פורום אוצר החכמה

במחשבה שנייה, נראה שתמיד הוא מרים את גג הבי"ת מעל האותיות הבאות, ולכן הצעה זו יכולה להיות רק הצעת הגהה מתבקשת, אבל לא קריאה בכה"י הזה.
בנוסף, צריך להגיה: בז' ימים טובים של פסח. ולא "אז".
אבל אם נאמר ששם ממש כתוב בז', אז מצאנו תקדים שהבי"ת לא עולה מעל האות הבאה.

תודה לחכמים!
אבל ז' ימים טובים של פסח לכאורה לא יתכן, הלא אין שבעה ימים טובים.

עדיאל ברויאר כתב:במחשבה שנייה, נראה שתמיד הוא מרים את גג הבי"ת מעל האותיות הבאות, ולכן הצעה זו יכולה להיות רק הצעת הגהה מתבקשת, אבל לא קריאה בכה"י הזה.
בנוסף, צריך להגיה: בז' ימים טובים של פסח. ולא "אז".
אבל אם נאמר ששם ממש כתוב בז', אז מצאנו תקדים שהבי"ת לא עולה מעל האות הבאה.

לענ"ד אינה תיובתא.
למה להגיה 'בז'? הן הכתב והן הענין מתאימים ל'אז'.

עם המילה אז המשפט מובן אבל מגומגם.
אפשרות נוספת היא: אז'=על ז'.
כמובן שימים טובים כאן מכוון גם לחול המועד, וזה נראה שהוא מתכוון לכך גם בלי להגיה כפי שהצעתי.

ללא שום ספק:

להיות אז ימים טובים של פסח

(אני מתנצל מראש בפני המנהלים הנכבדים כאן הי"ו, אם הודעה זו מקומה באשכול העלול לנושאים כגון אלו, ואבקש שיעתיקו לשם הודעתי מהכא להתם)

רצו"ב גליון בכ"י חכם קדמון מלפני כארבע מאות שנה, וז"ל: "ושוב כל הדורות לא הועיל להם תיקון, עד שבא אברהם אבינו, והוא היה כמו יצירה ראשונה, ומכל שכן לפי דברי הרמ"ק ז"ל [????] שאדם נתגלגל באברהם?????. ונתנה??? לו, וכדלקמן [בראשית רבה] ריש פרשה מ"ו [פיסקא ב] זמן היה לו לאברהם".

אשמח אם המומחים פה יוכלו לפשוט הספקות בקריאה, וגם במקור החסר.
ייש"כ

ומכ"ש לפי דברי התיקוני' שאדם נתגלגל באברהם

ומצאתיו בתיקון סט:

ובגין דא כד אתא אדם בגלגול באברהם אתנסי ביה בעשר נסיונין...

ייש"כ מופלג
תודה שהצלתני משגיאה.

שלום רב!
האם אחד מהחברים כאן יכול לזהות מי כתב את המכתב המצו"ב.
תודה רבה

אורייתא! כתב:שלום רב!
האם אחד מהחברים כאן יכול לזהות מי כתב את המכתב המצו"ב.
תודה רבה

צ"ל: מי כתבה.
"אני מפלת תחנתי... ממני הדואגת... שרה...".
שם אחיה "ישראל... קאהאן".

שרה עלקע מאוושאוויץ

מ-נאווארעדאק

קאצ'קלה כתב:

אורייתא! כתב:שלום רב!
האם אחד מהחברים כאן יכול לזהות מי כתב את המכתב המצו"ב.
תודה רבה

צ"ל: מי כתבה.
"אני מפלת תחנתי... ממני הדואגת... שרה...".
שם אחיה "ישראל... קאהאן".

שם אחיה 'ישראל איסר'.

איפה אני יכול למצוא צילום מכתב יד נתן העזתי בעצמו?

שלום רב, אני יודע שיש מסגרת מיוחדת לכך, אבל אבקש להעביר זאת רק עוד מס' ימים.
תוך כדי פיענוח מכתבו של רבי זעליג ראובן בענגיס, ישנם מספר מילים שלא הצלחתי לפענח.
אבקש את עזרת החברים. בתודה מראש.

הנושא: לאחר מכתב די ארוך בסוגיות התלמוד, מבקש הוא תמיכה בעבור בנו יחידו שמשיא את בתו לא' מבחירי תלמידי סלבודקא.
מה שלא הצלחתי לפענח מסומן בהדגש.
שמשיא את בתו תחי' לחתן תורה מבחירי תלמידי ישיבת כנס"י אשר בסלאבאדקא, והחתן הנ"ל ישב על כסא הרבנות שמסרתי להם בנוסעי משם בעזה"ש. וכמובן מחסורם ומשאלותם מרובים מאוד, אולי אפשר ולרצון יהיה לפניהם לכבדו במשען כסף ולצדקה יחשב להם כדבר בעיתו. הכל כמובן ואין להאריך גם בזה.
____ כסף? אכתב? להדר"ג נ"י ולכל המסייעים אתו באלה הדברים כי יתברכו בכל הני מילי מעליותא, יקר ורבותא, ככל א"נ ונפש ידידו מוקירו ומכבדו כגאון ערכו. מיחל לישועת ד' הקרובה.

?? ברך אברך

ובתקותי ברך אברך.

בנוסעי. בעיתו - צ"ל בכתיב חסר.

יישר כח להני תרי צנתרי דדהבא, הרב שא נס, והרב משנ"נ.
תודה רבה.

שלום רב
מי החתום ? [הרב ואזנר?].
בתודה מראש.

ר' יעקב קלמס.

את השורה הרביעית לא ידעתי לפענח - מדובר כנראה באחת החטיבות של ספר הזוהר - הבו עצה הלום!

שיר השירים מהזוהר

חסרונות ממדרש רות הנעלם

מדרש איכה מהזוהר

מ...

קו המדה

חסרונות מהתיקונין

סתרי אותיות מהשי"ת

חסרונות מהזוהר

מאמר ואתה תחזה

מאמרי ז...א

תודה רבה

מאמרי זעירא

שבע כתב:תודה רבה

מאמרי זעירא

מה הם?

ראה בספרו הנחמד של ידידנו חו''ב ר' משה הלל - ''אהל רא''ם'' רשימת כתבי היד באוצר הספרים של רבי אברהם מרדכי אלתר האדמו''ר מגור (עמ' 261):

''מאמרי זעירא מהזוהר - אשר היה לו להרב המקובל הרח''ו זלה''ה, כמ''ש הרב חיד''א שראה מאמרי זעירא מכת''י הרח''ו זלה''ה, ובכל מאמר מתחיל: פתח זעירא, ובאחד מתחיל: א''ר זעירא''

וראה שם בהערה 328.

תודה רבה!

שלום וברכה, אודה על עזרה בפיענוח הכת"י הרצ"ב:
א. מביא הכותב את דברי הרא"ש ב"ק [פ"ב סי' ב'], "וז"ל, ולדברי האומר דכל תיקו אי תפס לא מפקינן מיני' אם תפס הבהמה משתלם הימנה ח"נ וכן הוא ב... דוקא אם תפס הבהמה.

ב. ולפי"ז מוכרחים אנו לחזור בקצת דברינו? ולאוקמי.
היה נראה לי לפענח 'דברינו', גם מחמת משמעות העניין, וגם מחמת שלהלן נראה שכתב בדומה מילה זו דברינו, כפי שהבאתי בשתי המובאות האחרונות.

ויהיו דבריכם לקילורין לעיניים, ובאור תורתכם ישוטטו הדעות, כרוחב פלגי מים המשמחים אלוקים ואנשים.

א. בקנס?
ב. דעתנו?

לענין כתב:א. בקנס?
ב. דעתנו?

הרעיון באות א. משתלב היטב עם המשך הדברים בענין תפיסה בקנס.
אולם אשמח לשמוע עוד מדעת החו"ר.

לא "קנס", אלא "וכן הוא בתוס'".

עיין חידושי רבי שמעון יהודה הכהן מהדורה חדשה ח"ג עמ' שעו

וכן הוא בתוס

בקצת או מקצת.

שלום רב,
ברשותי סידור תפילת החדש - דפוס ליוורנו, תרמ"ז.
על 3 עלים מתוך הסידור כתוב בכת"י שאנחנו לא מצליחים לפענח.
אולי יצליחו חברי הפורום המכובדים לפענח.
הסידור היה שייך לסבי ז"ל ולכן חשובה לנו התוצאה.

תודה רבה ותזכו למצוות!

לא הצלחתי לקרוא הכל. רק מלים אלו:

צילום מס' 2
לילת כ'מסא ועשרין בכסליו
אחד יום ר"ח ...

צילום מס' 3
חי בן עטר... נפטור... רבי שלמה בן עטר ז"ל... כסלו

מקווה שהועלתי במשהו.

שלום וברכה,
בעזרת כמה מחו"ר הפורום, קיבלנו לספר זיכרון [על הקדוש יוסף דב ויסמן, ראה אשכול], מדברי רבי אשר אבי השאג"א.
ישנה מילה בשורה האחרונה, שלא הצלחנו לפענח.
אשמח לעזרתכם. [אני מצרף התחלה וסוף, של הדברים על מנת להקל על הפיענוח].
"ואל תשיבני דא"כ איך קאמר רב הושיעא התם בש"ס לא קשיא הא רבי הא ר' יוסי בר יהודא כו' ואי אמרת שעיקר הפלפל הוא דוקא היכא שמפרש בהדיא לאסור עליו מידי של ט"ה דבר זה לא נשמע כלום מדברי ר' יוסי ב"י דלא איירי אלא מסתם ט"ה, לק"מ דעיקר כוונת רב הושיעא הוא לאשכוחי תנא דס"ל ט"ה ממון ולזה הביא ראי' (מרברי ר')[מר' יוסי בר יהודא] דס"ל ט"ה ממון אפי' בסתם כ"ש במפרש אבל לאשכוחי מאן דס"ל ט"ה אינה ממון א"צ כ"כ ראי' וק"ל.
ומטעם זה נראה דלא קאמר רבא בתי' שלו דכ"ע טובת [הנאה] ממון ושאני תרומה כו' כדרך הש"ס בכל מקום כשרוצה לסתור דלא לאוקמא כתנאי, א"ו שלא תטעה בדבריו לפרש בסתם ט"ה דס"ד דרב אושיעא לאוקמא פלוגתא דר' ור' יוסי ב"י עלה קאי רבא וקאמר דכ"ע ט"ה ממון, ובאמת ס"ל לרבא בסתם דט"ה אינה ממון לכן השמוני מלשונו דכ"ע ט"ה ממון ותי' רק רישא וסיפא דמתני' ורצונו בזה היכא דמפרש לאסור עליו ט"ה דאהני ושאני סיפא שאין לו בה עוד ט"ה כיון שאסור על כל הכהנים וכמו שפי' הר"ן והרא"ש ז"ל בזה ע"ש.
המילה המסומנת - טעונה בירור.

בתודה ובברכה.

השמיט.

מה שנכון נכון כתב:השמיט.

יישר כח עצום.
עם הרבה הערכה.

[quote="ההוא דאמר"]שלום וברכה,
בעזרת כמה מחו"ר הפורום, קיבלנו לספר זיכרון [על הקדוש יוסף דב ויסמן, ראה אשכול], מדברי רבי אשר אבי השאג"א.
ישנה מילה בשורה האחרונה, שלא הצלחנו לפענח.
אשמח לעזרתכם. [אני מצרף התחלה וסוף, של הדברים על מנת להקל על הפיענוח].
"ואל תשיבני דא"כ איך קאמר רב הושיעא התם בש"ס לא קשיא הא רבי הא ר' יוסי בר יהודא כו' ואי אמרת שעיקר הפלפל הוא דוקא היכא שמפרש בהדיא לאסור עליו מידי של ט"ה דבר זה לא נשמע כלום מדברי ר' יוסי ב"י דלא איירי אלא מסתם ט"ה, לק"מ דעיקר כוונת רב הושיעא הוא לאשכוחי תנא דס"ל ט"ה ממון ולזה הביא ראי' (מרברי ר')[מר' יוסי בר יהודא] דס"ל ט"ה ממון אפי' בסתם כ"ש במפרש אבל לאשכוחי מאן דס"ל ט"ה אינה ממון א"צ כ"כ ראי' וק"ל.
ומטעם זה נראה דלא קאמר רבא בתי' שלו דכ"ע טובת [הנאה] ממון ושאני תרומה כו' כדרך הש"ס בכל מקום כשרוצה לסתור דלא לאוקמא כתנאי, א"ו שלא תטעה בדבריו לפרש בסתם ט"ה דס"ד דרב אושיעא לאוקמא פלוגתא דר' ור' יוסי ב"י עלה קאי רבא וקאמר דכ"ע ט"ה ממון, ובאמת ס"ל לרבא בסתם דט"ה אינה ממון לכן השמיט מלשונו דכ"ע ט"ה ממון ותי' רק רישא וסיפא דמתני' ורצונו בזה היכא דמפרש לאסור עליו ט"ה דאהני ושאני סיפא שאין לו בה עוד ט"ה כיון שאסור על כל הכהנים וכמו שפי' הר"ן והרא"ש ז"ל בזה ע"ש.
המילה המסומנת - טעונה בירור.

כעת, טעון פיענוח המילה המודגשת. וכן נראה שבתחילת השורה לאחר מכן ישנה אות נוספת, האם היא משתייכת ללעיל?
ובזה סיימנו לע"ע.

אולי: מדברי ר' [פלוני].

מדברי ר'[בי] (=ר' יהודה הנשיא, החולק בסוגיא שם על ר' יוסי ב"ר יהודה).

תודה רבה.