פורום אוצר החכמה

אני כעת עורך תשו' משו"ת ספרדי לפני כ-300 שנה, בפתיחת תשובה ובסופה ישנם מליצות, האם יש ענין לכתוב ביאור ומקורות למליצות, או שכיון שאין זה עיקר הספר אין בו ענין.
אשמח לשמוע חוות דעת הציבור.

לכל היותר בנדירות ובמחודשות, או בקשות להבנה.
בשאר זה מיותר מסיבה נוספת: כל היופי והטעם בסגנון ההוא הוא למי שמכיר את מקור הבטויים מתנ"ך ומחז"ל, ונהנה לראות את השילוב, השיבוץ, החידוד, לשון נופל על לשון, שינוי הכונה המקורית וכו'. לכל מי שאינו בקיא בנ"ל אין את היכולת ליהנות ממליצות אלו, ואין שום תועלת לציין לו. [ומאידך למי שמכיר אין שום ענין בציון הפרק והפסוק המדוייק בישעיהו וכדו'].

מה שנכון נכון כתב:לכל היותר בנדירות ובמחודשות, או בקשות להבנה.
בשאר זה מיותר מסיבה נוספת: כל היופי והטעם בסגנון ההוא הוא למי שמכיר את מקור הבטויים מתנ"ך ומחז"ל, ונהנה לראות את השילוב, השיבוץ, החידוד, לשון נופל על לשון, שינוי הכונה המקורית וכו'. לכל מי שאינו בקיא בנ"ל אין את היכולת ליהנות ממליצות אלו, ואין שום תועלת לציין לו. [ומאידך למי שמכיר אין שום ענין בציון הפרק והפסוק המדוייק בישעיהו וכדו'].

דפח"ח ! שפת"י!

לענ"ד לא כל אחד בקי בכל התנ"ך, ויכול להיות מי שיש לו את היכולת ליהנות מההמליצות אבל את הפסוק או את המאמר הזה הוא לא מכיר, וכשיראה את הפסוק יתפוס מה המליצה כאן ויהנה.

אין לי משל יותר הולם לצערי: הרי זה כמו להדפיס ספר בדיחות עם גליונות של הסברים.

לא דיברתי מהסברים, אבל לפעמים צריכים קצת רקע להבנת הבדיחה, או המליצה.

עכ"פ, נראה לי שמי שיאסוף את אותן מליצות משובחות ונוטפות מור ועסיס, יעשה עם רבים חסד - בהביאו עליהם שעה של קורת רוח ויישוב הדעת.

איש_ספר כתב:

מה שנכון נכון כתב:לכל היותר בנדירות ובמחודשות, או בקשות להבנה.
בשאר זה מיותר מסיבה נוספת: כל היופי והטעם בסגנון ההוא הוא למי שמכיר את מקור הבטויים מתנ"ך ומחז"ל, ונהנה לראות את השילוב, השיבוץ, החידוד, לשון נופל על לשון, שינוי הכונה המקורית וכו'. לכל מי שאינו בקיא בנ"ל אין את היכולת ליהנות ממליצות אלו, ואין שום תועלת לציין לו. [ומאידך למי שמכיר אין שום ענין בציון הפרק והפסוק המדוייק בישעיהו וכדו'].

דפח"ח ! שפת"י!

אתם מתכוונים גם לענין מליצות שבתשובות עצמם?
כמדומה שלגבי זה איפה שמי שאינו מכיר את המליצה יהיה סבור שיש כאן "טעות סופר" ראוי לציין "ע"פ ישעיהו" וכדומה. אבל לגבי תחילת וסוף התשובה שכל כולו מליצות, אף אחד לא יחשוב שמדובר בט"ס.

כמדומני שהמציאות היא שמי שאין לו ידע מוקדם ברוב המליצות לא יטריח עצמו לקרוא את המליצות ואת ההסברים, וממילא כל ההשקעה והטרחה לחינם. היה פעם מדור במוסף של יתד בשם "ביד הלשון" שהביאו בכל פעם שתים-שלוש מליצות ואת מקורן, וזה באמת יכול להיות נחמד, אבל לקרוא כמה שורות או כמה עמודים כאלו כשעל כל שורה למעלה צריך שבעה הסברים למטה קשה לי להאמין שתהיה לאחד מהנ"ל סבלנות.

וגם במי שיכול להבין, לא לכל חיך הדברים ערבים, ראה למשל אצל ז' יעבץ שמתלונן על הסגנון המשונה שלקחו הספרדים.

אפשר לראות דוגמא לפענוח המליצות בכמה ספרים כיום, לדוגמא בריש ספר משמרות כהנה מהדורה חדשה, ובעוד ספרים.

יש גם לזכור שלאו כל אנפי שווין, ויש כאלו שדבש וחלב תחת לשונם, ומליצותיהן קולעות וחדות, ויש כאלו שהן כחומץ לשיניים וכו', כשם שלא כל המשוררים דרגתם שווה, ולא כל החרזנים למשוררים יחשבו.
אלא שבאותו זמן לא היה שייך לכתוב הקדמה או הסכמה לספר בלי מליצות, וממילא הוצרכו כולם לשלם את המס לאופנה השלטת, וכאיש גבורתו.
[לא היה עולה על הדעת לכתוב כנהוג היום, בערך כמו: שמחתי מאד לראות, כל הכבוד, אני זוכר אותך מהישיבה, תמשיך ככה, תהיה בריא וכו'].

השואל מרבו כתב:אתם מתכוונים גם לענין מליצות שבתשובות עצמם?
כמדומה שלגבי זה איפה שמי שאינו מכיר את המליצה יהיה סבור שיש כאן "טעות סופר" ראוי לציין "ע"פ ישעיהו" וכדומה. אבל לגבי תחילת וסוף התשובה שכל כולו מליצות, אף אחד לא יחשוב שמדובר בט"ס.

אם יש חשש אה"ן, אבל בד"כ יש לדון לכף זכות את הלומד שגם אם אינו יודע מה המקור, בכל זאת זה 'יצלצל לו כמו משהו מהתנ"ך' וכדו'.

הבעיה היא כשהמהדיר עצמו חושב שהמליצה ט"ס, ו"מתקן" בהערה או אפי' למעלה בסוגריים. למשל בשעה"מ באחת המהדורות תקנו בעקביות את כל ה'שבתי וראה' (ע"פ קהלת ט, יא) לשבתי וראיתי. או מהדיר ספר של החיד"א שתקן את 'שפעת אני רואה' (ע"פ מ"ב ט, יז, ופירושו מחנה שלם של פוסקים) ל-שכעת אני רואה. ואפשר להוסיף לזה עוד דוגמאות רבות (וכבר הוזכר בפורום מענינים אלו).

לאחרונה כתב אלי שטרן בנוטריקון על מי שתיקן את לשון החיד"א "ומצאתי תשובת רב סעדיה אבן דנאן והיא לו נדפסה בתשובת פאר הדור להרמב"ם סימן רכ"ה", במקום לו נדפסה - לא נדפסה, וטרח לבאר בהערה שר"ל שהדברים לא נדפסו, בזמן שאם היה פותח את פאר הדור היה רואה שנדפסה שם.
ויש להוסיף, שבכמה ספרים שכיוונו למליצה הנ"ל כתבו בטעות דשגרא דלשנא 'והיא לא נדפסה' וכונתם ל'לו נדפסה'.

יהודה בן יעקב כתב:אני כעת עורך תשו' משו"ת ספרדי לפני כ-300 שנה, בפתיחת תשובה ובסופה ישנם מליצות, האם יש ענין לכתוב ביאור ומקורות למליצות, או שכיון שאין זה עיקר הספר אין בו ענין.
אשמח לשמוע חוות דעת הציבור.

לא להסביר בהערות. אבל אולי יהיה נחמד קונ' בסוף הספר עם כל המליצות והסברם, אפשר להוציא אפילו ספר אם כל המליצות מכל ספר השו"ת.

איך מסבירים בהערות את המליצות:
הקשיתי עצמי לדעת
את מקורו הערה