כמובן שהדברים נוגעים ל""מחלוקת"" החריפה בין המקובל בספרות התורנית לבין המקובל בספרים אקדמאים, האם למקם את ההפניה להערה לפני הנקודה/פסיק או לאחריהם.
לפי הגישה התורנית [ואף ידידינו החכם דוגל בכך] ההפניה היא לפניהם, ומשכך היה מן הראוי יותר להעמיד את ההערה על ההגהה מימין לסוגר השמאלי. אך גם בזה ראיתי מחלקים וכפי שכתב ח"ב. ואפשר לפלפל רבות בלוגיקה שמאחורי זה...
אני מסכים בהחלט להסתייגות מהעמדת ההפניה לפני המילה, אבל לדעתי פעמים רבות ניתן בכלל להעמיד את ההפניה בסוף כל הפסקה.
חכם באשי כתב:1. עדיף להשתדל, ככל הניתן, להעמיד את הציון בסמיכות לנקודה או לפסיק.
2. צריך להזהר, וזה שייך למעמד ולא לכותב, לתת רווח קטן וקבוע (בתוכנות וורד ותג, קיימת אפשרות כזו), בין הציון למילה שלפניה, כי אחרת ציון ההערה נראה כחלק מהתיבה, כאילו איזה "יוצא דופן" מהתיבה...
1. בזה אכן שוגים בדרך האקדמאית, שלעתים טירונים כותבים את ההפניה בהפלגה של 3-4 תוים אחרי המשפט!
2. לא זכיתי להיתקל בכאלו בעיות. בד"כ בוורד וגם בתג באופן אוטומטי הוא שומר על הצורה היטב. ואולי זה תלוי בגופנים מסוימים.