אני מעלה כאן קטע ארוך מתוך כתב יד הרב ארנ"ן פואה ויש בו כמה מילים שאני מתקשה בהבנתו או/ובפיענוחו, אבקש את עזרת הלומדים החשובים
רואים שנכתב עם הרבה שגיאות, ולפעמים השאיר מקום פנוי וריק להשלים את החסר ולא השלים ומפני זה אינו מובן לפעמים ההקשר.
חילקתי את הקטע לאותיות וכן הצילומים, ואבקש להמתייחסים לציין האות שם מתייחסים אלי'. זרחתי את הדברים המוקשים לי באדום, וכן היודע לכוין מלות הקישור במקום שנשאר ריוח פנוי [וכן אם יש לכם משהו אחר להעיר נשמח לשמוע].
התודה והברכה למפרע
וזה החלי
[א.] ראוי לכל משכיל להשתומם על מאמר הכתוב הזה, שהוצרך כב־יכול הוא יתברך לכח גדול ויד חזקה להוציאנו ממצרים, אך כאשר ידע הדברים על בוריים לא יקשה כלל. ותחלה צריך לדעת, שגם 'את זה לעומת זה עשה האלקים' (קהלת ז, יד), ימין ושמאל, והרים הימין על השמאל עילוי רב, וחפצו יתברך הוא שהכל ידעוהו, ועל כן שָׂם בלב בני אדם להשתמש ביד ימין יותר מיד שמאל, כאילו
בזו תלוי כל צרכי בני אדם. וכשם שצורת האדם באבריו הוא
דמות דצלם העליון, כך טבע פעולת אבריו ראוי שיהיו כיוצא בו. ועם כל זה גם לשמאל נתן ממשלה גדולה מאד, וניכרת בתחתונים יותר, להיות שם דירתה, וסופה באחרית הימים להכלל בימין, ולא תהיה לה
כלל [אולי צ"ל: להיכלל, אבל אז לא מובן ולא תהיה הקודם לה], וכך כל הנמשך אחריה קודם
[כאן השאיר המחבר מקום פנוי וכן להלן כמה פעמים ], ואף יתבטל ויכרת מאליו.
![א (Small).png](./download/file.php?id=32392&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- א (Small).png (414.09 KiB) נצפה 11390 פעמים
[ב.] והנה כשהיו ישראל במצרים, גבר כח השמאל הזה על כי נטו אחרי המוחשות, עד שמרד במי שמחוייב להכנע מפניו, ואמר: 'לא ידעתי את ה'' (שמות ה, ב), וכן (יחזקאל כט, ג): 'לי יאורי ואני עשיתני', שכל הדברים האלו הושמו בפי פרעה מהכח השולט עליו, שגאות לבו השיאו לחלוק עם הקדש, ועל כן הוצרך כב־יכול להראות לו כחו ולהכניעו, עד שיודה בפיו שה' הצדיק והוא הרשע (ראה שמות ט, כז), 'ויאמר קומו צאו מתוך עמי' (שם יב, לא), לפי שכל דבר מתגבר נגד הפכו, היא הנותנת שאומר הכתוב שבחוזק יד הוציא את ישראל ממצרים (שם יג, ג. ועוד), והחוזק יד היה להכניע כל כוחותיו.
![ב (Small).png](./download/file.php?id=32393&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ב (Small).png (116.35 KiB) נצפה 11390 פעמים
[ג.] וזה שראוי לדעת, שכשם שבקדושה יש י' ספירות שמהם כל העולמות עליונים ותחתונים מונהגים בדעה יתירה, לא שדעת היא מדה פרטית אלא היא בכל אחד מהן בלב האילן, וכן בצד שמאל יש היו"ד ספירות והדעת שלה אינו נכלל בהם אלא מופרש לבדו והוא קל מאד, נמצא שיש לחלק ההוא י"א מדות, וכנגדן באו י"א סימני קטורת לבסם העולם מבאושם.
מעתה כשרצה הוא יתברך לגואלינו ממצרים, קרא אליה לשלום, ושלח מלאכו לפרעה לאמר: 'שלח עמי ויעבדני', והוסיף על חטאתו פשע, ואמר: 'לא ידעתי את ה'' וכו', ועל כן הוצרך להכניע כל כוחותיו. והתחיל במדה התחתונה שבמדותיה, וזה היה במכת אדם, 'כי הדם הוא הנפש' (דברים יב, כג), והנפש היא מבחינה זו. ועוד, כי ידוע כי המדה הזאת מכונת בכמה מקומות לנקבה, וכשהיא נדה היא מרוחקת מכל אדם, ועל כן הפך היאור לדם, ושמשה המכה ז' ימים כנגד ז' ימי נדות של אשה. נמצא, שאפילו אותם
[ מקום פנוי כנ"ל ] שבחינתם היתה גבוהה ממדה זו, כי היו לעומת השפעת הנביאים בקדושה כנולד בידם לעשות כן במכה זו.
![ג (Small).png](./download/file.php?id=32394&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ג (Small).png (100.29 KiB) נצפה 11390 פעמים
[ד.] וכן במכת הצפרדעים שהיא היתה כנגד מדת
[ מקום פנוי כנ"ל ] כתוב' והם (שמות ז, כח): 'ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך', להכניע המקום
[ מקום פנוי כנ"ל ].
[ה.] אחר כך הכניע שתי מדות הבאות כאחד, הלא הם נצח והוד, ומה שבקדושה שבמדה זו מתערבים כל המדות העליונות
[ מקום פנוי כנ"ל ] ובתחתונות לקבלו, ועל כן הביא עליה כל מיני
כחות המזקין להכניעה
ומ.... כמו השאר.
![ד-ה (Small).png](./download/file.php?id=32395&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ד-ה (Small).png (48.73 KiB) נצפה 11390 פעמים
![ה (Small).png](./download/file.php?id=32402&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ה (Small).png (868.49 KiB) נצפה 11390 פעמים
[ו.] אחר כך הכניע מדת הגבורה במדת הדבר, לפי שבידוע שהגבורה היא מדת הרחמים הקשה פעולת ברגש, כדכתיב (שמות לג, ה): 'רגע [אחד] אעלה בקרבך וכליתיך', כן הדֶבֶר ממית בחפזון, כמו שמצינו במדבר, ובימי דוד, ובימינו. כך המצרים, כל אותם שגזר הוא יתברך שימותו, מתו במכה או מיתה פתאומית.
[ז.] אחר כך הכניע מדת הגדולה במכת השחין. הנך רואה כי הג' מכות ראשונות נעשו על ידי אהרן, כי עד שם היא אחיזתו בקדושה, כמו נביא
דבידו ניתן להכניע את אשר לעומתו בקלפה. ומשם והלאה הוצרך שיהיו המכות על ידי משה כי שם ביתו, ובמכת השחין להיותה כנגד מדת החסד, ומשה היה לוי, הוצרך שיטפל
פה אהרן בעל החסד, כדכתיב (דברים לג, ח): 'תומיך ואוריך לאיש חסידך',
ולכן בסי' פיח הכבשן היה גם אהרן, למתק במקצת המדה, אך
מזריקתו השמימה היה על ידי משה לבדו.
[ח.] אחר כך הכה דעתם במכת הברד, אשר היה כלול מאש ומים, כי דבר ידוע שהדעת בקדושה כולל חמשה חסדים וחמש גבורות כיוצא בו בדעת
קלוש, יש דין החסד והכניע הברד, דכתיב ביה: 'ואש מתלקחת בתוך הברד'.
![ו-ח (Small).png](./download/file.php?id=32397&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ו-ח (Small).png (587.61 KiB) נצפה 11390 פעמים
[ט.] אחר כך עלה
לביתו, והכניעה במכת הארבה, כי מבינה בא ריבוי כל הדברים. ומלת ארבה כאן אין הכוונה בו למין עגב ששמו ארבה, אלא לרמוז למקום הנותן ומשפיע בשופע וריבוי, ועל כן כתיב: 'אשר כמוה לא היה וכמוהו לא יוסיף', שאין הכוונה בבחינתו, שהרי של יואל היה עצום ממנו, וגם של מצרים לא היה מין אחד בלבד, שנוכל לומר שעליו אמר 'וכמוהו' ממין אחד 'לא יוסיף', שהרי כתיב: '
(אחר) [אמר] ויבא ארבה וילק ואין מספר', אלא
בשביל השם בלבד קראו ארבה,
להודיע מקום שהוא המקום הנותן ריבוי לכל דבר.
![ט (Small).png](./download/file.php?id=32398&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- ט (Small).png (676.86 KiB) נצפה 11390 פעמים
[י.] אחר כך עלה לחכמה, מקום אשר בקדושה שם האור הבהיר צח ומצוחצח, לעומתו הוא חשך,
החשים [לכאורה צ"ל: החשיך] עד שלא ראו איש את אחיו, ולא מפני רוב
(בסיקות) [לכאורה צ"ל: בהיקות] האור שיהיו כעטלפים לאור השמש, אלא על היותו חשך אפלה, ועם שלא קמו איש מתחתיו (שם), ועומד לא יכול לישב.
![י (Small).png](./download/file.php?id=32399&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- י (Small).png (486.78 KiB) נצפה 11390 פעמים
[יא.] על כן לא נכנע פרעה, לפי שאחיזתו היתה במקום יותר גבוה, ומקומו היה בעורף שהוא בחינת הכתר שם, ועל כן נקרא פרעה הן הם אותיות הערף למפרע, ולהכניעו הוצרך כח עצום, ועל כן היתה המכה הזאת מכת בכורות על ידו יתברך, ובזה נכנע פרעה בעל כרחו, ואמר: 'קומו
צֵאו [נקוד צירי וצ"ע כוונתו כי לפנינו נקוד שוו"א, ואולי יש לבדוק את ההגייה האיטלקית] מתוך עמי' וכו', 'וברכתם גם אותי',
שלא.
![יא (Small).png](./download/file.php?id=32400&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- יא (Small).png (677.61 KiB) נצפה 11390 פעמים
[יב.] הנה שמענו וראינו למה הוצרכו המכות להיות עשר, ואיך נכנע השמאל תחת הימין, אך
לא נתבטל לגמרי
דמנת שאחרי ששמשה המכה ז' ימים הוחזר לו משום כח, אך היתה יד כהה, עד בא העת שיתבטל לגמרי, ולא יזכר שמאל כלל.
או"ז [אולי יש לפענח: 'אולי זה'] התפלל
[מקום פנוי כנ"ל, ואולי יש למלאות כאן 'משה'] באומרו (שמות טו, ו): 'ימינך ה' נאדרי בכח ימינך ה' תרעץ אויב', לא אמר 'רעץ', אלא 'תרעץ' - לעתיד.
ונבא אל ביאור
(ה) דברי המגיד
![יב (Small).png](./download/file.php?id=32401&sid=5fffaf33cea33654b554b2e2232118aa)
- יב (Small).png (624.43 KiB) נצפה 11390 פעמים