פורום אוצר החכמה

אני מתעסק עתה בהוצאת ספר עה"ת ונקרו בפני שתי שאלות הנוגעות לעיצוב ועימוד הספר, ואבקש את חות דעתם של ח"ור הפורום הי"ו.

א. האם ספר כזה על התורה כדאי לעצב בשני טורים או שעדיף בטור אחד לרוחב העמוד.

ב. משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

בתודה מראש על כל עזרה ועצה.

מחולת המחנים כתב:אני מתעסק עתה בהוצאת ספר עה"ת ונקרו בפני שתי שאלות הנוגעות לעיצוב ועימוד הספר, ואבקש את חות דעתם של ח"ור הפורום הי"ו.

א. האם ספר כזה על התורה כדאי לעצב בשני טורים או שעדיף בטור אחד לרוחב העמוד.

ב. משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

בתודה מראש על כל עזרה ועצה.

א. המקובל באופן כללי הוא: בהלכה בשני טורים, ובאגדה בטור אחד, ויש לקחת בחשבון גם אם הספר גדול מB5 שאז שורות רחבות מדיי מקשות על הקריאה.

ב. אאל"ט זהו באג בחלק מגרסאות וורד, ובתכנת 'המשלים לוורד' יש פתרון לזה. ומן הסתם לרחמים יעקובוב מיודענו יש פתרון לזה.

מחולת המחנים כתב:ב. משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

יתכן לחילופין לעשות את המיספור בפי.די.אף גירסה מתקדמת שיש בה אפשרות להוסיף מספרי עמודים וכותרות.

2. אפשר לחלק הקובץ לכמה קבצים, ולהתחיל מספור מעמוד צג, ולהוסיף אות שין ידני.

מחולת המחנים כתב:משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

מנסיון, אין תחליף למעמד בעל נסיון/מקצועי (לא חבר או קרוב משפחה מעמד מתחיל).
כשהמחבר עושה את העימוד לבד, זה ניכר מאוד.
עדיף להשקיע יותר כסף בעימוד, אפילו אם תאלץ להדפיס פחות עותקים.

י. אברהם כתב:

מחולת המחנים כתב:משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

מנסיון, אין תחליף למעמד בעל נסיון/מקצועי (לא חבר או קרוב משפחה מעמד מתחיל).
כשהמחבר עושה את העימוד לבד, זה ניכר מאוד.
עדיף להשקיע יותר כסף בעימוד, אפילו אם תאלץ להדפיס פחות עותקים.

שפתים נושקות!

יישר כח לכל העונים והמסייעים.

י. אברהם כתב:

מחולת המחנים כתב:משום מה במספור העמודים נקטע לי המספור לאחר עמ' שצ"ב והמחשב מסרב להמשיך הלאה את המספור, האם יש עצה לכך?

מנסיון, אין תחליף למעמד בעל נסיון/מקצועי (לא חבר או קרוב משפחה מעמד מתחיל).
כשהמחבר עושה את העימוד לבד, זה ניכר מאוד.
עדיף להשקיע יותר כסף בעימוד, אפילו אם תאלץ להדפיס פחות עותקים.

בודאי שכך.
כעת אני בשלב של הדפסת מהדורת ביקורת, אבל שיהיה לזה בכל אופן איזו צורה.

אחד הדברים החשובים הוא היחס הנכון בין גודל האות לריווח בין השורות.

מנסיוני אענה לך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
א' לא ממליץ כלל לעשות טור אחד, בספר תורני זה מכביד מאוד על הקריאה. (ומה שנאמר לגבי ספרי אגדה, לענ"ד זה דוקא ספר בסגנון המגידים ממש, שזה ספר קליל יותר).
ב' לגבי מספור העמודים, העצה היא להזמין תוסף אצל ר' רחמים.

אם יש כאן מומחים בנושא, הנה מקובל בא"י לעצב ספרים בתוכנית תג. לי יש את התכנית אינדיזיין מחברת אדובי. האם יש לאחד נסיון בעיצוב ספרים בתוכנית זו? כתושב חו"ל מאד יקשה לי להשיג ולהשתמש בתוכנית תג.

כשמדובר

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם יש כאן מומחים בנושא, הנה מקובל בא"י לעצב ספרים בתוכנית תג. לי יש את התכנית אינדיזיין מחברת אדובי. האם יש לאחד נסיון בעיצוב ספרים בתוכנית זו? כתושב חו"ל מאד יקשה לי להשיג ולהשתמש בתוכנית תג.

כשמדובר ברב טקסט. אין תחליף לתג.
עימוד שאינו רב טקסט, אפשר בהחלט באינדי.

גם רב טקסט אפשר באינדיזיין, רק שזה קשה יותר.
בכלל אינדיזיין עולה על תג עשרות מונים, אבל יש לזה מחיר. אינדיזיין תוכנה כבדה מאד, רק להעלותו לוקח קצת זמן. קובץ איניזיין יכול להיע לפי מאה של קובץ דומה של תג. מלבד הקושי לשמור ולשלוח קובצים גדולים יותר, עצם הגודל מאט את המחשב הרבה.
עוד חסרון באינדיזיין שלא נעשה במיוחד עבור ספרי קודש, ודברים שאפשר לעשות בקלות בתג, כגון מספר נקי, נעשים רק בקושי אם בכלל בתג.

סליחה, מה זה מספר נקי? אולי הייתי מבין באנגלית, אבל העברית הטכנית רחוקה היא ממני.

ובמה אינדיזיין עולה על תג בעשרת מונים? האם גם לגבי ספרי קודש? או רק לגבי עניינים אחרים, כגון עיצוב כריכה וכדו'?

מפסר נקי הוי מספרים שד"ם ער"ה וכדומה. באינדיזיין אם רוצים מספרים כאלו צריכים לשנות אותם באופן ידני, ולקוות שלא שכחו איזה מספר שצריכים לשנות.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אם יש כאן מומחים בנושא, הנה מקובל בא"י לעצב ספרים בתוכנית תג. לי יש את התכנית אינדיזיין מחברת אדובי. האם יש לאחד נסיון בעיצוב ספרים בתוכנית זו? כתושב חו"ל מאד יקשה לי להשיג ולהשתמש בתוכנית תג.

אתה בטוח שיהיה לך קשה להשיג ולקבל בימינו שהכל דרך הרשת. נסית לדבר עם דניאל ווייסמאן?

תוכנת עימוד תג, טוב רק למי שהוא מעמד במקצוע.
סתם אדם פרטי שישתמש בתוכנת עימוד לא יגיע לתוצאה רצוי'.
מה יעזור לו תוכנה אם, לדוגמא, הוא לא מבין כמה ריוח לשים בין השורות ?
ראיתי ספרים שהמחבר עשה את העימוד לבד עם תוכנת תג, והתוצאה גרוע מאוד.

מי שאינו מקצועי, יכול להשתמש עם וואורד בעצמו לעשות עבודה ממוצעת, לא מקצועית.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי שאינו מקצועי, יכול להשתמש עם וואורד בעצמו לעשות עבודה ממוצעת, לא מקצועית.

רמת המכירות והשימוש בספר תהי' ג"כ ממוצעת בהתאם.

נכון, כוונתי היתה רק שמי שאינו מקצועני, אין לו סבה ללחום עם תג במקום וואורד. מקצועני אינו יכול להשתמש עם וואורד

דרוש לי יעוץ לגבי עימוד והדפסת ספר איכותי
תודה עדיף בפרטי

אשמח למי שיוכל לציין איזה עמודים / הערות שלפי סדר האותיות.
צריך להחליף למשל רצח-רחצ.
שמד דשמ

וכו'.
למי יש רשימה מסודרת.

תודה רבה.

נכב"ב.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נכון, כוונתי היתה רק שמי שאינו מקצועני, אין לו סבה ללחום עם תג במקום וואורד. מקצועני אינו יכול להשתמש עם וואורד

הבלים
התוצאה בוורד כמו תג
עכ"פ כשאין שם משהו סופר מסובך

אם אני רוצה לעשות כותרות שונות בספר, כגון סימן א' סימן ב', כנהוג בכל הספרים, יש בעייה שהכותרת העליונה בוורד היא אחידה לכל העמודים, ניתן להשתמש במעברי מקטע, אבל זה עושה הרבה צרות למי שניסה, מה הדרך הטובה ביותר לעשות כותרות שונות לעמודים בלי להסתבך?

יואל שילה כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נכון, כוונתי היתה רק שמי שאינו מקצועני, אין לו סבה ללחום עם תג במקום וואורד. מקצועני אינו יכול להשתמש עם וואורד

הבלים
התוצאה בוורד כמו תג
עכ"פ כשאין שם משהו סופר מסובך

אז ענה אתה, איך מעצבים את העמודים שיהיו כל אחד שווה לחבירו?
איך מעצבים ספר עם מפרשים בצד?

עני בן פחמא כתב:אם אני רוצה לעשות כותרות שונות בספר, כגון סימן א' סימן ב', כנהוג בכל הספרים, יש בעייה שהכותרת העליונה בוורד היא אחידה לכל העמודים, ניתן להשתמש במעברי מקטע, אבל זה עושה הרבה צרות למי שניסה, מה הדרך הטובה ביותר לעשות כותרות שונות לעמודים בלי להסתבך?

מוסיפים שדה stayel ref ובוחרים בסגנון כותרת שאותה אתה מעונין להציג שם.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

יואל שילה כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:נכון, כוונתי היתה רק שמי שאינו מקצועני, אין לו סבה ללחום עם תג במקום וואורד. מקצועני אינו יכול להשתמש עם וואורד

הבלים
התוצאה בוורד כמו תג
עכ"פ כשאין שם משהו סופר מסובך

אז ענה אתה, איך מעצבים את העמודים שיהיו כל אחד שווה לחבירו?
איך מעצבים ספר עם מפרשים בצד?

שווה לחבירו יש כמה דרכים, אבל שני טקסטים לזה הוא קרא משהו סופר מסובך, ברגע שיש טקסט נוסף שאינו רציף, זה אפשרי רק עם תיבות טקסט או טבלה, אבל זה לוקח זמן, והרבה..

אדרבא, תגיד לנו האיך לעצב בשווה.

סופר-סתם כתב:

עני בן פחמא כתב:אם אני רוצה לעשות כותרות שונות בספר, כגון סימן א' סימן ב', כנהוג בכל הספרים, יש בעייה שהכותרת העליונה בוורד היא אחידה לכל העמודים, ניתן להשתמש במעברי מקטע, אבל זה עושה הרבה צרות למי שניסה, מה הדרך הטובה ביותר לעשות כותרות שונות לעמודים בלי להסתבך?

מוסיפים שדה stayel ref ובוחרים בסגנון כותרת שאותה אתה מעונין להציג שם.

תודה, אני רואה שיש בשדה הרבה דברים טובים, מה יש עוד שימושי חוץ מseq וstyleref?

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אדרבא, תגיד לנו האיך לעצב בשווה.

אם התכוונת לשני טורים, אז הבסיס צריך להיות שלא עושים רווחים בין מקטעים אלא שורה ריקה. ולבטל בקרת שורות מיותמות.

אם התכוונת לעמוד בצד עמוד אז אם תעשה כנ"ל זה גם אמרו להסתדר, אבל אפשר להגדיל ולהקטין את מרווחי השורות עד שמושג השיווי.

גם אני מכיר את השיטה הזאת, אמנם אם עושים dropcaps, זה לא יעזור

לא אמרתי שאין עבודה להתאים כל עמוד, אם מעוניינים בשוויון, אבל העבודה יחסית קלה, ובפרט עם רוכשים את התוספים של יעקובוב מקצרים ומייעלים את העבודה ביותר, כולל תוסף של השוואת עמודים זה לזה, תוסף להשוואת טורים, ועוד רבים וטובים
יתרון בוורד של עבודה על כל המסמך בבת אחת, וכשיודעים את הפטנטים - העיצוב הופך למשהו קל
כותרות משתנות - באמצעות שדה styleref
אכן, רב טקסט הוא מסובך בוורד, ולא כדאי להתאמץ בזה, כפי שלא הייתי עושה מסמך משפטי בפוטושופ...

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:גם אני מכיר את השיטה הזאת, אמנם אם עושים dropcaps, זה לא יעזור

יש עוד שיטה לעשות יישור למעלה ולמטה, אבל אז צריך מאקרו שיבטל את היישור בעמודים בהם הטקסט לא מגיע עד סוף העמוד. ואין המאקרו כעת תחת ידי.

עמודה אחת או שתי עמודות, בקריאה מספר מודפס חלוקה לשתי עמודות עוזרת לעין שלא תתעיף,
אבל בקריאה מהמחשב חלוקה לשתי עמודות מסרבלת את הקריאה (בגלל הצורך לגלול למטה ולמעלה ולמטה).
אולי זה נתון שצריך לקחת בחשבון לגבי ספרים מסויימים