פורום אוצר החכמה

פלוני בן פלוני
למשל:
נחשון בן עמינדב

לא ברור מה הקשר פרשת נשאים לצדקה

?

האם יכול מישהו לסייעני בפענוח כת"י הנ"ל?

דרך אמת כתב:האם יכול מישהו לסייעני בפענוח כת"י הנ"ל?

אם תעלה תמונות של שטח נרחב יותר, יקל על אלו שרוצים לנסות לסייע.

עדיאל ברויאר כתב:אודה מאוד על כל עזרה בפענוח שמו של הסופר. נראה לי ששמו הפרטי הוא שמואל.
בנוסף, מסתבר לי שהשיר שבסיום הוא מאת הסופר ולא מאת המחבר, אבל אני קצת מתקשה עם המילים "רעיוני כלו" שמתאימות יותר למחבר, לכאורה. אם למישהו יש מה לסייעני בכך, אודה מאוד. וכן אודה על סיוע באפיון הזמן/המקום שמתאימים לשיר שכזה, או מקבילות שקיימות באיזה מקום, ועוד כהנה וכהנה.

כתבת שמו שמואל בר משה אזכר, ולא ביארת לנו מילה אחרונה שבשורה זו, שנראית כ״הצורף״?

יוסףלוי כתב:

עדיאל ברויאר כתב:אודה מאוד על כל עזרה בפענוח שמו של הסופר. נראה לי ששמו הפרטי הוא שמואל.
בנוסף, מסתבר לי שהשיר שבסיום הוא מאת הסופר ולא מאת המחבר, אבל אני קצת מתקשה עם המילים "רעיוני כלו" שמתאימות יותר למחבר, לכאורה. אם למישהו יש מה לסייעני בכך, אודה מאוד. וכן אודה על סיוע באפיון הזמן/המקום שמתאימים לשיר שכזה, או מקבילות שקיימות באיזה מקום, ועוד כהנה וכהנה.

כתבת שמו שמואל בר משה אזכר, ולא ביארת לנו מילה אחרונה שבשורה זו, שנראית כ״הצורף״?

אם כתוב יצ"ו, אז השאר קישוט. ואם שם המשפחה הוא אזכרי, אז השאר (כולל מה שנראה כמו "צו") הוא קישוט.
כך נראה לי.

הספר הזה שייך א"כ??? משה

סליחה

זה כת"י ורצ'לי של המרדכי בביצה. בסוף הקטע יש תיבה הנדמה לי כ'ודוק' אבל לא זכור לי תיבה זו בראשונים. במהדורת מכון ירושלים הם העתיקו 'ועיין' ואולי היה להם כת"י אחר.

חושיאל כתב:זה כת"י ורצ'לי של המרדכי בביצה. בסוף הקטע יש תיבה הנדמה לי כ'ודוק' אבל לא זכור לי תיבה זו בראשונים. במהדורת מכון ירושלים הם העתיקו 'ועיין' ואולי היה להם כת"י אחר.

בחיפוש עולה שיש במרדכי לפעמים לשון זו. ראה מהדורת מ"י מגילה עמ' כו, ר"ה עמ' כג, ועוד כמה פעמים בשנויי נוסחאות. [ויל"ע בעמודים השלישי של שפיגל].

האם זה חתימת הקדושת יום טוב?

זאב רפופורט כתב:סליחה

20161027_134642.jpg

לר'
האות ל' קטועה בקו המרכזי ואח"כ מסתלסלת כלפי מטה

יפה בעטו כתב:האם זה חתימת הקדושת יום טוב?

לפי הנראה כתוב כך:
הק' יו"ט ליפא טייטלבוים
האבדק"ק סיגוט
והגלילות

מצאתי ספר ישן עם הרבה הגהות האם מוכר למישהו?

דחוף לי ביותר
ומלבד זאת עזין הן כמה שנאמר ולא .........??????

חשבה לטובה כתב:דחוף לי ביותר
ומלבד זאת עזין הן כמה שנאמר ולא .........??????

ככה"נ ולא ירחמו. [ירמיהו ו כג, נ מב. וקאי על כל הגויים כמ"ש הר"מ מתנו"ע י ב].

רמש"ש?

מה שנכון נכון כתב:ככה"נ ולא ירחמו. [/size]

2 האותיות האחרונות נראה 'עו' (ירתעו?).

האם מישהו יכול לעזור בקריאת החתימה והחותמת? החותמת היא ככה"נ ברוסית, אולי היא של הצנזור [האם היא פותחת בתיבת "מרדכי"?].
מדובר בהערות חשובות ביותר, ורוצה לדעת מבטן מי יצאו הדברים.

אשמח לקבל עזרה בפענוח כת"י המצורף
בתודה מראש

קאצ'קלה כתב:האם מישהו יכול לעזור בקריאת החתימה והחותמת? החותמת היא ככה"נ ברוסית, אולי היא של הצנזור [האם היא פותחת בתיבת "מרדכי"?].
מדובר בהערות חשובות ביותר, ורוצה לדעת מבטן מי יצאו הדברים.

אחד מחכמי הפורום שלח לי באישי:

דיברתי היום עם רוסי, הוא ניסה לקרות, אבל לא היה יכול לקרות הכל.
מה שהוא כן קרא הוא כך:
בחתימה: גם זה אושר על ידי הצנזור להרב ... 1837 (אך שם הרב לא היה יכול לקרוא וכנראה גם התאריך המדויק).
בחותמת: מרדכי הקומיסאר להפראקוראר בעיר... (הסביר לי שפרוקארור כהיום משמעותו תובע המדינה במשפט, אך אז ברוסיה משמעות המילה היתה הממונה או המחלקה לאשר מסמכים רשמיים שהם מקויימים ולא מזוייפים).
עכ"ד.
עכ"פ עיקר חסר מן הספר, שם הרב שביקש אישור הצנזור.

האם מישהו יכול להוסיף על זה? בבקשה.
אגב, מדובר בספר שנדפס בשנת תקנ"ז, וההערות נכתבו קרוב לשנת ת"ר. האם מישהו יודע מדוע רצה כותב ההערות (או איש אחר) להביא את הספר לפקיד הצנזור לקבל את הסכמתו שבכתב על הספר? האם היתה גזירה כזו בשנת 1837?

שלום רב!

באיגרת תימן כת"י פילדפיה, שניתן לראותו כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21042&st=&pgnum=208, וצירפתי אף תמונת העמוד הנוגע לנד"ד, ישנם הגהות בצד הגיליון, שכפי הנראה הגיה המגיה את כתב היד מהעתק נוסף שהיה לו.
בעמוד שבתמונה המצורפת, ישנו משפט שסומן ע"י המגיה בקו תחתון, וכתב על הגיליון כמה מילים בלעז שאיני מבינם. לפי העניין מילים אלו אמורות לומר: משפט זה חסר בספר אחר. אך פיענוחן המדויק לא ידעתי, הן מבחינת קריאתן, והן פירושן.
אציין, כי בדפוס הראשון של האיגרת (ניתן לראותו כאן: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21042&st=&pgnum=208 ) המשפט חסר.

בברכה מרובה!

אולי 'defunt in libro' = 'חסר בספר' בלטינית.

שמש כתב:אולי 'defunt in libro' = 'חסר בספר' בלטינית.

לי נראה שכתוב '.defunt in Impr'
תיבת .Impr אולי קיצור של Impression ?

לכאו' אתה צודק אבל אולי זה לא קיצור Impr בצרפתית הוא הדפס (ע"פ google translate).

אם defunt הוא חסר בלטינית, ו Impr הוא הדפסה בצרפתית, כנראה שפירוש המשפט הוא: חסר בנדפס.
והדבר הגיוני ביותר. שכן זה חסר בנדפס, וכפי הנראה ההגהות בגיליון הספר הם מהנדפס.

תודה רבה מאוד למסייעים.

מישהו יכול לפענח את זהות הכותב?

בערל כתב:מישהו יכול לפענח את זהות הכותב?

מה שאפשר לראות בינתיים הוא שהשם הפרטי של הכותב הוא "שלום", שם בנו הוא "רבי שלמה רב ושו"ב בק"ק טעקוטש".
הצילום שהבאת קטוע מצד שמאל, ויתכן ששם אפשר לראות את שם עירו (אחרי התאריך), ואולי גם שם משפחתו (בחתימתו).

תעשה חיפוש באוצר, שלמה טעקוטש.

אני מעלה שוב את המכתב בשלמותו וגם את צדו השני, השאלה העיקרית שלי מי הוא הרב שלמה מטעקוטש? בחיפוש בגוגל לא מצאתי את העיירה הזו,

בויקיפדיה האנגלית מופיע ערך לעיירה Tecuci, היא טעקוטש.
ואודות השו"בים בטעקוטש בתקופה ההיא, ראה שו"ת הרב"ז חלק ג סוס"י יח.

רצו"ב קטע מכ"י של חכם איטלקי מהמאה השש עשרה בביאור לשיר השירים.
הקטע לא ערוך עדיין כיאות, אך בכמה מקומות התקשיתי בקריאתו. בטוחני שחכמים אחרים פה בנקל יצליחו לקרוא המקומות המסופקים המסומנים בסימן שאלה.
תודה מראש למשיבים
הגידה לי שאהבה נפשי. בהיות שהכנסיה [ר"ל כנסת ישראל] אמרה שאורך הגלות הוא לסבת רבוי העונות שהשחירו פנינו בבית ראשון. אמנם קיומנו ועמידתנו בו עם כל השעבודים והטלטולים והייסורים באהלי קדר, היא ראיה שיד ה' אתנו יקימנו היד? בע?? לסבת אור התורה והמצוה המאיר לנו בחשך הגלות הגדול והנורא הזה. והיה כי יוכלו האומות להשיב אמרים נגד הטענה הזאת, וכן הם עושים באמת ואומרים כי לא ממנו ולא מה' היתה זאת לנו, רק מיד טובם הפתוחה והרחבה והנדיבה, כי מלכי חסד הם ופושטים יד צדקתם לנו מדי יום ביומו. והאמת כן הוא, כי גרים ותושבים אנחנו בארצותיהם, ואם זה יניחנו זה יקחנו. הנה למדנו שלמה על זה התשובה האמתית להם על זה בהודאת דבריהם והנחתם, כי לזה אנו מתפללים בעדם ובעד שלומם תמיד, כאשר צונו ירמיה הנביא [כט ז]. גם ראוי לנו לאהוב אותם על דרך [דברים כג ח] לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. אמנם ההודאה על כל הטובה הזאת בעצם וראשונה הינו לאל יתברך, כמו שאמר המשורר [תהלים קו מו] ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ולהודיענו זה באמת הסב שלמה פני הדבור על דרך שואל ומשיב כאילו הכנסיה מדברת נוכח אלוקיה בתחנוניה ואומרת הגידה לי, וזה כי לא כגלות האחרון הזה הגליות הראשונות אשר עברו עלינו, מפני כי גלות מצרים נודע קצו ועתו, ובני ישראל ירדו מצרים בשבעים נפש [שמות א ה], וכל הונם ורכושם וקנינם אתם, ויוסף הוא השליט על הארץ [בראשית מב ו]. ואחר שמת כל הדור התחילו ימי השעבוד הקשה [שמות סימן א], ולא נמשך רק זמן מאה שנה או בדומה [עיין סדר עולם רבה פרק ג], ולא היה חשש ספק שבזמן מועט כזה יטמע זרע הקדש ביניהם, ותאבד אמונת היחוד, ויתערב זרעם עם זרע פסול, ובילדי נכרים יספיקו [ישעיה ב ו]. והיה דבר נקל בזמן המועט ההוא שלא ישנו שמם ולשונם [ויק"ר פרשה לב פיסקא ה], ולא יתערבו בם. וכן גלות בבל נמשך שבעים שנה לבד, ונודע קצם מפי הנביא [ירמיה כט יו'ד. ועיין בבלי מגילה דף יא ע"ב ודף יב ע"א]. גם ישעיהו אמר לחזקיהו המלך [מלכים-ב' כ יח; ישעיה לט ז] ומבניך אשר [יצאו ממך אשר] תוליד יקח [כן הוא הכתיב במלכים-ב'. והקרי: יקחו] והיו סריסים בהיכל מלך בבל. וכן היה כי הצליחו במלכותו. חנניה מישאל ועזריה ודניאל שנעשו על ידם ניסים, ויצא להם שם בגוים לכבוד ולתפארת, והיו למגן ולצינה לכל עם ישראל. ולזה לא ירדו עד עפר, כי ה' נתן חנם בעיני העמים, וכמו שנפרש בפסוק [שיר השירים ו א] אנה הלך דודך בעזרת ה' [עיין דף 40 ע"א בפסוק [שיר השירים ה ח] השבעתי אתכם בנות ירושלם. ודוק]. ואחרי כי גם שם ינוח להם מעט, הנה בנקל יוכלו להתקיים בני ישראל בתוכם להתפרנס ולמצוא מחייתם, גם לאחוז ולהתחזק באמונת ה' יתברך ובתורתו, ולא ימירוה בדתי נכר הארץ עובדי פסילים וצלמים, וזיופם נגלה. אמנם בנפול האומה כגלות המר והנמהר הזה אשר לא נודע קצו, בין שני אומות מזהירות כשמש בצהרים בהצלחות ה?, וכמעט נעקרה שם עבודה זרה מהם, ומראים עצמם להיות עדרי? ה' וחבריו, כי מתפארים להתחבר עמו, ושעבודת הקדש שלהם כי כלם מודים באלקותו ויכלתו, היה הדבר קרוב לבא לידי מכשול. וכל שכן כי אין עוד נביא ולא חזון, ולא אתנו יודע עד מה. ולזה אמרה הגידה לי, אתה ה' שנפשי אהבה אותך, איך תרעה צאנך ותרביצם בצהרים, בין שתי המלכיות והאמונות האלה, כי למה אהיה כנוטה וסרה להתאחד עמם, וקרוב להתחבר אליהם עם שפלותי הרב ואורך גלותי אשר ירדתי בו בשביה בעניות? באוניות?, ואין עוזר לי בצרתי אם לא תחזיקני אתה ותסעדני בימינך. גם כיון במלת כעוטיה, מעוטפת ומכוסת בכלימה ובושת ? לידי ?? להיות דלה ושפלה, ובשביל כך מתחבר עכו"ם? והיינו לעם אחד. או ירצה למה אהיה אני נוטה להתאחד עם אותם שהיה מהראוי שיהיו מזון? מאכל? הזהומה?? ??? שהם חבריך באמת כי הם מתחברים ודבקים בך. וזהו כי מעלת ישראל עליהם כמדרגת האדם על שאר הבעלי חיים, על דרך [דברים ז טז] ואכלת את כל העמים, והיה בהתהפך אחד ממנו להם? היה כהתהפך? האדם להיות בעל חי.

בשורה 3:
אתנו וימינו היא בעזרינו

ושא_נס כתב:יקימנו היד? בע??

וימינו היא [אולי הינה] בעוזרינו.

הינו לאל יתברך

היא.

וכן היה כי הצליחו במלכותו. חנניה מישאל ועזריה

למחוק הנקודה.

בהצלחות ה?

הזמניות.

עדרי? ה'

אכן.

מתחבר עכו"ם?

אתחבר עמם.

הזהומה??

האומה. [לפני ואחרי אולי: ומדרך (=דריכה). הישר[א]לי'].

תודות גדולות מאד, בפרט לחכם מש"נ.

תיקונכם התקבלו בתודה גדולה מאד, תודה שהקדשתם מזמנכם
פתרתי כעת כמה מילים שלא התייחסתם אליהן מקודם.
כעת הקטע כך, ונותרו בסופו ספקות בודדים ממש שלא התייחסו קודם
הגידה לי שאהבה נפשי. בהיות שהכנסיה @03(ר"ל כנסת ישראל)@02 אמרה שאורך הגלות הוא לסבת רבוי העונות שהשחירו פנינו בבית ראשון. אמנם קיומנו ועמידתנו בו עם כל השעבודים והטלטולים והייסורים באהלי קדר, היא ראיה שיד ה' אתנו וימינו היא בעוזרינו לסבת אור התורה והמצוה המאיר לנו בחשך הגלות הגדול והנורא הזה. והיה כי יוכלו האומות להשיב אמרים נגד הטענה הזאת, וכן הם עושים באמת ואומרים כי לא ממנו ולא מה' היתה זאת לנו, רק מיד טובם הפתוחה והרחבה והנדיבה, כי מלכי חסד הם ופושטים יד צדקתם לנו מדי יום ביומו. והאמת כן הוא, כי גרים ותושבים אנחנו בארצותיהם, ואם זה יניחנו זה יקחנו. הנה למדנו שלמה על זה התשובה האמתית להם על זה בהודאת דבריהם והנחתם, כי לזה אנו מתפללים בעדם ובעד שלומם תמיד, כאשר צונו ירמיה הנביא @03(כט ז)@02. גם ראוי לנו לאהוב אותם על דרך @03(דברים כג ח)@02 לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו. אמנם ההודאה על כל הטובה הזאת בעצם וראשונה היא לאל יתברך, כמו שאמר המשורר @03(תהלים קו מו)@02 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם. ולהודיענו זה באמת הסב שלמה פני הדבור על דרך שואל ומשיב כאילו הכנסיה מדברת נוכח אלוקיה בתחנוניה ואומרת הגידה לי, וזה כי לא כגלות האחרון הזה הגליות הראשונות אשר עברו עלינו, מפני כי גלות מצרים נודע קצו ועתו, ובני ישראל ירדו מצרים בשבעים נפש @03(שמות א ה)@02, וכל הונם ורכושם וקנינם אתם, ויוסף הוא השליט על הארץ @03(בראשית מב ו)@02. ואחר שמת כל הדור התחילו ימי השעבוד הקשה @03(שמות סימן א)@02, ולא נמשך רק זמן מאה שנה או בדומה @03(עיין סדר עולם רבה פרק ג)@02, ולא היה חשש ספק שבזמן מועט כזה יטמע זרע הקדש ביניהם, ותאבד אמונת היחוד, ויתערב זרעם עם זרע פסול, ובילדי נכרים יספיקו @03(ישעיה ב ו)@02. והיה דבר נקל בזמן המועט ההוא שלא ישנו שמם ולשונם @03(ויק"ר פרשה לב פיסקא ה)@02, ולא יתערבו בם. וכן גלות בבל נמשך שבעים שנה לבד, ונודע קצם מפי הנביא @03(ירמיה כט יו'ד. ועיין בבלי מגילה דף יא ע"ב ודף יב ע"א)@02. גם ישעיהו אמר לחזקיהו המלך @03(מלכים-ב' כ יח; ישעיה לט ז)@02 ומבניך אשר [יצאו ממך אשר] תוליד יקח @03(כן הוא הכתיב במלכים-ב'. והקרי: יקחו)@02 והיו סריסים בהיכל מלך בבל. וכן היה כי הצליחו במלכותו חנניה מישאל ועזריה ודניאל שנעשו על ידם ניסים, ויצא להם שם בגוים לכבוד ולתפארת, והיו למגן ולצינה לכל עם ישראל. ולזה לא ירדו עד עפר, כי ה' נתן חנם בעיני העמים, וכמו שנפרש בפסוק @03(שיר השירים ו א)@02 אנה הלך דודך בעזרת ה' @03(עיין דף 40 ע"א בפסוק [שיר השירים ה ח] השבעתי אתכם בנות ירושלם. ודוק)@02. ואחרי כי גם שם ינוח להם מעט, הנה בנקל יוכלו להתקיים בני ישראל בתוכם להתפרנס ולמצוא מחייתם, גם לאחוז ולהתחזק באמונת ה' יתברך ובתורתו, ולא ימירוה בדתי נכר הארץ עובדי פסילים וצלמים, וזיופם נגלה. אמנם בנפול האומה כגלות המר והנמהר הזה אשר לא נודע קצו, בין שני אומות מזהירות כשמש בצהרים בהצלחות הזמניות, וכמעט נעקרה שם עבודה זרה מהם, ומראים עצמם להיות עדרי ה' וחבריו, כי מתפארים להתחבר עמו, ושעבודת הקדש שלהם כי כלם מודים באלקותו ויכלתו, היה הדבר קרוב לבא לידי מכשול. וכל שכן כי אין עוד נביא ולא חזון, ולא אתנו יודע עד מה. ולזה אמרה הגידה לי, אתה ה' שנפשי אהבה אותך, איך תרעה צאנך ותרביצם בצהרים, בין שתי המלכיות והאמונות האלה, כי למה אהיה כנוטה וסרה להתאחד עמם, וקרוב להתחבר אליהם עם שפלותי הרב ואורך גלותי אשר ירדתי בו בשביה באומות, ואין עוזר לי בצרתי אם לא תחזיקני אתה ותסעדני בימינך. גם כיון במלת כעוטיה, מעוטפת ומכוסת בכלימה ובושת בכנוי לידי מתנתם# להיות דלה ושפלה, ובשביל כך אתחבר עמם והיינו לעם אחד. או ירצה למה אהיה אני נוטה להתאחד עם אותם שהיה מהראוי שיהיו מזון# מאכל# לעדר# האומה הישראלית שהם חבריך באמת, כי הם מתחברים ודבקים בך. וזהו כי מעלת ישראל עליהם כמדרגת האדם על שאר הבעלי חיים, על דרך @03(דברים ז טז)@02 ואכלת את כל העמים, והיה בהתהפך אחד ממנו אליהם היה כהתהפך האדם להיות בעל חי.

בשביה באוניות, ואין עוזר לי בצרתי אם לא תחזיקני אתה ותסעדני בימינך. גם כיון במלת כעוטיה, מעוטפת ומכוסת בכלימה ובושת בבאי לידי מתנתם להיותי דלה ושפלה, ובשביל כך אתחבר עמם והיינו לעם אחד. או ירצה למה אהיה אני נוטה להתאחד עם אותם שהיה מהראוי שיהיו מזון מאכל לעדר האומה הישראלי'ת שהם חבריך באמת כי הם מתחברים ודבקים בך. וזהו כי מעלת ישראל עליהם כמדרגת האדם על שאר הבעלי חיים, על דרך [דברים ז טז] ואכלת את כל העמים, והיה בהתהפך אחד ממנו אליהם היה כהתהפך האדם להיות בעל חי.

ברור שיש לקרוא באוניות (וראה דברים כח, סח)

וונדרבר כתב:

בערל כתב:מישהו יכול לפענח את זהות הכותב?

מה שאפשר לראות בינתיים הוא שהשם הפרטי של הכותב הוא "שלום", שם בנו הוא "רבי שלמה רב ושו"ב בק"ק טעקוטש".
הצילום שהבאת קטוע מצד שמאל, ויתכן ששם אפשר לראות את שם עירו (אחרי התאריך), ואולי גם שם משפחתו (בחתימתו).

בערל כתב:אני מעלה שוב את המכתב בשלמותו וגם את צדו השני, השאלה העיקרית שלי מי הוא הרב שלמה מטעקוטש? בחיפוש בגוגל לא מצאתי את העיירה הזו,

עכשיו שהעלית את המכתב בשלמותו, נראה ששם משפחתו "בהרב", הוא חותם "שלום בהרב", ובעמ' הבא בנו הצעיר חותם "דוד בהרב".
כמו כן נראה לפענח את מה שכתוב אחרי התאריך: "בריטשאן" (?), אולי זה שם העיר.
(ועדיין אין ודאות שזה עיר מגוריו, אולי מקום נופש?)

וונדרבר כתב:עכשיו שהעלית את המכתב בשלמותו, נראה ששם משפחתו "בהרב", הוא חותם "שלום בהרב", ובעמ' הבא בנו הצעיר חותם "דוד בהרב".
כמו כן נראה לפענח את מה שכתוב אחרי התאריך: "בריטשאן" (?), אולי זה שם העיר.
(ועדיין אין ודאות שזה עיר מגוריו, אולי מקום נופש?)

אחרי חיפוש באוצר מצאתי שכותב המכתב הוא רבי שלום רבינאוויטש רב העיר בריטשאן, מה שכתב 'בהרב' הכוונה שהוא בן הרב, כי אביו היה רב העיר לפניו, וכן בנו דוד שכותב 'בהרב' הכוונה כנ"ל (כמו שהדמורי"ם חותמים פלוני בהרב פלוני מ..)
אמנם עדיין חסר לי פרטים עליהם, וכן לאיזה אדמו"ר התכוונו במכתבם.

בערל כתב: אחרי חיפוש באוצר מצאתי שכותב המכתב הוא רבי שלום רבינאוויטש רב העיר בריטשאן, מה שכתב 'בהרב' הכוונה שהוא בן הרב, כי אביו היה רב העיר לפניו, וכן בנו דוד שכותב 'בהרב' הכוונה כנ"ל (כמו שהדמורי"ם חותמים פלוני בהרב פלוני מ..)

רבינוביץ זה [ברוסית?] בן הרב.

חידה קטנה.
באיזה כתב יד מדובר כאן? ושל מי הכתב בצד שמאל מלמעלה?