מנוקב שהשתמש בו רותח אפילו היה כלי חרס, לריש כלל פה, עיי"ש מה שהביא הרמ"א מהאו"ה שמחמיר בכלי חרס מנוקב שהשתמש בו רותח, ובמפרשים שהקשו סתירה זו.
ולכן חשבתי שכתוב כאן: וצ"ע ריש כלל פה.
אבל הכיתוב בשורה הראשונה לא מסתדר [וצע"ף?]
כמו"כ גם אם כתוב וע"ע [ועע"ף?].
מפתה לראות שם את הר"ת כ"כ [כמו כן, כתב כן] אבל לא הצלחתי להולמו.
ואולי כתוב כאן: וצע"ק ל- ריש כלל פה. [והק' נראה כמו ן' לדוחק המקום והכתיבה בסמוך לתפר הפנימי]

אי נמי אולי כתוב כאן: ועי' עו' [הקצה הימני של הע' השניה התחבר עם הי' של ועי', והקו מעל עו' התארך כמו בשאר ההגהות בעמוד זה. הגם שעל פניו נראה כמו אות ולא כמו קו, אולי לדוחק הכתיבה יצא לו כן].
כלומר: ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה

לגבי ההמשך:
בוודאות מתחיל "וב...", וכמעט בטוח "ובכ...".
ואולי "ובכגון" האות שאחרי הכ' מזכירה קצת את הג' שכתב בהגהה לעיל "הסמ"ג", ובהתחשב בקושי לכתוב בצד זה של העמוד ובין השורות.

ואפשר שזו תשובתו לסתירה הנ"ל:
דמה שהיקל כאן הרמ"א [אף בכלי חרס] כוונתו בכגון סוף הדין הבא, דהיינו שהקדירה צוננת ומניח בה דבר רותח. משא"כ חם למטה או שניהם חמים, בזה פסק בריש כלל פה להחמיר [בכלי חרס] גם במנוקב.

ובאמת ראיתי בתורת חטאת הוצאת מוה"ק שכך יישב המהדיר נגיד אליעזר [גלינסקי] בכלל פה את הסתירה, וזה לשונו שם בהערה ג:

עיין בתוה"א ובמנ"י ס"ק י שמדבריהם עולה שיש סתירה בפסיקות רבנו בין מה שהחמיר כאן בכלי חרס מנוקב ואילו לעיל כלל יא דין ז הקל. ומכורח הקושיה לענ"ד צריך לחלק כך. בשימוש בקערה צוננת שמניח בה דבר רותח דגם בקערת איסור גמור אינו אוסר אלא כדי קליפה בזה הקל רבנו לסמוך על המקילים, ואילו כאן מיירי שהכניסו ליורה רותחת שהוא כלי ראשון ומפליט לאסור את כולו בזה חש למחמירים.

ואם כנים הדברים - אזי יש לבשרו שכיוון לדעת גדולים.

הצעה זו שיש כאן תירוץ לקושיה באוקימתא של "ובכגון" מתאימה להצעה לעיל "ועיין עוד", כי אם הקשה מתחילה צ"ע היה צריך לכתוב לפני התירוץ איזו מילת קישור, למשל וי"ל וכיו"ב.
אמנם מצורת האותיות [גודלן וחוזקן] והכתיבה [צורתה הכללית] דומה שהחלק השני [מ"ובכגון"] לא נכתב ביחד עם החלק הראשון, אלא לאחר זמן. ואולי אחר העיון תירץ כן.

וא"כ יש אפשרות שכתוב כאן:
ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]

אי נמי:
[פתח בקושיה] וצע"ק ל- ריש כלל פה [ולאחר זמן תירץ אותה (אף שלא כתב מילת קישור כגון וצ"ל או ויל"ש - לדוחק המקום)] ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן].

יש דוחק ברהיטת הלשון בכל מקרה, אבל אולי להכרח הקיצור כתב כך. [ובפרט אם נכתבה הגהה זו בשני חלקים בשני זמנים כנ"ל].


לאור ה"ובכגון" אפשר לחשוב גם בכיוונים שמראש ניסח את ההגהה לומר שכאן חלוק מריש כלל פה, ואינו כמו שם, [לדוגמה (הגם שלא זה מה שכתוב): ולא דמי ל- ריש כלל פה], ולפענח את השורה הראשונה בהתאם, באם אפשרי.


ע"כ מה שהגיעה ידי לע"ע בס"ד.

נפלא מאד!

זה באמת נראה שיש שם כתב ע"ג כתב אבל בסוף כתוב

ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]

תודה רבה ויש"כ!

ואם כבר בתוכן ההגהות

ראו את זה

ליתא אלא לענין צלי' איתמר התם

הערה פשוטה ולא ראיתי מקופיא שעמדו עליה מפרשי התו"ח מלבד 'נגיד אליעזר'

איש_ספר כתב:זה באמת נראה שיש שם כתב ע"ג כתב אבל בסוף כתוב

ועי' עו' [ועיין עוד] ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ' [דלקמן]

באם אכן זהו כתב ע"ג כתב, א"כ אחר ההבטה המחודשת לאור זאת [ועל רקע כל הקשיים בכתב שחקוקים אצלי עוד מעמל הלילה], לכאורה [וכך נלענ"ד די בבירור מהכתוב] כפי שהצעתי לעיל נכתבה הגהה זו בשני שלבים.
ומתחילה היה כתוב שם: וצ"ע [ומכאן סימן הר"ת], ובלי תירוץ.
ולאחר מכן הגה את התירוץ ["ובכגון" וכו'] ואז שינה את ההתחלה ל"ועיין" [ואי"צ לדוחק ד-עו']. וזו הסיבה שראשי הע' כאן עשויים כיודין [שלא כמו בשאר כתבו], כי כבר היתה כאן ע' וכעת שינה אותה לתרי יודין, והעביר קו על תחתית הע'. וכמו"כ הקו החוצה את האות הראשונה הוא מה שעשה מצ' - ע'.
ה-ן' נוספה רק בכתיבה השניה, ומילא האות שבסוף השורה הראשונה אי"צ להידחק בה והיא בפשטות אות ל' ואחריה אות י' [שעד כה לא היה לה שום פשר].
וכל זה גם הוא מהכתיבה הראשונה שהיה כתוב שם: וצ"ע לי.

וא"כ מתחילה היה כתוב כאן:
וצ"ע לי ריש כלל פה

ולאחר הגיית התירוץ, והתיקון, כתוב כאן:
ועיין ריש כלל פה ובכגון סוף דין דלקמ'[ן]

שוב תודה לרב המופלא צו"מ

וזו הגהה קשה - עד בלתי אפשרית - לקריאה במיוחד.

ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...

איש_ספר כתב:שוב תודה לרב המופלא צו"מ

וזו הגהה קשה - עד בלתי אפשרית - לקריאה במיוחד.

קשה.jpg

ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...

עוד כמה מילים (בשורות שמתחת לנדפס)
היינו כש... ע"י מליחתו שנמלח כבר אבל אין ...

זה לשון הר"ן שם (חולין מא: מדפי הרי"ף ד"ה דגים]:

שאין המלח מפליט אלא דם המובלע באברים מעצמן אבל דם הבא ממקום אחר אין המלח מפליטו

ועל פי זה - ולפי הקריאה בעיון בס"ד - יש לפענח כאן [אחר ההתחלה שכתב כבר הרב אי"ס עד "דטעמא"]:

שאין המלח מפליט דם דאתא מעלמא

עד כאן הקושיה. ומכאן מתחיל התירוץ [חלקו פענח היטב ולהתפעל הרב בעל התפארת, חלקו קשה מאד לקרוא, ועכ"ז אציע על פי השרידים אשר אנכי קורא]:

י"ל [או צ"ל, או א"ל - איכא למימר] היינו [= הכא מיירי] כשכבר פלט דם אברים ע"י מליחתו שנמלח כבר אבל אין...

ועיין בנגיד אליעזר שם.

ע"כ יכולני לקדם לע"ע בס"ד.

תודה הרב בעל התפארת (וגם על דברים באישי) ועדין חסר רצף הדברים

עוד הגהה קשה




ואין...
גם לעיל דין ו' כתב כן? הארוך עצמו

צופה_ומביט כתב:זה לשון הר"ן שם (חולין מא: מדפי הרי"ף ד"ה דגים]:

שאין המלח מפליט אלא דם המובלע באברים מעצמן אבל דם הבא ממקום אחר אין המלח מפליטו

ועל פי זה - ולפי הקריאה בעיון בס"ד - יש לפענח כאן [אחר ההתחלה שכתב כבר הרב אי"ס עד "דטעמא"]:

שאין המלח מפליט דם דאתא מעלמא

עד כאן הקושיה. ומכאן מתחיל התירוץ [חלקו פענח היטב ולהתפעל הרב בעל התפארת, חלקו קשה מאד לקרוא, ועכ"ז אציע על פי השרידים אשר אנכי קורא]:

י"ל [או צ"ל, או א"ל - איכא למימר] היינו [= הכא מיירי] כשכבר פלט דם אברים ע"י מליחתו שנמלח כבר אבל אין...

ועיין בנגיד אליעזר שם.

ע"כ יכולני לקדם לע"ע בס"ד.

תודה רבה מקרב לב!

איש_ספר כתב:שוב תודה לרב המופלא צו"מ

וזו הגהה קשה - עד בלתי אפשרית - לקריאה במיוחד.

קשה.jpg

ואע"פ שהר"ן כתב דמדאו' אסורין סתמא משמע דלית ליה תקנתא ומסיק דטעמא שאין הדם מפלי'ט...

צריך לתקן
דמדא' (דמדאמר/דמדאמרי)

איש_ספר כתב:גם לעיל דין ו' לא כתב כן... הארוך עצמו

לכאורה כצ"ל.

לע"ע אני רואה כאן לכאורה כך:
ואין...[כן?] דעת...
כמ"ש בארוך שם.
גם לעיל דין ו' לא
כתב/כתוב כן... הארוך עצמו.

חיים סופר כתב:דאכילה זו לאו מכח הקנין הוא. משא"כ לקנות בהם ומכ"ש בדמים.
משא"כ בתחילת ה?? אין חלוק??? לומר לקנות לכתחילה

דבאכילה זוא[?, ואולי ט''ס] לאו מכח הקנין הוא....
משא''כ בתחילת הקניה ודאי אין חילוק רצוני לומר לקנות לכתחילה

צופה_ומביט כתב:

איש_ספר כתב:גם לעיל דין ו' לא כתב כן... הארוך עצמו

לכאורה כצ"ל.

לע"ע אני רואה כאן לכאורה כך:
ואין...[כן?] דעת...
כמ"ש בארוך שם.
גם לעיל דין ו' לא
כתב/כתוב כן... הארוך עצמו.

נראה לי
גם לעיל דין חלב

כתב/כתוב כן [שם?] הארוך עצמו.

במחשבה שניה חוזרני בי ויותר נראה כדבריך

אחדשה"ט ושלו' תורתו דמר אהו' ??? מע"כ הדר"? נ"י, אבקש מטו

חיים סופר כתב:??? מע"כ הדר"?

כמדומה לי
כפרמע"כ [כבוד פאר רום]
הדר"ג

עוד הגהה אחת. (לא נשאר לי עוד הרבה ספיקות...)

[משמע ?] דעת הסוברים דם ביצים איסו' דאוריי', כתב כן ועי'? דהא מחמירי' לעי' בביצה אינו אלא בספק

משום דעת וכו'
ועי"ל [ועוד יש לומר] דהא מחמירי'[ן] לעיל בביצה א' [אחת] אפילו בספק.


לא בדקתי מה כתוב לעיל וכתבתי בחפזי את הנלענ"ד בכתב.

אשמח בעזרת המומחים בפענוח המילים בין "ואחר כך אומ'" ו"הללויה".

613מצו כתב:אשמח בעזרת המומחים בפענוח המילים בין "ואחר כך אומ'" ו"הללויה".

סדור מנהג ספרד לכל השנה .png

אא"א סס"ס. אמן וסלה ג"פ.

מה שנכון נכון כתב:

613מצו כתב:אשמח בעזרת המומחים בפענוח המילים בין "ואחר כך אומ'" ו"הללויה".

סדור מנהג ספרד לכל השנה .png

אא"א סס"ס. אמן וסלה ג"פ.

תודה!

פירוש התפילות כ"י פריס 772:
לפי וידר בהתגבשות התפילה, יש לקרוא "וניתקן כנגד 'האדרת והאמונה' שכך נמצא בספר רקמר שנכתב בכתיבת מלאכים ש'האדרת והאמונה' שיר שלהם."



אשמח לעזרתכם - לענ"ד לפחות ה'ר' בסימון הראשון לא נכון ובהחלט יש אות אחרת שם (מטושטש).

ספר רקמה.

בחיפוש באוצה"ח מופיע הרבה בלשון זה.
יש שכתבו ע"ז שהוא ספר הדקדוק בשם זה לר"י אבן ג'אנח, אבל זה נשמע מוזר מאד, ולא נמצא שם בחיפוש.

ויש שהביאוהו מ"ספר המרכבה".
ועוד כתבו שנמצא כן גם בספר הקנה. [ואולי כך צ"ל כאן: "הקנה" (א"נ "קנה" ונכפלה הר' בטעות)].
ויש שתיקנו ל"קומה".
ובכל מקרה הכוונה כנראה לספר סודות בכתב יד שהיה מצוי לבעל הרוקח.
אצלנו נמצא בהיכלות פרק כו, בין שירי המלאכים.


שיר שלהם. אכן.

613מצו כתב:פירוש התפילות כ"י פריס 772:
לפי וידר בהתגבשות התפילה, יש לקרוא "וניתקן כנגד 'האדרת והאמונה' שכך נמצא בספר רקמר שנכתב בכתיבת מלאכים ש'האדרת והאמונה' שיר שלהם."

במבט ראשון אף אני קראתי רקמה, אלא שאז השוותי לשאר אותיות ה' שבכתיבת הסופר, ונוכחתי כי אי אפשר לומר כן.
בכתב היד שכיחות מחיקות, כגון באות ב' ד"שנכתב" ומ' ד"והאמונה" ועוד. אינני יודע איזו אותה נמחקה שם. שים לב שבאות כ' למשל נהג הסופר לעשות גג, וגג כזה ליתא כאן. יתכן שמדובר בצ' עם גג קלוש כמו ב"נמצא", ובקיצור, קשה לדעת מהמעט ששלחת. אנא צרף עמוד שלום בכתיבת הסופר.

מגדל כתב:

613מצו כתב:פירוש התפילות כ"י פריס 772:
לפי וידר בהתגבשות התפילה, יש לקרוא "וניתקן כנגד 'האדרת והאמונה' שכך נמצא בספר רקמר שנכתב בכתיבת מלאכים ש'האדרת והאמונה' שיר שלהם."

במבט ראשון אף אני קראתי רקמה, אלא שאז השוותי לשאר אותיות ה' שבכתיבת הסופר, ונוכחתי כי אי אפשר לומר כן.
בכתב היד שכיחות מחיקות, כגון באות ב' ד"שנכתב" ומ' ד"והאמונה" ועוד. אינני יודע איזו אותה נמחקה שם. שים לב שבאות כ' למשל נהג הסופר לעשות גג, וגג כזה ליתא כאן. יתכן שמדובר בצ' עם גג קלוש כמו ב"נמצא", ובקיצור, קשה לדעת מהמעט ששלחת. אנא צרף עמוד שלום בכתיבת הסופר.

מסכים שקשה להגיד שזה ה. גם ה'ק' לא נראה לי כמו שאר ה'ק' שלו...
כבקשתך:


https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... SCRIPTS#d=[[PNX_MANUSCRIPTS990001298500205171-1,FL54500380]]