פורום אוצר החכמה

בפורום 'ספרים וסופרים' שבהייד פארק נפתח אשכול בענין זה. נראה שיש כאן משתתפים רבים שאינם נמצאים ואינם חפצים להיות שם, וככל הנראה עשו משמרת למשמרתי וגם אינם יכולים לראות מה כתוב שם. האם יש טעם להעתיק לכאן מה שנאמר שם?

מבחינתי בשמחה.
לפחות בפרטי, אודה לך מאוד.

מספיק שאחד מעונין, ואין התנגדות. (למרות שאי אפשר לומר שהמתנתי לדעת דעת כולם...).

כה כתב שם אלישיב ע.

מכון 'לומדה' קיים שני כנסי עיון לקורס 'עריכה תורנית'. מאחר וכבר צוטטו כאן בפורום דברים שנאמרו שם, ראיתי לנכון לסכם את ימי העיון הללו, ולשמוע מה יש לכם לומר עליהם.


גם עצם קיומו של הקורס ראוי לדיון. האם יש מה למכור בקורס כזה? אוסף של טיפים על עריכה? עיצות איך לפענח כתב יד קדום? בלאו הכי הכל תלוי בהשתייכותו המגזרית של המפענח... האם ילמדו את המשתתפים לשון והיסטוריה כפי שהובטח בדפים שחולקו בכנס המבוא? ואם כן כיצד יעשו אותות ומופתים ללמד כל כך הרבה חומר בזמן כה קצר?


מאידך, שמא אין טעם לקטרג כל כך הרבה. עצם כינוסם של רבים העוסקים ורוצים לעסוק בתחום, סביב שולחן אחד. שמא יוסיף דעת לכולם. אם יזמה זו תצלח, ייתכן וילמדו זה מזה ונזכה לראות שיתוף פעולה מבורך, ועורכים חדשים ורעננים שעברו הכשרה מתאימה. מי יודע?

בכנס העיון הראשון הרצו: הרב יחיאל שטרנברג עורך ראשי בישורון, הרב פרופ' ש"ז הבלין, הרב יצחק ישעי' וייס עורך צפונות (רב שכונת נוה אחיעזר ור"י), הרב אליהו סולובייציק, והרב יצחק רוזנבלום עורך דאצ'ה.

הרב שטרנברג סיפר שישב פעם בסידור גט, ולמגרש קראו פטר. ואז עלה בדעתו שרבינו פטר מבעלי התוספות לא נקרא באמת 'פטר' אלא היה פשוט בכור.

הרב הבלין הפליג כדרכו מענין לענין, עד שהגיע לבסוף לענין הגניזה החרסונית. כפי שנשים המספרות זו עם זו מגיעות לבסוף לענינים החביבים עליהן.

הרב וייס הראה כמה טעויות מצחיקות בספרים מוהדרים. וביניהן הראה את הסכמת הגרע"י יוסף לספר שו"ת, שבו יש תשובה על נסיעה בספינה קודם שבת, ודן שם אם ספינה היא כרמלית או לא. והגרע"י תמה מאוד בהסכמתו איך ייתכן זה, והאריך לפלפל. ולא דק שהכל מחמת טעותו של מחלק הכותרות. ובאמת הנידון בתשובה שם הוא על 'ספינה של אש' והיינו רכבת.

הרב אליהו סולובייציק חלק מנסיונו בההדרת ספרים, והזכיר שבציבור הליטאי אין עורך זוכה לכבוד מספיק משום שאינו לומד 'תורה לשמה'.

הרב רוזנבלום חתם את הערב בהרצאה קצרה על חשיבות הניסוח והסגנון, והוכיח שה'טעמים' והניגון קובעים את הכל במשפט המפתח 'אני לא אמרתי שאתה טועה'.

בכנס העיון השני הרצו: הרב יואל קטן ממכון אומן ו'המעין'. הרב פלס ממכון ירושלים. והרב דביר ממכון מורשה להנחיל. הרב רוזנבלום היה בתוכניה על עריכה בעידן הדיגיטלי, אך לא הגיע. כנראה האוטובוס מהעידן הטרום דיגיטלי איחר.

הרב יואל קטן דיבר על ראשי פרקים בעריכה תורנית, נושא אשר סוכם כבר בבית הועד. ולפי מצגת קצרה בה היו הכותרות, האריך להסביר מדוע צריך להתאים את הטקסט לקורא הפוטנציאלי, עד שיהא העורך ראוי להכרת תודתו. כמו כן הסביר על אחידות, על הפניות, על ראשי תיבות, ועוד כהנה וכהנה.

הרב פלס הביא חיבור 'שו"ת כמחקר היסטורי'. וגינה את המחבר שבנסיונו לברור כתב יד אחד מבין שש עשרה, פסל את כל כתבי היד שטעו אפילו בפרט בודד.

כמו כן סיפר הרב פלס דוגמאות רבות ומרתקות מעבודתו, על טעויות שכיחות, על החלפת ערים זו בזו מחמת שמות שונים שיש להם. על ניתוח צורת כתב היד הקדום שאינו לפנינו, מתוך הדילוגים והחסרות שישנם לפנינו. ועוד ועוד.

הרב דביר סיפר על צורת עבודתם בשולחן ערוך מהדורת פרידמן. על השינויים הגדולים שחלו בנגישות לכתבי יד מאז החלו ועד היום. ועל כמה סיפורי סייעתא דשמיא מיוחדים שליוו את עבודתם.

בפתיחת הכנס דיבר הרב מיכאל ממכון לומדה, על הקורס הזה, ועל הקורסים האחרים שיש במכון. מחשבות שכר ועד הוראה מקדמת בגמרא וניהול חינוכי. והרב שמואל דיבר בקצרה על האפשרויות לקבלת מילגה של רוב עלות הקורס.

בכנס השני, בשונה מן הראשון, היה ציבור קטן יחסית, וצעיר. נדמה שהפרסומת לכנס השני היתה סולידית יותר, ומשכה קהל קטן יותר.

לומד כתב:הרב אליהו סולובייציק חלק מנסיונו בההדרת ספרים, והזכיר שבציבור הליטאי אין עורך זוכה לכבוד מספיק משום שאינו לומד 'תורה לשמה'.

לענ"ד נראה כי אין זה הטעם העיקרי של רבותינו (שכידוע, לפחות חלקם, לא עודדו לכך), בענין זה. אלא שלא הרי עריכה זו כחברתה, והרבה ממיני העריכה יש בהן משום מיעוט הלימוד העיוני, ואולי אפילו לימוד התורה בכלל, מתוך ההתעסקות בזוטות כמו מחקרי הנוסחאות, ציוני מקורות וכיו"ב, שלא על כיוצא באלו אנו מברכים מידי שחר: לעסוק בדברי תורה.

הכתבה נראית סתם כתבה מלגלגת

אולי יש סיבה למה עשו משמרת למשמרתם

אין זו כתבה אלא "נושא חדש" בדיוק כמו תגובה ראשונה בשרשור כאן.
לתת טעם למשמרת בגלל כתבה מלגלגת? וכי אין טעמים טובים יותר?
ובכלל אין זה הנושא, כתב מה שכתב, הנושא הוא הקורס עצמו.

עכשיו ברצינות, זה דבר רציני? האם למי שלא עסק בדברים אלו מעולם זה יכול לתת כלים? או שכמו כל דבר 'עבודתו ומקצועיותו באין כאחת', וצריך לקפוץ למים וללמוד לשחות. כי במה שהביאו לעיל לא מצאתי את הלומד שם יוצא כעורך מקצועי, אלא מקסימום כאחד שידע לספר כמה חשיפות פיקנטיות בתחומים אלו, ובשביל זה עדיף שיכנס כאן לפורום ויהנה בחינם.
חוץ מזה כמה עולה כזה תענוג?

לומד כתב:אין זו כתבה אלא "נושא חדש" בדיוק כמו תגובה ראשונה בשרשור כאן.
לתת טעם למשמרת בגלל כתבה מלגלגת? וכי אין טעמים טובים יותר?
ובכלל אין זה הנושא, כתב מה שכתב, הנושא הוא הקורס עצמו.

עם המשמרת סתם צחקתי אבל כוונתי היתה שהתחושה היא שאין כאן אינפורמציה אמיתית על הקורס ואם יש בו תועלת ומה נאמר בו.

מגיב ומניב כתב:לענ"ד נראה כי אין זה הטעם העיקרי של רבותינו (שכידוע, לפחות חלקם, לא עודדו לכך), בענין זה. אלא שלא הרי עריכה זו כחברתה, והרבה ממיני העריכה יש בהן משום מיעוט הלימוד העיוני, ואולי אפילו לימוד התורה בכלל, מתוך ההתעסקות בזוטות כמו מחקרי הנוסחאות, ציוני מקורות וכיו"ב, שלא על כיוצא באלו אנו מברכים מידי שחר: לעסוק בדברי תורה.

ממש זוטות, אין מה לדבר. נוסחאות, גרסאות, ושאר ירקות, הבל הבלים אמר קוהלת. וגם המראי מקומות, הרי בזמן שהאברך העורך מצא איזה מקור, היה יכול לגרוס עוד איזה שטיקל, ושעשרות הלומדים שחסך להם עבודה, יחפשו בפעם הבאה בעצמם!

תוך כדי דיבור כתב:

מגיב ומניב כתב:לענ"ד נראה כי אין זה הטעם העיקרי של רבותינו (שכידוע, לפחות חלקם, לא עודדו לכך), בענין זה. אלא שלא הרי עריכה זו כחברתה, והרבה ממיני העריכה יש בהן משום מיעוט הלימוד העיוני, ואולי אפילו לימוד התורה בכלל, מתוך ההתעסקות בזוטות כמו מחקרי הנוסחאות, ציוני מקורות וכיו"ב, שלא על כיוצא באלו אנו מברכים מידי שחר: לעסוק בדברי תורה.

ממש זוטות, אין מה לדבר. נוסחאות, גרסאות, ושאר ירקות, הבל הבלים אמר קוהלת. וגם המראי מקומות, הרי בזמן שהאברך העורך מצא איזה מקור, היה יכול לגרוס עוד איזה שטיקל, ושעשרות הלומדים שחסך להם עבודה, יחפשו בפעם הבאה בעצמם!

ו'ירק' זה מהיכן הוא חי?!
האם לא רוב העורכים עושים כן ל'כדי מחייתם'?!

הדובר מלין על חוסר הערכה וכבוד לעורכים תורניים, ואף הוא לא טען שישנם השוללים קיומם של אלו. כל מלאכה מכבדת את בעליה, ובלבד שיהא העוסק בה מכיר את מקומו ואת משקל עיסוקו, ולא יהא סבור -עם הזמן- שתרומתו לעולם התורה עולה על זו של אברך צנוע ומעלי שמשחיר את שיניו וממית את עצמו בעמלה של תורה במיצוי וליבון שמועותיה החמורות.

ובנוגע לירקות, -'באתרא דמיעל בשרא דתורא, מאן בעי ירקא התם'?

דומני, אם להקיש לתועלתו של פורום זה, ואחתום ב'כבוד' אכסניה', זה טוב מאוד לשוחח ולהתעשר בד"ת וחכמה, אך בעיקר לבין הזמנים או בין הסדרים, אבל טוב יום אחד בחציריך מאלף פורומים כאלו, ויודעני שכך דעתו של ידי"נ איש ספר שליט"א.

כבר אחז"ל: לא חרבה ירושלים אלא על שהשוו בה קטן וגדול...ומה נאה היא המליצה שאמרו בעצת חובב: כאשר 'כל העם הזה על מקומו', אזי 'יבוא בשלום' (שמות יח,כג).

בתור מה שנקרא ''עורך תורני'' ( וגם שם זה מעניין מי המציאו), אין לי ספק שאם לא נצרכתי לפרנסתי הייתי לומד תורה מהגמרא ולא ממסך המחשב.

לא להשוות, חס וחלילה, אבל לקרוא לזה "זוטות" זה הקיצוניות השניה, וכבר למדנו בשמונה פרקים ללכת בדרך המלך.
וגם, דומה שיש כאן ערבוב בין המצוה והמעלה הפרטית, שפשוט שהיושב באהלה של תורה וכו' גדול מהיושב מול המחשב ועורך (ואם העורך רק עורך ולא לומד, לא בכלל ת"ח יקרא כמובן), וגם יש בזה קיום העולמות וכו' כמו שלמדנו בנפש החיים. אבל מכאן ועד הטענה ש"תועלת לעולם התורה", במובן הארצי-ממשי, יש לראשון יותר מהשני, הדרך ארוכה. ועם כל גודל חיבת קדושת עסק התורה, אין זו אמת לעשות מכל הוצאת והגהת ועריכת הספרים התורניים עניין של דיעבד (וכמעט איני יכול לכתוב זאת מחמת הפשיטות). ואדרבא פוק חזי, האם עולם התורה אינו אוכל ירקות אלה מלא הפה, אף שהיה יכול לסגור כל המכונים ולאכול בשרא דתורא כהדורות הקודמים.

מגיב ומניב כתב:הדובר מלין על חוסר הערכה וכבוד לעורכים תורניים, ואף הוא לא טען שישנם השוללים קיומם של אלו. כל מלאכה מכבדת את בעליה, ובלבד שיהא העוסק בה מכיר את מקומו ואת משקל עיסוקו, ולא יהא סבור -עם הזמן- שתרומתו לעולם התורה עולה על זו של אברך צנוע ומעלי שמשחיר את שיניו וממית את עצמו בעמלה של תורה במיצוי וליבון שמועותיה החמורות.

ואם כבר היו משלמים כסף טוב , אבל גם אלו משחירים עיניהם ואצבעותיהם במסך ומקלדת , ולא מי יודע מה מרוויחים. :cry:

סענדער כתב: ואם כבר היו משלמים כסף טוב , אבל גם אלו משחירים עיניהם ואצבעותיהם במסך ומקלדת , ולא מי יודע מה מרוויחים. :cry:

תלוי כמה המוניטין שלך ואצל מי אתה עובד!

חברים, קצת מוזר כל הנידון כאן, רציתי לשאול למה כוונת כל הכותבים [חוץ מאחד שהוא מבינ למי אני מתכוון...] מה הכוונה עורך? עורך כמו של דאצה? או כמו של האנצקלופדיה/מתיבתא/לובלין/ - או סתם עורך לכל מני חשפפי"ם שהחליטו להוציא ספר ורוצים שמשהו יכתוב להם, או עורך ספרי ראשונים?
ההבדל בניהם הוא שמים וארץ!

הנושא הוא כמובן ארוך וטעון מכמה פנים. ואין להשוות לא בין העבודות ולא בין העורכים. ואציין רק לב' נקודות.

מכתב הגאון ר' יחזקאל סרנא לר' ניסן בהגרמי"ל זקש שההדיר את פירוש הרא"ש לשקלים והוציאו לראשונה מכת"י:

ועוד: במכתב של האדר"ת שלא פורסם הוא ממליץ לחכם אחד לההדיר ספר משובש במיוחד של אחד מגדולי הראשונים וכותב לו, אע"פ שכבר אחד ממן הגאונים הגדולים התעסק בזה הרי שלמלאכה זו נצרך חוש ביקורת מיוחד שלא כל אדם זוכה לזה. ומכאן שגדלותו התורנית (האמיתית!) של פלוני לא בהכרח עושה אותו לבעל מלאכה טוב של ההדרה. ואידך זיל גמור.

לנוכח שפע הדעות והתגובות מוצאני חובת הבהרה להבערה שלא ללאו יצאה אלא לחלק יצאה. ח"ו לא באתי לזלזל במלאכת הקודש של עבודת ההדרה והעריכה לסוגיה השונים (לתשומת לבך, תחכמוני, אינני יודע אם אנכי הצעיר כלול בשאלתך, בכל אופן אני לא מבין...), תרומתו של כל אחד חשובה ונחוצה לבנינו ושיכלולו של עולם התורה, ולא נתתי את דברי לשיעורים לאמוד מי גדול ממי, ואיני ראוי לכך. באתי רק להעלות את אשר נראה לענ"ד פשר הסתייגות בציבור הליטאי בהערכה כלפי העורכים ביחס לשוקדים על תלמודם במובן הפשוט של המושג, כי אמנם לא בלתי מצויה היא התופעה של העיסוק בזוטות, וכנ"ל.

כמובן, שאינני מזדהה עם דברי תוך כדי דיבור להפריד בין הדבקים בין קיום כל העולמות לתועלת הממשית שיש לעולם התורה, אף כי ודאי כל מקרה נידון לגופו וצריך הוראת חכם, אבל ודאי שישנם מקרים שהתועלת הנשקפת לציבור מהיחיד שעדיו לגדולות ועולה ומתעלה בעמלו גדולה ונשגבה יותר מאשר המוציא לאור עולם חיבורי קדמונים בצורה מהודרת, מה גם שהרי ישנם ספרים שימושיים יותר ושימושיים פחות, ולא בהכרח שזה קשור עם טיב העבודה ואיכותה.

ודאי שאין נשוא הדיון, 'בעד ונגד עריכה תורנית', הנושא רחב מכדי אשכול, וגדול על מידותי הזעירות, בפרט שעוד יאמרו לי 'קשוט עצמך תחילה'.

מגיב ומניב כתב:לנוכח שפע הדעות והתגובות מוצאני חובת הבהרה להבערה שלא ללאו יצאה אלא לחלק יצאה. ח"ו לא באתי לזלזל במלאכת הקודש של עבודת ההדרה והעריכה לסוגיה השונים (לתשומת לבך, תחכמוני, אינני יודע אם אנכי הצעיר כלול בשאלתך, בכל אופן אני לא מבין...), תרומתו של כל אחד חשובה ונחוצה לבנינו ושיכלולו של עולם התורה, ולא נתתי את דברי לשיעורים לאמוד מי גדול ממי, ואיני ראוי לכך. באתי רק להעלות את אשר נראה לענ"ד פשר הסתייגות בציבור הליטאי בהערכה כלפי העורכים ביחס לשוקדים על תלמודם במובן הפשוט של המושג, כי אמנם לא בלתי מצויה היא התופעה של העיסוק בזוטות, וכנ"ל.

כמובן, שאינני מזדהה עם דברי תוך כדי דיבור להפריד בין הדבקים בין קיום כל העולמות לתועלת הממשית שיש לעולם התורה, אף כי ודאי כל מקרה נידון לגופו וצריך הוראת חכם, אבל ודאי שישנם מקרים שהתועלת הנשקפת לציבור מהיחיד שעדיו לגדולות ועולה ומתעלה בעמלו גדולה ונשגבה יותר מאשר המוציא לאור עולם חיבורי קדמונים בצורה מהודרת, מה גם שהרי ישנם ספרים שימושיים יותר ושימושיים פחות, ולא בהכרח שזה קשור עם טיב העבודה ואיכותה.

איני רואה למה דבריך כאן יסתרו דברי. הלא ודאי שיש יחידים שהציבור זקוק להם, או אף פרחי ישיבה שעתידים הרבים להיות זקוקים להם ולתורתם, וכדאי לימודם בלי שום עיסוק אחר של קודש, ובוודאי יותר מהוצאת ספרים של גדולי הדורות וכמו שכתבת. אבל מאידך, איני יודע מה "להפריד בין הדבקים" היה במה שאמרתי: האם דברי הנפה"ח גבי פעולתו של לימוד תורה בעליונים, קיימת במי שעובד על כת"י לההדירו? האם בהגהה מתקיימים העולמות? ומאידך, כלום לא ברור שתועלת לעולם התורה יש ממי שיוציא לאור את כת"י ביאורי הגר"א לש"ס (לא שידוע כת"י כזה, רק לצורך העניין), גדולה יותר משל אברך רגיל וטהור לב ששוקד על התורה?

אכן כן, אין סתירה בין הדברים במקרים הקוטביים הנ"ל. ואלו לא ללמד על הכלל יצאו.

אולם הכרח הוא ש'קיום העולמות העליונים' יש להם השלכה קיומית גם בעולמות התחתונים, ובאופן עקרוני, כמעט תמיד העולמות נושקים זה לזה.

וזכר לדבר, הרי גם הדובר הנכבד מיקד את דבריו בציבור הליטאי, וכנראה שדברי רבינו 'נפש החיים' ובית מדרשו ותפיסת העולמות היוצאת מהן בגו...

מחילה מכל הכותבים

זה באמת דיון נכבד, האם ראוי לאברך שתורתו אומנותו להיות עורך תורני או ללמוד תורה לשמה. ואכן נושא זה הוזכר בהבלעה בהודעה שציטטתי. אך אין זה ממש נושא הדיון. ואדרבה, זה ראוי לדיון נפרד, ודומה שגם בו לא יהא די.

הדיון על הקורס הוא דיון על מי שכבר פוסע בדרך הזו, משום מה. והשאלה שהציב השואל היא אם זו הדרך הנכונה, או כמו שהזכיר כאן אחד המגיבים 'תורתו ומקצועיותו באין כאחת'. אמנם עד היום זו היתה הדרך היחידה, ושמא יצליחו לסלול דרך אחרת, קלה יותר, בה ילמדו מנסיונם של אחרים. ולא כל אחד מנסיונו שלו מתחילה.

ומה שטענו שאין זה אלא אוסף טיפים, הלא הערה זו הוזכרה שם. והיא הערה נבונה. אבל סוף סוף אין זה הקורס עצמו, אלא ערב מבוא, שזה ענין אחר לגמרי.

רק דבר אחד חשוב לציין שבטח עוד 'יניב' תגובות: כיום ישנם כוללים אשר דרך למודם הוא לא כ"כ חשוב לאברכים, אלא או לשגעון שנפל על התורם או לראה"כ, כמו למשל כוללי ח"ח ומשניות עלומות, אשר נפש האברכים לא חפצה בהם בלשון המעטה, והגם שיתכן שהלימוד שם די פורה, אבל מטרת האברכים היא יותר בשביל הצק בסוף החודש, ולא לסגנון הלימוד,
ולא די אלא גם הכוללים הרגילים כביכול, ישנם לא מעט אברכים שכלל לא משנה להם מה לומדים שם אם נשים נזיקין קדשים טהרות,- יעידו אלפי אברכי ישיבת מיר אשר לימודם הוא נטו לצורך לימוד - ולאל למטרת רווח,
מעתה לפי"ז באתי גם להבחין בין הלומדי הכולל לעורכים, כמו שיש סוגי עריכה כמו למשל באנצקלופדיה שראינו את גדולי רה"י כותבים שם!, ה"ה יש סוגי כוללים שאפילו עריכה של חשפפי"ם עדיפה עליהם!.

מה זה חשפ"פ?

לומד כתב:הדיון על הקורס הוא דיון על מי שכבר פוסע בדרך הזו, משום מה. והשאלה שהציב השואל היא אם זו הדרך הנכונה, או כמו שהזכיר כאן אחד המגיבים 'תורתו ומקצועיותו באין כאחת'. אמנם עד היום זו היתה הדרך היחידה, ושמא יצליחו לסלול דרך אחרת, קלה יותר, בה ילמדו מנסיונם של אחרים. ולא כל אחד מנסיונו שלו מתחילה.

לדעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.

[quote="חכם באשי"[

לדעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.[/quote]
לדעתי שוב תלוי על איזה עריכה מדובר, יש עריכה כמו של ראשונים.. שבהם העיקר זה ההגהות שהוא בעיקר ידע, ולא עריכה לשונית, וע"ז הדרך.

לי מזכיר הקורס הזה את הקורס "דיבור בציבור" שמלבד ההזדמנות למרצים לדבר בציבור, ולעוד כמה "מטריחי ציבורא" בשבע ברכות, לא הוסיף הכנסות לאף אחד... 

אכן נראים דבריך. אבל עדיין, יש כלים רבים, ואפשר ללמוד מן הנסיון של אחרים.

חוץ מזה, לגבי ידע בעריכה, סידור הדברים אל נכון, חוש להכיר בדברים מסויימים מתחת יד מי יצאו, וכדומה. ייתכן שזה בעיקר מתת אלוק ממעל, ואי אפשר לקנותה, אלא רק לשייף מעט. (שזה גם שיקול).

אך לגבי ידע היסטורי, הכרת בית המדרש השונים, הכרת התחום על כל חלקיו, וכדומה. בודאי שאפשר לרכוש ידע מועיל.

אמנם בעיקר הדברים נראים דבריך, וכבר אמר מי שאמר על 'לומדעס', אין מה להסביר סברא מדי הרבה למי שמסרב להבינה. או שיש לו את זה או שאין לו את זה. כמובן זה לא נכון תמיד, אבל לפעמים אפשר להרגיש שבן שיחך מתעקש להדביק בין הנפרדים, ולא רואה את החילוק שאתה רואה. בשלב מסוים אין בזה טעם. וידוע המשל מבית בריסק.

האם אחד מספרי הרמח"ל לא עוסק בנושא דומה של עריכת הדברים בצורה מסודרת, כללים ופרטים?

דיבור בציבור הוא דוגמא מצויינת. סביר להניח שרבים כילו את זמנם שם, ו'אין להם את זה'. אבל ייתכן שיש כאלו שמצאו טעם בזה, יש טכניקות, אפשר להתאמן. אולי זה כך גם בעריכה תורנית??

דעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.

גם מי שנולד עם חוש לציור ופיסול לומד באקדמיות לאמנות

לומד כתב:דיבור בציבור הוא דוגמא מצויינת. סביר להניח שרבים כילו את זמנם שם, ו'אין להם את זה'. אבל ייתכן שיש כאלו שמצאו טעם בזה, יש טכניקות, אפשר להתאמן. אולי זה כך גם בעריכה תורנית??

אלו שיש להם את זה... ואלו שאין להם את זה...
זו הלכתא למשיחא, שאז באמת יעסוק כל אחד במה "שיש לו" ולא במה שיש לחברו או במה שיאמר השווער/החבר...

דעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.

מידיעה מוצלחת או חלילה...???

בורגני,
מידיעה מוצלחת של כמה מחבריי, ומידיעה לא מוצלחת של חברים אחרים..., לדאבוני.
ואכן, כלל יזיק גם 'למי שיש לו את זה' לשמוע טיפים מאחרים, וכל אשר רציתי לחדד הוא, ש"המכיר את מקומו" חשוב מאוד, ומי 'שאין לו את זה' שיחפש דרך אחרת להתפרנס או...

או מה?

או שיתפרנס מעריכה תורנית, ושכולם יסבלו...

מי שלא רוצה לא קונה, אבל ראש הסובלים יהיה הוא...

בורגני כתב:או מה?

השארתי את זה 'פתוח', כל אחד מהקוראים מוזמן להשלימו כפי הבנתו.

חכם באשי כתב:בורגני,
מידיעה מוצלחת של כמה מחבריי, ומידיעה לא מוצלחת של חברים אחרים..., לדאבוני.
ואכן, כלל יזיק גם 'למי שיש לו את זה' לשמוע טיפים מאחרים, וכל אשר רציתי לחדד הוא, ש"המכיר את מקומו" חשוב מאוד, ומי 'שאין לו את זה' שיחפש דרך אחרת להתפרנס או...

ניסיתי להבין באיזה צד אתה... :D

חכם באשי כתב:

לומד כתב:הדיון על הקורס הוא דיון על מי שכבר פוסע בדרך הזו, משום מה. והשאלה שהציב השואל היא אם זו הדרך הנכונה, או כמו שהזכיר כאן אחד המגיבים 'תורתו ומקצועיותו באין כאחת'. אמנם עד היום זו היתה הדרך היחידה, ושמא יצליחו לסלול דרך אחרת, קלה יותר, בה ילמדו מנסיונם של אחרים. ולא כל אחד מנסיונו שלו מתחילה.

לדעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.

אבל תמיד יש במה להשתפר, בלשון המדוברת להתייעל!
טיפ לפה וטיפ לשם, רצר כאן או הארך שם, הקדם דברי המקצר וכו', סדר הדורות, שפה קלילה\עשירה\עיונית. דיוקים חסרי עניין, וחוסר תשומת לב לפרטים חשובים וכו' וכו',
אעפ"י שלכל עורך יש פחות או יותר הסגנון שלו והשקפת עולמו, והדברים ידועים.
מ"מ דברי תורה צריכים חיזוק. ואם לאו ד"ת הם, אף אומן למלאכתו צריך חיזוק.

גלילי,
אני מסכים לדברים, ואף כתבתי זאת למעלה: viewtopic.php?f=7&t=1300&view=unread#p8007

גלילי כתב:

חכם באשי כתב:

לומד כתב:הדיון על הקורס הוא דיון על מי שכבר פוסע בדרך הזו, משום מה. והשאלה שהציב השואל היא אם זו הדרך הנכונה, או כמו שהזכיר כאן אחד המגיבים 'תורתו ומקצועיותו באין כאחת'. אמנם עד היום זו היתה הדרך היחידה, ושמא יצליחו לסלול דרך אחרת, קלה יותר, בה ילמדו מנסיונם של אחרים. ולא כל אחד מנסיונו שלו מתחילה.

לדעתי, עריכה תורנית מוצלחת היא יותר מתת שמים מאשר מקצוע נרכש. ממש כמו, להבדיל, מקצועות אמניים אחרים, כמו ציור ופיסול.
מי שנולד אם החוש הזה - יצליח, והאחרים ידשדשו, ולא יעזרו להם קורסים וטיפים.
אני כותב את הדברים מידיעה.

אבל תמיד יש במה להשתפר, בלשון המדוברת להתייעל!
טיפ לפה וטיפ לשם, רצר כאן או הארך שם, הקדם דברי המקצר וכו', סדר הדורות, שפה קלילה\עשירה\עיונית. דיוקים חסרי עניין, וחוסר תשומת לב לפרטים חשובים וכו' וכו',
אעפ"י שלכל עורך יש פחות או יותר הסגנון שלו והשקפת עולמו, והדברים ידועים.
מ"מ דברי תורה צריכים חיזוק. ואם לאו ד"ת הם, אף אומן למלאכתו צריך חיזוק.

ולאלו הדברים יועיל רק הנסיון ולא הרצאות :!: