פורום אוצר החכמה

יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

צודק.

(אני אישית מעדיף את הראשון [מבין הג'])

אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

האחרון אינו תקין. הראשון מקובל מאוד בכתיבה ישיבתית, כשהאופן השני הוא לכאורה מסורבל יותר, ואך למותר.
אך שכחת אופן נוסף (ה ע"ב). רבים כותבים כך, וכך, להבדיל, בכתיבה אקדמאית.
כדאי גם לעיין באשכול הותיק שהיה על סימון עמודים בנקודות ובדברי ר"י לויפער כאן (סימוני עמוד א' ועמוד ב').

הבעיה בסימון של נקודה ונקודותיים במקום ע"א וע"ב, היא שכאשר נמצאים בסוף משפט, הדבר מסבך את העמדת הנקודה, כגון: "כמבואר לעיל ה:." או: "כמבואר לעיל ה.." ואם תאמר שבכה"ג לא מוסיפים נקודה, איך הקורא יידע שיש כאן סוף משפט. ולא תמיד אפשר להכניס סוגריים.

למה לא תמיד אפשר להכניס סוגריים?

במקרה שאתה כבר בתוך סוגריים, ודבר זר הוא לעשות סוגרים בתוך סוגריים כאשר הסיום הוא: )).

צודק. [אבל בשביל זה יש סוגריים מרובעות (לא?)]

למיטב ידיעתי, מצד כללי הכתיבה, סוגריים מרובעות ועגולות הם שני סוגים ואינם לשם גיוון בעלמא. כך שאם היה ראוי כאן עגולים, אין לעשות מרובעים רק מפני הצורך הטכני.

אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

לא להכריע באתי, אלא להזכיר שיש צורת ציון נוספת (ה ב). שכיון שיש הפסק בין ציון הדף לציון העמוד - הפסיק מיותר לחלוטין.

שמא אפשר לשלב ולכתוב תמיד ה./ה: ואם בא בסוף משפט לכתוב ה ע"א(/ה,א) כך לפחות אני הייתי עושה.

יאיר כתב:שמא אפשר לשלב ולכתוב תמיד ה./ה: ואם בא בסוף משפט לכתוב ה ע"א(/ה,א) כך לפחות אני הייתי עושה.

לא ולא. לא כ"כ חשוב הצורה בה תכתוב, אבל חוסר אחידות זה הדבר הכי גרוע.

זקן ששכח כתב:

אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

לא להכריע באתי, אלא להזכיר שיש צורת ציון נוספת (ה ב). שכיון שיש הפסק בין ציון הדף לציון העמוד - הפסיק מיותר לחלוטין.

נכון שיש צורה כזו, ונוהגת למשל באנצי"ת. אבל מבחינת נוחות הקריאה לדעתי זה לא מספיק ברור ומעכב את העין.

פלגינן כתב:

אריך כתב:יש כמה אפשרויות מקובלות לציון הדף והעמוד:

- (ה:)

- (ה, ב)

- (ה,ב)

עיקר הספק שלי הוא בין שני האופנים האחרונים, הראשון כמדומה אינו נחשב תקין.

בין השניים האחרונים, אני מעדיף את הראשון, כי התחושה שלי שאי נתינת רווח בין האותיות אינו נעים לעין.

האחרון אינו תקין. הראשון מקובל מאוד בכתיבה ישיבתית, כשהאופן השני הוא לכאורה מסורבל יותר, ואך למותר.
אך שכחת אופן נוסף (ה ע"ב). רבים כותבים כך, וכך, להבדיל, בכתיבה אקדמאית.
כדאי גם לעיין באשכול הותיק שהיה על סימון עמודים בנקודות ובדברי ר"י לויפער כאן (סימוני עמוד א' ועמוד ב').

ובזה שהבאתם גופי' (בדוגמא של ה ע"ב) - יש להוסיף, שכשמגיע למספרים דו-ספרותיים - יש כאלו הנוקטים לציין: כ"ה ע"ב, ויש - כה ע"ב, וכן הלאה (קיט ע"ב; קי"ט ע"ב..).

וגם - שיש המעדיפים בצורות אלו בהקפדה, שכן כשמגיע לציין ריש ע"א, יכתבו ריש ע"א או רע"א, סוף ע"א או סע"א, והכל בשיטה אחידה (ואילו האחרים, הכותבים בכללות ה: - יחרגו מהנהוג כשכותבים כך)

הגר"א וחזו"א ועוד: ב' א', י"א ב'

נלע"ד שכשמוסיפים ציונים לספר בסוגריים, יש לכתוב ה:, כשכותבים ספר אפשר כבר לכתוב באריכות דף ה' ע"ב.

מענין לענין.
בספרים רבים מגאונים ספרדים (אחרונים) נהוג לחלק כל דף לארבע, דהיינו דף קי"ט ע"א טור ב' נקרא קי"ט ע"ב, ודף קי"ט ע"ב טור א' נקרא קי"ט ע"ג, ושם טור ב' נקרא קי"ט ע"ד.
יש למצוא רעיון איך לציין באופן שלא יטעה הקורא בין ע"ב כפשוטו, לבין ע"ב שהוא בעצם ע"א טור ב'.

אספקלריא כתב:מענין לענין.
בספרים רבים מגאונים ספרדים (אחרונים) נהוג לחלק כל דף לארבע, דהיינו דף קי"ט ע"א טור ב' נקרא קי"ט ע"ב, ודף קי"ט ע"ב טור א' נקרא קי"ט ע"ג, ושם טור ב' נקרא קי"ט ע"ד.
יש למצוא רעיון איך לציין באופן שלא יטעה הקורא בין ע"ב כפשוטו, לבין ע"ב שהוא בעצם ע"א טור ב'.

לדוגמא: אם תכתוב שדי חמד כלל לט אות ג (כג ע"ב) - אכן תהיה בעיה. אבל אם תכתוב שדי חמד כלל לט אות ג (דף כג ע"ב) - זה מרמז שבעמוד הכוונה לטור. כך מנסיון שלי. ואולי אחרים יתנו עצות אחרות.
ובכלל יש לזכור שלפעמים מותר גם לקורא להתאמץ קצת כדי להבין מה בדיוק התכוון הכותב.