הצורה לציין דף ועמוד

[אריך]

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

[יאיר]

צודק.

(אני אישית מעדיף את הראשון [מבין הג'])

[פלגינן]

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

האחרון אינו תקין. הראשון מקובל מאוד בכתיבה ישיבתית, כשהאופן השני הוא לכאורה מסורבל יותר, ואך למותר.
אך שכחת אופן נוסף (ה ע"ב). רבים כותבים כך, וכך, להבדיל, בכתיבה אקדמאית.
כדאי גם לעיין באשכול הותיק שהיה על סימון עמודים בנקודות ובדברי ר"י לויפער כאן (סימוני עמוד א' ועמוד ב').

[אריך]

הבעיה בסימון של נקודה ונקודותיים במקום ע"א וע"ב, היא שכאשר נמצאים בסוף משפט, הדבר מסבך את העמדת הנקודה, כגון: "כמבואר לעיל ה:." או: "כמבואר לעיל ה.." ואם תאמר שבכה"ג לא מוסיפים נקודה, איך הקורא יידע שיש כאן סוף משפט. ולא תמיד אפשר להכניס סוגריים.

[יאיר]

למה לא תמיד אפשר להכניס סוגריים?

[אריך]

במקרה שאתה כבר בתוך סוגריים, ודבר זר הוא לעשות סוגרים בתוך סוגריים כאשר הסיום הוא: )).

[יאיר]

צודק. [אבל בשביל זה יש סוגריים מרובעות (לא?)]

[אריך]

למיטב ידיעתי, מצד כללי הכתיבה, סוגריים מרובעות ועגולות הם שני סוגים ואינם לשם גיוון בעלמא. כך שאם היה ראוי כאן עגולים, אין לעשות מרובעים רק מפני הצורך הטכני.

[זקן ששכח]

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

לא להכריע באתי, אלא להזכיר שיש צורת ציון נוספת (ה ב). שכיון שיש הפסק בין ציון הדף לציון העמוד - הפסיק מיותר לחלוטין.

[יאיר]

שמא אפשר לשלב ולכתוב תמיד ה./ה: ואם בא בסוף משפט לכתוב ה ע"א(/ה,א) כך לפחות אני הייתי עושה.

[פלגינן]

שמא אפשר לשלב ולכתוב תמיד ה./ה: ואם בא בסוף משפט לכתוב ה ע"א(/ה,א) כך לפחות אני הייתי עושה.

לא ולא. לא כ"כ חשוב הצורה בה תכתוב, אבל חוסר אחידות זה הדבר הכי גרוע.

[אריך]

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

לא להכריע באתי, אלא להזכיר שיש צורת ציון נוספת (ה ב). שכיון שיש הפסק בין ציון הדף לציון העמוד - הפסיק מיותר לחלוטין.

נכון שיש צורה כזו, ונוהגת למשל באנצי"ת. אבל מבחינת נוחות הקריאה לדעתי זה לא מספיק ברור ומעכב את העין.

[בן_אליעזר]

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

האחרון אינו תקין. הראשון מקובל מאוד בכתיבה ישיבתית, כשהאופן השני הוא לכאורה מסורבל יותר, ואך למותר.
אך שכחת אופן נוסף (ה ע"ב). רבים כותבים כך, וכך, להבדיל, בכתיבה אקדמאית.
כדאי גם לעיין באשכול הותיק שהיה על סימון עמודים בנקודות ובדברי ר"י לויפער כאן (סימוני עמוד א' ועמוד ב').

ובזה שהבאתם גופי' (בדוגמא של ה ע"ב) - יש להוסיף, שכשמגיע למספרים דו-ספרותיים - יש כאלו הנוקטים לציין: כ"ה ע"ב, ויש - כה ע"ב, וכן הלאה (קיט ע"ב; קי"ט ע"ב..).

וגם - שיש המעדיפים בצורות אלו בהקפדה, שכן כשמגיע לציין ריש ע"א, יכתבו ריש ע"א או רע"א, סוף ע"א או סע"א, והכל בשיטה אחידה (ואילו האחרים, הכותבים בכללות ה: - יחרגו מהנהוג כשכותבים כך)

[אמסטרדם]

הגר"א וחזו"א ועוד: ב' א', י"א ב'

[נהר שלום]

נלע"ד שכשמוסיפים ציונים לספר בסוגריים, יש לכתוב ה:, כשכותבים ספר אפשר כבר לכתוב באריכות דף ה' ע"ב.

[אספקלריא]

מענין לענין.
בספרים רבים מגאונים ספרדים (אחרונים) נהוג לחלק כל דף לארבע, דהיינו דף קי"ט ע"א טור ב' נקרא קי"ט ע"ב, ודף קי"ט ע"ב טור א' נקרא קי"ט ע"ג, ושם טור ב' נקרא קי"ט ע"ד.
יש למצוא רעיון איך לציין באופן שלא יטעה הקורא בין ע"ב כפשוטו, לבין ע"ב שהוא בעצם ע"א טור ב'.

[א. חיים]

מענין לענין.
בספרים רבים מגאונים ספרדים (אחרונים) נהוג לחלק כל דף לארבע, דהיינו דף קי"ט ע"א טור ב' נקרא קי"ט ע"ב, ודף קי"ט ע"ב טור א' נקרא קי"ט ע"ג, ושם טור ב' נקרא קי"ט ע"ד.
יש למצוא רעיון איך לציין באופן שלא יטעה הקורא בין ע"ב כפשוטו, לבין ע"ב שהוא בעצם ע"א טור ב'.

לדוגמא: אם תכתוב שדי חמד כלל לט אות ג (כג ע"ב) - אכן תהיה בעיה. אבל אם תכתוב שדי חמד כלל לט אות ג (דף כג ע"ב) - זה מרמז שבעמוד הכוונה לטור. כך מנסיון שלי. ואולי אחרים יתנו עצות אחרות.
ובכלל יש לזכור שלפעמים מותר גם לקורא להתאמץ קצת כדי להבין מה בדיוק התכוון הכותב.